תנ"ך - וכל־ישראל וזקניו ושטרים ׀ ושפטיו עמדים מזה ׀ ומזה ׀ לארון נגד הכהנים הלוים נשאי׀ ארון ברית־ה' כגר כאזרח חציו אל־מול הר־גרזים והחציו אל־מול הר־עיבל כאשר צוה משה עבד־ה' לברך את־העם ישראל בראשנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל וּזְקֵנָ֡יו וְשֹׁטְרִ֣ים ׀ וְשֹׁפְטָ֡יו עֹמְדִ֣ים מִזֶּ֣ה ׀ וּמִזֶּ֣ה ׀ לָאָר֡וֹן נֶגֶד֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם נֹשְׂאֵ֣י׀ אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהוָ֗ה כַּגֵּר֙ כָּאֶזְרָ֔ח חֶצְיוֹ֙ אֶל־מ֣וּל הַר־גְּרִזִ֔ים וְהַחֶצְי֖וֹ אֶל־מ֣וּל הַר־עֵיבָ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה מֹשֶׁ֣ה עֶבֶד־יְהוָ֗ה לְבָרֵ֛ךְ אֶת־הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל בָּרִאשֹׁנָֽה: (יהושע פרק ח פסוק לג)

וְכָל־יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים ׀ וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה ׀ וּמִזֶּה ׀ לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי׀ אֲרוֹן בְּרִית־יְהוָה כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל־מוּל הַר־גְּרִזִים וְהַחֶצְיוֹ אֶל־מוּל הַר־עֵיבָל כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה לְבָרֵךְ אֶת־הָעָם יִשְׂרָאֵל בָּרִאשֹׁנָה: (יהושע פרק ח פסוק לג)

וכל־ישראל וזקניו ושטרים ׀ ושפטיו עמדים מזה ׀ ומזה ׀ לארון נגד הכהנים הלוים נשאי׀ ארון ברית־ה' כגר כאזרח חציו אל־מול הר־גרזים והחציו אל־מול הר־עיבל כאשר צוה משה עבד־ה' לברך את־העם ישראל בראשנה: (יהושע פרק ח פסוק לג)

וכל־ישראל וזקניו ושטרים ׀ ושפטיו עמדים מזה ׀ ומזה ׀ לארון נגד הכהנים הלוים נשאי׀ ארון ברית־יהוה כגר כאזרח חציו אל־מול הר־גרזים והחציו אל־מול הר־עיבל כאשר צוה משה עבד־יהוה לברך את־העם ישראל בראשנה: (יהושע פרק ח פסוק לג)

וְכָל יִשׂרָאֵל וְסָבוֹהִי וְסָרְכוֹהִי וְדַיָנוֹהִי קָיְמִין מִכָּא וּמִכָּא לַאֲרוֹנָא קֳדָם כָּהֲנַיָא לֵיוָאֵי נָטְלֵי אֲרוֹן קְיָמָא דַיְיָ גִּיוֹרָא כְּיַצִיבָא פַּלגְהוֹן לָקֳבֵיל טוּרָא דִגרִיזִין וּפַלגְהוֹן לָקֳבֵיל טוּרָא דְעֵיבָל כְּמָא דְפַקֵיד מֹשֶׁה עַבדָּא דַיְיָ לְבָרָכָא יָת עַמָא יִשׂרָאֵל בְּקַדמֵיתָא :

וזקניו - ב': יהו' ח , לג; תה' קה , כב. הכהנים הלוים - י"ג: *דב' יז , ט , יח; כד , ח; יהו' ח , לג; יח' מג , יט; עז' י , ה; נחמ' י , כט , לה; יא , כ; דה"א ט , ב; דה"ב ה , ה; כג , יח; ל , כז. כגר כאזרח - ג': *וי' כד , טז , כב; יהו' ח , לג. משה עבד - יי' - י"ד בסיפרא: ראה יהו' א , א. לברך - ט': בר' כז , ל; *במ' כד , א; דב' כז , יב; יהו' ח , לג; ש"א כה , יד; ש"ב ו , כ; מ"א א , מז; דה"א טז , מג; יז , כז. העם ישראל - ג': יהו' ח , לג; מ"א טז , כא; עז' ט , א.

