תנ"ך - ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את־העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשִׁבְעָ֣ה כֹהֲנִ֡ים יִשְׂאוּ֩ שִׁבְעָ֨ה שׁוֹפְר֤וֹת הַיּֽוֹבְלִים֙ לִפְנֵ֣י הָאָר֔וֹן וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י תָּסֹ֥בּוּ אֶת־הָעִ֖יר שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּשּׁוֹפָרֽוֹת: (יהושע פרק ו פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת־הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת: (יהושע פרק ו פסוק ד)

טקסט בלבד:

ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את־העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות: (יהושע פרק ו פסוק ד)

תיקון קוראים:

ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את־העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות: (יהושע פרק ו פסוק ד)
וְשִׁבעָה כָהֲנַיָא יִסְבוּן שִׁבעָה שׁוֹפָרַיָא דְקֶרֶן דִּכרָא קֳדָם אֲרוֹנָא וּביוֹמָא שְׁבִיעָאָה תַּסחֲרוּן יָת קַרתָּא שְׁבַע זִמנִין וְכָהֲנַיָא יִתקְעוּן בְּשׁוֹפָרַיָא :

היובלים - י' זוגין מן ד' מילין בחד עינין תינינה משנין (כלומר: עשר קבוצות של ארבע מלים דומות בענין אחד; במלה השניה מתוך הארבע יש שינוי כלשהו): *שמ' יג , ג , ט , יד , טז. - שמ' כו , ד , י; לו , יא , יז. - וי' כו , יח , כא , כד , כח. - יהו' ו , ד , ו , ח , יג. - יהו' ז , טז , יז (שתי מלים) , יח. - שו' כ , יח , כ , כג , כח. - אס' ב , ב; ג , ג; ו , ג , ה. - דנ' ג , ב , ג , ה , ז. - דנ' ג , ה , ז , י , טו. - עז' ה , ג , ו; ו , ו , יג.

היובלים - אילים.

הקיף את העיר - נכתב ביו"ד כמו אם היה בחירק , ואע"פ שהוא בצירי; וכן "ותגיד לבני ישראל" (שמ' יט , ג); "יגיד דבר" (קה' י , כ). כה תעשה ששת ימים - אין לשאול טעם לסבות הבורא למה היתה ההקפה הזאת , וטעם שבעה כהנים ושבעה שופרות ושבע הקפות ושבעה ימים. וטעם ההקפה בתרועה (ראה להלן , ה): להבהיל את העם אשר בתוך העיר; ונפול החומה תחתיה: למען ידעו כל עמי הארץ כי יי' נלחם לישראל , לא בחרב ובחנית. ומספר ה'שבעה' ידוע סודו אצל מביני מדע , וכן "שבעה מזבחות" ו"שבעה פרים" ו"שבעה אילים" (במ' כג , א); והשביעי הוא הנבחר בימים ובחדשים ובשנים. היובלים - האילים; ובדברי רבותינו ז"ל (ראה ר"ה כו , א): אמר רבי עקיבא: כשהלכתי לערביא שמעתי שהיו קורין לדיכרא 'יובלא'.

והנה היה זה המספר לשביעיות , רוצה לומר: שהקיפו העיר שבעה ימים והיו שם שבעה כהנים ושבעה שופרות היובלים , וביום השביעי הקיפו העיר שבע פעמים שזכרנו , כמספר השבעה שנזכרו בתורה , כמו השמטה ושבע שמטות ושבע שבתות שנים , שבעה ימים , שבעה פעמים , ושבעה ימי הפסח ושבעת ימי סוכה. והנה הסכים השם יתברך שיעשה זה המופת באמצעות זאת התרועה הגדולה , כדי שיתעוררו ישראל ויקיצו משנת תרדמתם , ויתנו אל לבם ענין אלו הנפלאות העצומות , למען יראו את יי'; עם שיש לתרועה הגדולה רושם מעט בענין זה המופת , כי הקול החזק יניע האויר תנועה חזקה , אלא שלא יתכן שיגיע מזאת התרועה כמו זה הפועל הנפלא , שתפול החומה החזקה תחתיה , אם לא יחובר לזה המופת.
ריכוז קישורים