תנ"ך - ויאמר יהושע אל־עכן בני שים־נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן־לו תודה והגד־נא לי מה עשית אל־תכחד ממני:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־עָכָ֗ן בְּנִי֙ שִֽׂים־נָ֣א כָב֗וֹד לַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְתֶן־ל֣וֹ תוֹדָ֑ה וְהַגֶּד־נָ֥א לִי֙ מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ אַל־תְּכַחֵ֖ד מִמֶּֽנִּי: (יהושע פרק ז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל־עָכָן בְּנִי שִׂים־נָא כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן־לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד־נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל־תְּכַחֵד מִמֶּנִּי: (יהושע פרק ז פסוק יט)

טקסט בלבד:

ויאמר יהושע אל־עכן בני שים־נא כבוד לה' אלהי ישראל ותן־לו תודה והגד־נא לי מה עשית אל־תכחד ממני: (יהושע פרק ז פסוק יט)

תיקון קוראים:

ויאמר יהושע אל־עכן בני שים־נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן־לו תודה והגד־נא לי מה עשית אל־תכחד ממני: (יהושע פרק ז פסוק יט)
וַאֲמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעָכָן בְּרִי שַׁוִי כְעַן יְקָרָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל וְהַב קֳדָמוֹהִי אוֹדָאָה וְחַוִי כְעַן לִי מָא עֲבַדתָּא לָא תְכַסֵי מִנִי :

שים נא כבוד - התחיל להוציא לעז על הגורל , אמר לו: בגורל אתה בא עלי? אתה ואלעזר הכהן גדולי הדור אתם , הטל גורל על שניכם ויפול על האחד. אמר לו: שים נא כבוד - בבקשה ממך , אל תוציא לעז על הגורל שבו עתידה הארץ ליחלק (ראה סנה' מג , ב).

בני שים נא כבוד - בקש ממנו שיתודה על עוונו , לשני דברים: האחד - לכפרת עונו , שתהיה מיתתו כפרתו בהודאת עוונו; ומכאן למדו (ראה משנה סנה' ו , ג) שכל המומתין מתוודין , ולמדו כי כופַּר עוונו מדכתיב "יעכרך... ביום הזה" (להלן , כה) - ביום הזה הוא נעכר ולא לעולם הבא; והשיני - כדי שיודו בני ישראל בגורל או בקליטת הארון ויאמרו כי אמת הוא; וכן אמרו רבותינו ז"ל (ראה סנה' מג , ב) , שאמר עכן ליהושע: יהושע , בגורל אתה בא עלי? אתה ואלעזר שני גדולי הדור , אם אני מפיל עליכם גורל , על אחד מכם הוא נופל. אמר לו יהושע לעכן: בבקשה ממך , אל תוציא לעז על הגורל , כי עתידה ארץ ישראל לֵחלק בגורל.

והנה היתה מצות השם יתברך שהנלכד בחרם ישרף באש , כי הוא ברור אצל השם יתברך שלא יפול הגורל כי אם על החוטא; ועם כל זה מצאנו , שהתחכם יהושע אל שיודה עכן זה קודם שפטו אותו בזה המשפט , ואי אפשר שנאמר שכבר עשה זה יהושע כדי שיוכל לשפטו בדין , ומפני שלא היו שם עדים רצה שתהיה שם הודאת פיו , וזה לשתי סבות: האחת - שמה שהגיע ידיעתו בזה האופן מהשם יתברך , הוא ממה שלא איפשר שיפול בענינו ספק ולא מחלוקת; והשנית - כי אין להודאת פיו מבוא בזה המשפט כלל , כמו שהושרש בפרשת משפטים; ולזה ידמה , שכבר היה זה הענין באופן שזכרוהו רבותינו ז"ל (סנה' מג , ב) , רוצה לומר: שכבר היה עכן או משפחתו מוציאין לעז על הגורל , כשהיו אומרים שאם יפילו הגורל על שני אנשים צדיקים , הנה יפול בלי ספק על אחד מהם , עם היותו בלתי חוטא בזה; ולסלק זה התרעומת והמחלוקת שהיה איפשר שיתחדש מזה , התחכם יהושע להשתדל שיספר עכן זה. וכאשר הודה זה הענין , ספר שכבר שלח יהושע מלאכים , וירוצו האהלה , ויורה מה שזכר , שכבר שלחם שם במרוצה , כי יהושע היה ירא שימהרו אנשי משפחתו להוציא משם זה לכסות קלון עכן.

בני - קראו כן כדי שיודה.

שים נא כבוד - שאם תודה יאמרו כל ישראל שכל מעשה השם אמת.
ריכוז קישורים