וזקניו - ב' יחכם; הכהנים הלוים - י"ג; כגר כאזרח - ג'; והחציו - ל'; לברך - ט'; העם ישראל - ג'.

לברך את העם... כבראשונה - להקדים ברכות לקללות: ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה (ראה שם לז , ב).

וכל ישראל וזקניו ושטריו וכו' חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל וגו' - (סוטה לו , ב) מאי 'והחציו'? תנא: חציו של מול הר גריזים מרובה מחציו של הר עיבל , שאע"פ שלוי למטה , בני יוסף עמהם , שנאמר "וידברו בני יוסף את יהושע לאמר וגו' ואני עם רב וגו' ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה" (יז , יד - טו); אמר להם: לכו וחבאו עצמיכם ביערים , שלא תשלוט בהם העין. אמרו לו: זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בו שנאמר "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" (בר' מט , כב) , אל תקרי 'עלי עין' אלא 'עולי עין'. תניא , ר' אליעזר בן יעקב אומר: אי אפשר לומר לויים למעלה , שכבר נאמר למטה , ואי אפשר לומר למטה , שכבר נאמר למעלה; אלא הא כיצד? זקני כהונה ולוייה למטה והשאר למעלה. ר' יוסי אומר: כל הראוי לשירות למטה והשאר למעלה. רבי אומר: אילו ואילו למטה הן עומדים; הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה , כלפי הר עיבל ופתחו בקללה , ברוך בכלל ברוך בפרט , ארור בכלל ארור בפרט , ללמוד וללמד לשמור ולעשות , ארבעה הרי שמונה , שמונה הרי ששה עשר. וכן בסיני וכן באהל מועד הברכה קודמת לקללה , ומה קללה בלויים אף ברכה בלויים , ומה קללה בקול רם אף ברכה בקול רם , ומה קללה בלשון הקודש אף ברכה בלשון הקודש , ומה בקללה אילו ואילו עונין אמן , אף בברכה אילו ואילו עונין אמן.

חציו - ששה שבטים עלו להר גריזים: שמעון ולוי ויהודה יששכר ויוסף ובנימן , וששה להר עיבל: ראובן גד ואשר וזבולון דן ונפתלי (ראה דב' כז , יב - יג) , והכהנים והלויים והארון עומדים למטה: הכהנים מקיפים את הארון והלוים מקיפים את הכהנים , וישראל מזה ומזה; הפכו הלוים פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה , שנאמר: לברך את העם ישראל בראשונה; וכך הוא מפורש בתורה: "את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" (דב' יא , כט) - "והיה אם שמע" (דב' כח , א ואי') בתחלה , ואחר כך "והיה אם לא תשמע" (שם , טו ואי'). ופתחו ואמרו: 'ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה' וגו' , ואילו ואילו עונין 'אמן'; הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה: "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה" (דב' כז , טו) , ואילו ואילו עונין 'אמן' , עד שגמרו כסדר הזה ברכות וקללות. כך סדרו רבותינו ז"ל (ראה משנה סוטה ז , ה); והקשו ואמרו (ראה סוטה לז , א): איך אנו אומרים כי הלוים היו למטה , והלא לוי למעלה , שהרי היה הוא אחד מן הששה שבטים שהיו בהר גריזים? ופירשו , כי זקני כהונה ולויה למטה , והשאר למעלה; ומהם אמרו (ראה תוס' סוטה ח , ט): כל הראוי לשרת - למטה , והשאר למעלה. והחציו - כמו "האהלי" (יהו' ז , כא); "הערכך" (וי' כז , כג) , והדומים להם שבאו בשתי 'ידיעות'. ורבותינו ז"ל דרשו בו (ראה סוטה לו , ב) כי בא הה"א למַעֵט , כי מעטים היו בַּמספר החצי שלהר עיבל מהחצי שלהר גריזים , ואע"פ שלוי למטה , מפני שהיה יוסף עמהם , שנאמר בהם "ואנכי עם רב" (יהו' יז , יד). ומה שאומר אל מול הר גריזים , אל מול הר עיבל - שלא עמדו על ההר אלא בשיפוע ההר. ובהר גריזים והר עיבל יש מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל (סוטה לג , ב וירוש' סוטה ז , ג [כא , ג]): "הלא המה בעבר הירדן" (דב' יא , ל) - מעבר הירדן ואילך , דברי רבי יהודה; "אחרי דרך מבוא השמש" (שם) - מקום שהחמה זורחת; "אצל אלוני מורה" (שם) , ונאמר להלן "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה" (בר' יב , ו): מה "אֵילון" האמור להלן - שכם , אף 'אילון' האמור כאן - שכם , וזהו הר גריזים והר עיבל שבין הכותיים. רבי אליעזר אומר: לא זהו הר גריזים והר עיבל שבין הכותיים; "הלא המה בעבר הירדן" - סמוך לירדן; "דרך מבוא השמש" - מקום שהחמה שוקעת; "בארץ הכנעני" (דב' שם) - והלא אינו אלא ארץ חוי!? "היושב בערבה" (שם) - והלא בין הרים וגבעות הן יושבין!? "מול הגלגל" (שם) - והלא לא ראו את הגלגל? וכול'. ובירושלמי (שם) , לדברי רבי אליעזר , מהו הר גריזים והר עיבל? שני גבשושיות עשו , לאחד קראו 'הר גריזים' ולאחד קראו 'הר עיבל'.

