תנ"ך - ויקרב
את־משפחת
יהודה
וילכד
את
משפחת
הזרחי
ויקרב
את־משפחת
הזרחי
לגברים
וילכד
זבדי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּקְרֵב֙
אֶת־מִשְׁפַּ֣חַת
יְהוּדָ֔ה
וַיִּלְכֹּ֕ד
אֵ֖ת
מִשְׁפַּ֣חַת
הַזַּרְחִ֑י
וַיַּקְרֵ֞ב
אֶת־מִשְׁפַּ֤חַת
הַזַּרְחִי֙
לַגְּבָרִ֔ים
וַיִּלָּכֵ֖ד
זַבְדִּֽי:
(יהושע פרק ז פסוק יז)
וַיַּקְרֵב
אֶת־מִשְׁפַּחַת
יְהוּדָה
וַיִּלְכֹּד
אֵת
מִשְׁפַּחַת
הַזַּרְחִי
וַיַּקְרֵב
אֶת־מִשְׁפַּחַת
הַזַּרְחִי
לַגְּבָרִים
וַיִּלָּכֵד
זַבְדִּי:
(יהושע פרק ז פסוק יז)
ויקרב
את־משפחת
יהודה
וילכד
את
משפחת
הזרחי
ויקרב
את־משפחת
הזרחי
לגברים
וילכד
זבדי:
(יהושע פרק ז פסוק יז)
ויקרב
את־משפחת
יהודה
וילכד
את
משפחת
הזרחי
ויקרב
את־משפחת
הזרחי
לגברים
וילכד
זבדי:
(יהושע פרק ז פסוק יז)
וְקָרֵיב
יָת
זַרעִית
יְהוּדָה
וְאִתאֲחַדַת
זַרעִית
זֶרַח
וְקָרֵיב
יָת
זַרעִית
זֶרַח
לְגֻברַיָא
וְאִתאֲחַד
זַבדִּי
:
את
-
ח'
פסוקים
בסיפרא
'את
את
את':
ראה
יהו'
א
,
יא.
וילכד
-
י'
זוגין
וכו':
ראה
לעיל
,
טז.
וילכד
-
ל'
בעינ';
את
-
ח'
פס'
בסי'
את
את
את.
ויקרב
את
משפחת
יהודה
-
לגורל
אחד
קרבו
ראשי
המשפחות
,
אדם
אחד
מכל
המשפחה
,
והטילו
גורל
על
מי
יפול;
ואחר
כך
על
כל
בתי
אבות
של
אותה
משפחה
,
ובא
אדם
אחד
מכל
בית
אב
לגורל
,
ואחר
כך
באו
כל
אנשי
אותו
הבית.
ויקרב
את
משפחת
יהודה
-
הקריב
שבט
יהודה
לראשי
משפחות.
וזכר
'משפחה'
במקום
'שבט'
,
וקצר
לשונו
"למשפחות"
(לעיל
,
יד)
,
והכל
לקצר
,
כי
כן
דרך
המקרא.
וילכד
את
משפחת
הזרחי
-
זה
לבדו
וילכוד
,
מן
ה'קל'
,
בזה
העניין
,
ושאר:
וַיִּלָּכֵד
,
מן
'נפעל'.
ופירוש
וילכוד:
הארון
לבדו.
לגברים
-
לאנשים
ראשי
בתי
משפחה.
וילכד
זבדי
-
שהיה
ראש
בית;
ויקרב
אנשי
הבית
,
וילכד
עכן.
והנה
היתה
מצות
השם
יתברך
שהנלכד
בחרם
ישרף
באש
,
כי
הוא
ברור
אצל
השם
יתברך
שלא
יפול
הגורל
כי
אם
על
החוטא;
ועם
כל
זה
מצאנו
,
שהתחכם
יהושע
אל
שיודה
עכן
זה
קודם
שפטו
אותו
בזה
המשפט
,
ואי
אפשר
שנאמר
שכבר
עשה
זה
יהושע
כדי
שיוכל
לשפטו
בדין
,
ומפני
שלא
היו
שם
עדים
רצה
שתהיה
שם
הודאת
פיו
,
וזה
לשתי
סבות:
האחת
-
שמה
שהגיע
ידיעתו
בזה
האופן
מהשם
יתברך
,
הוא
ממה
שלא
איפשר
שיפול
בענינו
ספק
ולא
מחלוקת;
והשנית
-
כי
אין
להודאת
פיו
מבוא
בזה
המשפט
כלל
,
כמו
שהושרש
בפרשת
משפטים;
ולזה
ידמה
,
שכבר
היה
זה
הענין
באופן
שזכרוהו
רבותינו
ז"ל
(סנה'
מג
,
ב)
,
רוצה
לומר:
שכבר
היה
עכן
או
משפחתו
מוציאין
לעז
על
הגורל
,
כשהיו
אומרים
שאם
יפילו
הגורל
על
שני
אנשים
צדיקים
,
הנה
יפול
בלי
ספק
על
אחד
מהם
,
עם
היותו
בלתי
חוטא
בזה;
ולסלק
זה
התרעומת
והמחלוקת
שהיה
איפשר
שיתחדש
מזה
,
התחכם
יהושע
להשתדל
שיספר
עכן
זה.
וכאשר
הודה
זה
הענין
,
ספר
שכבר
שלח
יהושע
מלאכים
,
וירוצו
האהלה
,
ויורה
מה
שזכר
,
שכבר
שלחם
שם
במרוצה
,
כי
יהושע
היה
ירא
שימהרו
אנשי
משפחתו
להוציא
משם
זה
לכסות
קלון
עכן.