תנ"ך - ויקח
יהושע
את־עכן
בן־זרח
ואת־הכסף
ואת־האדרת
ואת־לשון
הזהב
ואת־בניו
ואת־בנתיו
ואת־שורו
ואת־חמרו
ואת־צאנו
ואת־אהלו
ואת־כל־אשר־לו
וכל־ישראל
עמו
ויעלו
אתם
עמק
עכור:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקַּ֣ח
יְהוֹשֻׁ֣עַ
אֶת־עָכָ֣ן
בֶּן־זֶ֡רַח
וְאֶת־הַכֶּ֣סֶף
וְאֶת־הָאַדֶּ֣רֶת
וְֽאֶת־לְשׁ֣וֹן
הַזָּהָ֡ב
וְֽאֶת־בָּנָ֡יו
וְֽאֶת־בְּנֹתָ֡יו
וְאֶת־שׁוֹרוֹ֩
וְאֶת־חֲמֹר֨וֹ
וְאֶת־צֹאנ֤וֹ
וְאֶֽת־אָהֳלוֹ֙
וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל
עִמּ֑וֹ
וַיַּעֲל֥וּ
אֹתָ֖ם
עֵ֥מֶק
עָכֽוֹר:
(יהושע פרק ז פסוק כד)
וַיִּקַּח
יְהוֹשֻׁעַ
אֶת־עָכָן
בֶּן־זֶרַח
וְאֶת־הַכֶּסֶף
וְאֶת־הָאַדֶּרֶת
וְאֶת־לְשׁוֹן
הַזָּהָב
וְאֶת־בָּנָיו
וְאֶת־בְּנֹתָיו
וְאֶת־שׁוֹרוֹ
וְאֶת־חֲמֹרוֹ
וְאֶת־צֹאנוֹ
וְאֶת־אָהֳלוֹ
וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ
וְכָל־יִשְׂרָאֵל
עִמּוֹ
וַיַּעֲלוּ
אֹתָם
עֵמֶק
עָכוֹר:
(יהושע פרק ז פסוק כד)
ויקח
יהושע
את־עכן
בן־זרח
ואת־הכסף
ואת־האדרת
ואת־לשון
הזהב
ואת־בניו
ואת־בנתיו
ואת־שורו
ואת־חמרו
ואת־צאנו
ואת־אהלו
ואת־כל־אשר־לו
וכל־ישראל
עמו
ויעלו
אתם
עמק
עכור:
(יהושע פרק ז פסוק כד)
ויקח
יהושע
את־עכן
בן־זרח
ואת־הכסף
ואת־האדרת
ואת־לשון
הזהב
ואת־בניו
ואת־בנתיו
ואת־שורו
ואת־חמרו
ואת־צאנו
ואת־אהלו
ואת־כל־אשר־לו
וכל־ישראל
עמו
ויעלו
אתם
עמק
עכור:
(יהושע פרק ז פסוק כד)
וּדבַר
יְהוֹשֻׁעַ
יָת
עָכָן
בַּר
זֶרַח
וּנסֵיב
יָת
כַּספָּא
וְיָת
אִצטְלָא
וְיָת
לִישָׁנָא
דְדַהבָּא
וּדבַר
יָת
בְּנוֹהִי
וְיָת
בְּנָתֵיהּ
וְיָת
תּוֹרֵיהּ
וְיָת
חֲמָרֵיהּ
וְיָת
עָנֵיהּ
וְיָת
מַשׁכְּנֵיהּ
וְיָת
כָּל
דְּלֵיהּ
וְכָל
יִשׂרָאֵל
עִמֵיהּ
וְאַסִיקוּ
יָתְהוֹן
לְמֵישַׁר
עָכוֹר
:
ואת
-
הכסף
-
ד':
*בר'
מג
,
יב;
*במ'
לא
,
כב;
יהו'
ז
,
כד;
דה"ב
ה
,
א.
ואת
-
בניו
-
ו':
יהו'
ז
,
כד;
ש"א
טז
,
ה;
ל
,
כב;
לא
,
ב;
אס'
ט
,
כה;
דה"א
י
,
ח.
וכל
אוריתא
דכותהון
בר
מן
ד'
'את
בניו':
בר'
יח
,
יט;
לא
,
יז;
מט
,
לג;
דב'
כא
,
טז.
וכל
-
ישראל
-
ל"ה
,
וכל
ראשי
פסוקים
כותהון:
ראה
יהו'
ג
,
יז.
אתם
-
ו'
חסר
בסיפרא:
ראה
יהו'
ה
,
ז.
ואת
בניו
ו'
ויקח
יהושע
ויקדש
את
ישי
כי
אם
איש
את
אשתו
וימצאו
את
שאול
וידבקו
דשמואל
ותלו
אתו.
וכל
אוריתא
דכות'
בר
מן
ד'
את
בניו
כי
ידעתיו
ויקם
יעקב
ויכל
יעקב
הנחילו.
ואת
-
הכסף
-
ד';
ואת
-
לשון
-
ל';
(ואת
-
בניו)
-
ו';
ואת
-
שורו
-
ל';
ואת
-
חמרו
-
ל';
ואת
-
צאנו
-
ל';
ואת
-
אהלו
-
ל';
אתם
-
ו'
חס'
בסיפ'.
ואת
בניו...
וכל
ישראל
-
לראות
ברידויו
,
ויוסרו
מלעשות
כמוהו.
ואת
שורו
ואת
חמורו
-
לאבדם
,
כמה
שנאמר
"והיה
הנלכד...
ישרף...
אותו
ואת
כל
אשר
לו"
(יהו'
ז
,
טו;
ראה
סנה'
מד
,
א).
את
עכן
בן
זרח
-
סמך
אותו
לאבי
אבי
אביו
-
לקצר
,
כי
זרח
היה
ראש
המשפחה.
ואת
כל
אשר
לו
-
כמו
שאמר
למעלה
"ישרף
באש
אותו
ואת
כל
אשר
לו"
(פס'
טו)
,
ושם
פירשנו
הטעם.
ויעלו
אותם
עמק
עכור
-
היה
לו
לומר
'ויורידו'
,
אבל
נראה
כי
היה
הר
בין
המחנה
לבין
העמק
,
ואמר
'יעלו'
כנגד
ההר;
ועל
הדרך
הזה:
"וירד
הסלע"
(ש"א
כג
,
כה).
הנה
יספק
מספק:
למה
נענשו
בניו
ובנותיו
,
והם
לא
חטאו
בזה?
וידמה
,
אם
בשנאמר
שכבר
היו
קטנים
והיו
בזה
במכסת
קנינו
,
שצוה
השם
שיאבדו
,
או
שנאמר
שלא
הובאו
שם
בניו
ובנותיו
להמיתם
,
אבל
לראות
המשפט
,
כדי
שיוסרו
שכמו
זה
הפועל
המגונה
לא
יעשו.
וממה
שיורה
על
זה
,
שכבר
אמר
אחר
זה:
וירגמו
אותי
בני
ישראל
אבן...
ויקימו
עליו
גל
אבנים
גדול
-
להורות
שלא
מת
שם
אדם
זולתו.
ומה
שאמר:
וישרפו
אותם
באש
ויסקלו
אותם
באבנים
-
שב
אל
הבעלי
חיים
,
שהם
שורו
וחמורו
וצאנו
,
יספר
ששרפום
באש
אחר
שסקלו
באבנים;
ולא
כלל
יחד
סקילת
הבעלי
חיים
עם
סקילת
עכן
,
שהוא
מבואר
שלא
יוכללו
יחד
בזה
הענין
האדם
והבעלי
חיים.