אבנים שלמות... לא הניף עליהם ברזל - כמו שצותה התורה. וזה ממה שיורה. שמה שאמר בתורה "ואם מזבח אבנים תעשה לי" (שמ' כ , כב) הוא מצוה , לא רשות , עם שכבר באה המצוה בבנית המזבח בהר עיבל. וזכר שכתב שם על אבני המזבח פתשגן תורת משה , אשר כתבה לפני בני ישראל; והנה כבר נתבאר בתורה , שכבר שדו אותם בשיד , כדי שיכתבו שם כתב מבואר. ואחשוב שמה שכתב שם הוא זאת הברכה והקללה אשר קראו בזה המקום , ככתוב בתורת משה; וזהו מה שאמר שכבר קרא שם את כל דברי התורה הברכה והקללה , וזה לאות שמה שכתב שם לא היה בו זולת זה; ואם אי אפשר אלא שנודה שכתב שם כל התורה , הנה אין זה זר מאד , כל שכן אם היה המזבח גדול וגבוה; ובכלל , הנה אם היה כגודל מזבח בית שני , לפי מה שספרו ממנו רבותינו ז"ל (משנה מדות ג , א) , היה מכיל זה בכתיבה בינונית; והנה זה הוא הנראה בעיני שמה שנכתב שם כלל התורה; ואי אפשר שנאמר שיהיה 'משנה תורת משה' רמז לעשרת הדברות , עד שנאמר שלא כתב שם כי אם עשרת הדברים; וזה שהוא זכר שכבר כתבם משה לפני בני ישראל , ומה שכתב משה לפני בני ישראל היה כלל התורה , לא עשרת הדברים לבד. וקצת המפרשים אמרו , שכבר כתב שם רמזים קצרים מהמצות , כמו הענין באזהרות אשר נהגנו לקראם בחג השבועות , שיש בהם רמזים קצרים , רוצה לומר: מתרי"ג מצות; וזה רחוק בעיני , שכבר נזכר בתורה "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב" (דב' כז , ח) , וזה מורה שמה שנכתב היה מבואר באופן שלם. והנה זכר שעשו שם כמו שצוה משה מענין הברכה והקללה , לא נפל דבר ממה שנזכר מזה בפרשת כי תבא (ראה דב' כז).

את העם ישראל - הה"א יתירה.

טקסט ניקוד וטעמים:

טקסט וניקוד:

טקסט בלבד:

תיקון קוראים:

ריכוז קישורים