יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ירָאתם
-
לגזרת
'פָּעַל';
"כי
ירֵאתם"
(דב'
ה
,
ה)
-
לגזירת
'פָּעֵל';
והוא
עבר
במקום
עתיד
,
כמו
'תיראו'
,
ורבים
כמוהו.
והנה
זכר
,
שהעם
עלו
מהירדן
בעשור
לחדש
הראשון
ויחנו
בגלגל
,
ושכבר
הקים
יהושע
שם
שנים
עשר
האבנים
אשר
הרימו
השנים
עשר
שהכין
מבני
ישראל
,
למען
יהיה
זה
לזכרון
לבני
ישראל
עד
עולם.
וזה
ממה
שיורה
כי
במקום
המקדש
שמו
אותם
כמו
הענין
בצנצנת
המן
(שמ'
טז
,
לג)
ובמטה
אהרן
(שמ'
ז
,
יב)
,
שנתבאר
בתורה
שהושמו
לפני
משכן
יי'
למשמרת.
והנה
נקבע
המשכן
בגלגל
זמן
מה
,
במה
שיבא
,
שכבר
עשו
בני
ישראל
שם
הפסח
בי"ד
יום
לחדש
,
ולא
היה
איפשר
שיעשוהו
שם
שלא
היה
שם
המשכן.
והנה
יראה
שלא
הושמו
האבנים
האלה
לפני
העדות
,
כמו
הענין
בצנצנת
המן
ומטה
אהרן
,
לשתי
סבות:
האחת
,
שלא
נזכר
בזה
המקום
זה
,
אבל
זכר
שכבר
הקימם
יהושע
בגלגל.
והשנית
,
שהוא
ראוי
שיהיה
הבדל
עצום
בין
מופתי
משה
ומופת
זולתו
,
כמו
שנזכר
בסוף
התורה
(דב'
לד
,
י
-
יב);
ולזה
אין
ראוי
שישתתפו
אלו
הדברים
שהיו
לזכרון
לאלו
המופתים
במקום
אחד
,
עם
שאלו
האבנים
יצטרך
להם
מקום
גדול
ולא
יכילם
המקום
ההוא;
ועוד:
שכבר
היה
הבדל
עצום
בין
צנצנת
המן
ומטה
אהרן
ובין
האבנים
האלה
,
וזה
,
כי
צנצנת
המן
היה
בו
המופת
מתמיד
,
עד
שמה
שהיה
נמס
בחום
השמש
ישאר
ויתקיים
זה
הזמן
הארוך;
וכן
היה
הענין
במטה
אהרן
עם
השקדים
שגמל
,
ואלו
הענינים
גם
כן
מה
שעושה
בו
המופת
בעצמו;
ואולם
האבנים
לא
היה
בהם
בעצמותם
מן
הזרות
והפלא
,
ולא
היה
מה
שנעשה
בו
המופת
,
אבל
היו
סבה
באופן
מה
לזכר
ענין
זה
המופת
,
כמו
שנזכר
בזה
המקום;
ולזה
היה
די
שיהיו
במקום
שהיה
בו
המשכן
או
המקדש
,
כי
שם
יבאו
ישראל
בכללם
שלש
פעמים
בשנה
,
ויזכירום
אלו
האבנים
ענין
זה
המופת
עד
עולם.
ולזה
לא
אמר
בזה
המקום
שהקים
יהושע
אלו
האבנים
'לפני
יי''
,
אבל
אמר
שהקימם
בגלגל
,
כי
די
להזכיר
זה
המופת
בזה
האופן.
ומזה
המקום
יראה
שאלו
האבנים
היו
תמיד
במקום
משותף
לכל
ישראל
,
כדי
שיהיה
זכרון
מתמיד
לכולם
,
כמו
שנזכר
פה.
והנה
למדו
רבותינו
(קידושין
לח
,
א)
ממה
שנזכר
פה
,
שבשבעה
באדר
מת
משה;
וידמה
שהסכימו
שאותו
אדר
היה
משלשים
יום
,
כי
אז
היו
מקדשים
החדש
על
פי
הראיה
,
ובו
ביום
שמת
התחיל
מספר
השלשים
יום
שבכו
אותו;
והנה
היום
הששי
מניסן
היה
היום
השלשים
,
ולפי
שמקצת
היום
ככלו
,
הנה
שלח
אז
יהושע
המרגלים
ביום
ההוא
,
ובו
ביום
אמר
לשוטרי
ישראל
כי
בעוד
שלשת
ימים
יעברו
את
הירדן;
והנה
בסוף
היום
התשיעי
לניסן
לנו
אצל
הירדן
,
וביום
העשירי
עברו
הירדן
וחנו
בגלגל.
ואולם
אם
היה
בשנה
ההיא
אדר
מעשרים
ותשעה
יום
,
הנה
יחוייב
שנאמר
שבששה
באדר
מת
משה
,
ולפי
שכבר
אמר
משה
ביום
מותו
"בן
מאה
ועשרים
שנה
אנכי
היום"
(דב'
לא
,
ב)
,
למדנו
,
שבכמו
היום
ההוא
שמת
נולד.