תנ"ך - לא־היה
דבר
מכל
אשר־צוה
משה
אשר
לא־קרא
יהושע
נגד
כל־קהל
ישראל
והנשים
והטף
והגר
ההלך
בקרבם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹא־הָיָ֣ה
דָבָ֔ר
מִכֹּ֖ל
אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה
מֹשֶׁ֑ה
אֲשֶׁ֨ר
לֹֽא־קָרָ֜א
יְהוֹשֻׁ֗עַ
נֶ֣גֶד
כָּל־קְהַ֤ל
יִשְׂרָאֵל֙
וְהַנָּשִׁ֣ים
וְהַטַּ֔ף
וְהַגֵּ֖ר
הַהֹלֵ֥ךְ
בְּקִרְבָּֽם:
(יהושע פרק ח פסוק לה)
לֹא־הָיָה
דָבָר
מִכֹּל
אֲשֶׁר־צִוָּה
מֹשֶׁה
אֲשֶׁר
לֹא־קָרָא
יְהוֹשֻׁעַ
נֶגֶד
כָּל־קְהַל
יִשְׂרָאֵל
וְהַנָּשִׁים
וְהַטַּף
וְהַגֵּר
הַהֹלֵךְ
בְּקִרְבָּם:
(יהושע פרק ח פסוק לה)
לא־היה
דבר
מכל
אשר־צוה
משה
אשר
לא־קרא
יהושע
נגד
כל־קהל
ישראל
והנשים
והטף
והגר
ההלך
בקרבם:
(יהושע פרק ח פסוק לה)
לא־היה
דבר
מכל
אשר־צוה
משה
אשר
לא־קרא
יהושע
נגד
כל־קהל
ישראל
והנשים
והטף
והגר
ההלך
בקרבם:
(יהושע פרק ח פסוק לה)
לָא
הֲוָה
פִתגָמָא
מִכֹּל
דְּפַקֵיד
מֹשֶׁה
דְּלָא
קְרָא
יְהוֹשֻׁעַ
קֳדָם
כָּל
קְהָלָא
דְיִשׂרָאֵל
וּנשַׁיָא
וְטַפלָא
וְגִיוֹרַיָא
דְּאָזְלִין
בֵּינֵיהוֹן
:
לא
-
ז'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
ראה
יהו'
א
,
ה.
לא
היה
דבר
-
נראה
מהפסוק
,
כי
אחר
שקראו
הלוים
הברכה
והקללה
פתח
יהושע
וקרא
באזניהם
כל
המצות
,
מצות
'עשה'
ומצות
'לא
תעשה'.
והגר
ההלך
בקרבם
-
כמו
שכתוב
בתורה
בפרשת
'הקהל':
"וגרך
אשר
בשעריך"
(דב'
לא
,
יב).
ואמר
ההולך
-
שהיו
מתגיירין
מן
האומות
בכל
מסעיהם
,
מפני
הנפלאות
שהיו
רואין
ושומעין.
אבנים
שלמות...
לא
הניף
עליהם
ברזל
-
כמו
שצותה
התורה.
וזה
ממה
שיורה.
שמה
שאמר
בתורה
"ואם
מזבח
אבנים
תעשה
לי"
(שמ'
כ
,
כב)
הוא
מצוה
,
לא
רשות
,
עם
שכבר
באה
המצוה
בבנית
המזבח
בהר
עיבל.
וזכר
שכתב
שם
על
אבני
המזבח
פתשגן
תורת
משה
,
אשר
כתבה
לפני
בני
ישראל;
והנה
כבר
נתבאר
בתורה
,
שכבר
שדו
אותם
בשיד
,
כדי
שיכתבו
שם
כתב
מבואר.
ואחשוב
שמה
שכתב
שם
הוא
זאת
הברכה
והקללה
אשר
קראו
בזה
המקום
,
ככתוב
בתורת
משה;
וזהו
מה
שאמר
שכבר
קרא
שם
את
כל
דברי
התורה
הברכה
והקללה
,
וזה
לאות
שמה
שכתב
שם
לא
היה
בו
זולת
זה;
ואם
אי
אפשר
אלא
שנודה
שכתב
שם
כל
התורה
,
הנה
אין
זה
זר
מאד
,
כל
שכן
אם
היה
המזבח
גדול
וגבוה;
ובכלל
,
הנה
אם
היה
כגודל
מזבח
בית
שני
,
לפי
מה
שספרו
ממנו
רבותינו
ז"ל
(משנה
מדות
ג
,
א)
,
היה
מכיל
זה
בכתיבה
בינונית;
והנה
זה
הוא
הנראה
בעיני
שמה
שנכתב
שם
כלל
התורה;
ואי
אפשר
שנאמר
שיהיה
'משנה
תורת
משה'
רמז
לעשרת
הדברות
,
עד
שנאמר
שלא
כתב
שם
כי
אם
עשרת
הדברים;
וזה
שהוא
זכר
שכבר
כתבם
משה
לפני
בני
ישראל
,
ומה
שכתב
משה
לפני
בני
ישראל
היה
כלל
התורה
,
לא
עשרת
הדברים
לבד.
וקצת
המפרשים
אמרו
,
שכבר
כתב
שם
רמזים
קצרים
מהמצות
,
כמו
הענין
באזהרות
אשר
נהגנו
לקראם
בחג
השבועות
,
שיש
בהם
רמזים
קצרים
,
רוצה
לומר:
מתרי"ג
מצות;
וזה
רחוק
בעיני
,
שכבר
נזכר
בתורה
"וכתבת
על
האבנים
את
כל
דברי
התורה
הזאת
באר
היטב"
(דב'
כז
,
ח)
,
וזה
מורה
שמה
שנכתב
היה
מבואר
באופן
שלם.
והנה
זכר
שעשו
שם
כמו
שצוה
משה
מענין
הברכה
והקללה
,
לא
נפל
דבר
ממה
שנזכר
מזה
בפרשת
כי
תבא
(ראה
דב'
כז).