יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ויאמר
אל
בני
ישראל
-
ב':
יהו'
ד
,
כא;
ש"א
י
,
יח.
ישאלון
-
ב':
יהו'
ד
,
ו
,
כא.
והנה
זכר
,
שהעם
עלו
מהירדן
בעשור
לחדש
הראשון
ויחנו
בגלגל
,
ושכבר
הקים
יהושע
שם
שנים
עשר
האבנים
אשר
הרימו
השנים
עשר
שהכין
מבני
ישראל
,
למען
יהיה
זה
לזכרון
לבני
ישראל
עד
עולם.
וזה
ממה
שיורה
כי
במקום
המקדש
שמו
אותם
כמו
הענין
בצנצנת
המן
(שמ'
טז
,
לג)
ובמטה
אהרן
(שמ'
ז
,
יב)
,
שנתבאר
בתורה
שהושמו
לפני
משכן
יי'
למשמרת.
והנה
נקבע
המשכן
בגלגל
זמן
מה
,
במה
שיבא
,
שכבר
עשו
בני
ישראל
שם
הפסח
בי"ד
יום
לחדש
,
ולא
היה
איפשר
שיעשוהו
שם
שלא
היה
שם
המשכן.
והנה
יראה
שלא
הושמו
האבנים
האלה
לפני
העדות
,
כמו
הענין
בצנצנת
המן
ומטה
אהרן
,
לשתי
סבות:
האחת
,
שלא
נזכר
בזה
המקום
זה
,
אבל
זכר
שכבר
הקימם
יהושע
בגלגל.
והשנית
,
שהוא
ראוי
שיהיה
הבדל
עצום
בין
מופתי
משה
ומופת
זולתו
,
כמו
שנזכר
בסוף
התורה
(דב'
לד
,
י
-
יב);
ולזה
אין
ראוי
שישתתפו
אלו
הדברים
שהיו
לזכרון
לאלו
המופתים
במקום
אחד
,
עם
שאלו
האבנים
יצטרך
להם
מקום
גדול
ולא
יכילם
המקום
ההוא;
ועוד:
שכבר
היה
הבדל
עצום
בין
צנצנת
המן
ומטה
אהרן
ובין
האבנים
האלה
,
וזה
,
כי
צנצנת
המן
היה
בו
המופת
מתמיד
,
עד
שמה
שהיה
נמס
בחום
השמש
ישאר
ויתקיים
זה
הזמן
הארוך;
וכן
היה
הענין
במטה
אהרן
עם
השקדים
שגמל
,
ואלו
הענינים
גם
כן
מה
שעושה
בו
המופת
בעצמו;
ואולם
האבנים
לא
היה
בהם
בעצמותם
מן
הזרות
והפלא
,
ולא
היה
מה
שנעשה
בו
המופת
,
אבל
היו
סבה
באופן
מה
לזכר
ענין
זה
המופת
,
כמו
שנזכר
בזה
המקום;
ולזה
היה
די
שיהיו
במקום
שהיה
בו
המשכן
או
המקדש
,
כי
שם
יבאו
ישראל
בכללם
שלש
פעמים
בשנה
,
ויזכירום
אלו
האבנים
ענין
זה
המופת
עד
עולם.
ולזה
לא
אמר
בזה
המקום
שהקים
יהושע
אלו
האבנים
'לפני
יי''
,
אבל
אמר
שהקימם
בגלגל
,
כי
די
להזכיר
זה
המופת
בזה
האופן.
ומזה
המקום
יראה
שאלו
האבנים
היו
תמיד
במקום
משותף
לכל
ישראל
,
כדי
שיהיה
זכרון
מתמיד
לכולם
,
כמו
שנזכר
פה.
והנה
למדו
רבותינו
(קידושין
לח
,
א)
ממה
שנזכר
פה
,
שבשבעה
באדר
מת
משה;
וידמה
שהסכימו
שאותו
אדר
היה
משלשים
יום
,
כי
אז
היו
מקדשים
החדש
על
פי
הראיה
,
ובו
ביום
שמת
התחיל
מספר
השלשים
יום
שבכו
אותו;
והנה
היום
הששי
מניסן
היה
היום
השלשים
,
ולפי
שמקצת
היום
ככלו
,
הנה
שלח
אז
יהושע
המרגלים
ביום
ההוא
,
ובו
ביום
אמר
לשוטרי
ישראל
כי
בעוד
שלשת
ימים
יעברו
את
הירדן;
והנה
בסוף
היום
התשיעי
לניסן
לנו
אצל
הירדן
,
וביום
העשירי
עברו
הירדן
וחנו
בגלגל.
ואולם
אם
היה
בשנה
ההיא
אדר
מעשרים
ותשעה
יום
,
הנה
יחוייב
שנאמר
שבששה
באדר
מת
משה
,
ולפי
שכבר
אמר
משה
ביום
מותו
"בן
מאה
ועשרים
שנה
אנכי
היום"
(דב'
לא
,
ב)
,
למדנו
,
שבכמו
היום
ההוא
שמת
נולד.