תנ"ך - ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל בה' לאמר מי יעלה־לנו אל־הכנעני בתחלה להלחם בו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֧נוּ אֶל־הַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ: (שופטים פרק א פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיהוָה לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ אֶל־הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ: (שופטים פרק א פסוק א)

טקסט בלבד:

ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל בה' לאמר מי יעלה־לנו אל־הכנעני בתחלה להלחם בו: (שופטים פרק א פסוק א)

תיקון קוראים:

ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה־לנו אל־הכנעני בתחלה להלחם בו: (שופטים פרק א פסוק א)
וַהֲוָה בָּתַר דְּמִית יְהוֹשֻׁעַ וּשׁאִילוּ בְּנֵי יִשׂרָאֵל בְּמֵימְרָא דַייָ לְמֵימַר מַן יִסַק לַנָא לְוָת כְּנַעֲנָאָה בְּקַדמֵיתָא לְאָגָחָא קְרָבָא בֵיהּ :

ויהי אחרי מות - ד': בר' כה , יא; יהו' א , א; שו' א , א; ש"ב א , א. אחרי - י"א זוגין מן ב' בענינא בטעמא , חד זקף לרומא וחד נחית לתהומא: ראה יהו' א , א.

ויהי אחרי מות - ד'.

מי יעלה לנו אל הכנעני - על מקומות שהפלנו בגורל ועדיין לא נכבשו.

וישאלו בני ישראל - באורים ותומים. מי יעלה לנו אל הכנעני - הנותרים בכל שבט ושבט. בתחלה להלחם בו - שאין לך כל שבט ושבט שלא הותיר במקצת מן הכנעני יושב הארץ , כמו שמצינו ביהודה: "ואת היבוסי יושב ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם" (ראה יהו' טו , סג); וכן בכל שבט ושבט כתב: לא הוריש שבט פלוני את הכנעני יושב הארץ.

מי יעלה לנו - לכבוש את הארץ אשר נשארה להכבש.

ספר שאחרי מות יהושע שאלו בני ישראל ביי' , רוצה לומר: באורים ותומים , מי מהשבטים יעלה... בתחלה להלחם בכנעני הנשאר בארצות השבטים. וראוי שנדע , שאין הרצון בזה שלא היו נשאלים באורים ותומים בימי יהושע , כי התורה העידה כי בימי יהושע גם כן ישאלו במשפט האורים; ואולם הרצון בזה , כי אחרי מות יהושע הוצרכו לשאול מי יעלה... בתחלה , כי במלחמה הראשונה שרש גדול לשאר המלחמות , וזה: שאם ינוצחו ישראל במלחמה הראשונה , יאמרו הנשארים מהגוים ההם "סר צלם מעליהם" (במ' יד , ט) , ויתחזקו להלחם בהם; ואם ינצחו אותם , יפיל הענין מורך לב בגוים ההם וינצחום ישראל בקלות. ולזה בחר השם שילחם תחלה מי שהוא ראוי יותר לנצח , והוא שבט יהודה; וסבב יהודה שעלה אתו שמעון להלחם , כאשר נשארו בגבולו מהגוים ההם.

(שש תועלות לחלק ראשון: שו' א , א - ג , ל) ואולם התועלות המגיעות מזה הסיפור הם אלו: התועלת הראשון הוא כולל כל ספור זה הספר , והוא: שמי שיעבוד השם יתברך הוא מושגח ונעזר בו , ואשר יסור ממנו , תסור ממנו ההשגחה האלוהית ויהיה נכון אל שיגיע אל כל רע. ולזה תמצא שתכף שסרו ישראל מאחרי יי' היו נופלים ביד אויביהם , ובשובם אליו היו נצולים. ולפי שזה התועלת הוא כולל לכל סיפור זה הספר , ספר הכתוב בזה הענין בראש הספר בכללות , רוצה לומר: כי ישראל הסתבכו בעבודה זרה , והיו נופלים ביד אויביהם , וכאשר היו שבים אליו הקים יי' להם שופט והושיעם , ובמות השופט היו שבים למרים , וכן בזה הדרך. והנה הקדמנו לספר זה התועלת , כי הוא כמו כולל בזה הספר , ולרוב הסיפורים אשר בספורי הנביאים. התועלת השני הוא: שראוי למי שישתדל בפועל מה , שיכוין בראשיתו הגעת התכלית ביותר שלם שאיפשר לו. ולזה שאלו את פי יי' , אחר מות יהושע , מי יעלה בתחלה להלחם בכנעני , ויהיה נעזר בשם יתברך לנצח אותם כדי שיפול מזה הענין מורך לב על הנשארים , ויתישרו בזה ישראל לנצחם. ולזאת הסבה בעינה ספר , שקצצו בהונות ידי ורגלי אדני בזק , כמו שביארנו. ולזאת הסבה בעינה התחכם אהוד בזה האופן שסיפרנו , שתשלם לו הצלת ישראל מיד מואב , והשבת עריהם שהיו ביד מואב להם. התועלת השלישי הוא: שראוי למי שירצה לבקש דבר מזולתו , שלא ישאל תחלה כל מה שירצה שיתן לו , כי אולי לא ישיג זה , אבל יבקש תחלה מה שיחשב שלא ישיב פניו , ואחר זה יבקש מה שנשאר ממבוקשו. ולזה תמצא , שהסיתה עכסה עתניאל בן קנז לשאול מכלב אביה שיתן לו השדה , ואחר זה היה לה מקום לשאול מאביה גלות מים , להשלים ענין השדה. והנה זה הוא מהתחבולות הטובות , שצריך לאנשים שיתנהגו בה , במה שיצטרך להם לבק מהחסד בזה מאדניהם. ולזאת הסבה בעינה סבבה שישאל עתניאל השדה , לא היא , כי אם שאלה אותו מכלב , לא היה לה מקום להתרעם עליו ולומר: "ארץ הנגב נתתני" (א , טו). התועלת הרביעי הוא: שראוי להתחבר עם השלמים. הלא תראה כי בני קיני מצד שהיה חותן משה , זכו להתחבר עם ישראל ולחסות תחת כנפי השכינה. התועלת החמישי הוא: שאין ראוי לקפח שכר כל ברייה וברייה. הלא תראה כי האיש היוצא מן העיר היה מוכרח להראות מבא העיר , או יהרגוהו בני יוסף , כי כבר היה בידם; והיה די לו אם יציל עצמו בזאת ההודעה , כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו , והם הצילוהו עם משפחתו , כדי שלא ידאג לבו מאד על מה שעשה להם מן החסד , בראותו אבדן משפחתו. התועלת השישי הוא: שראוי לעשות מלחמה בתחבולות יביאו הענין אל תכלית מן הדרוש. כל שכן שיהיה זה ראוי , כאשר נצחו אויבו בתחבולות , להשיב מדה כנגד מדה; וכל שכן שיחוייב זה , כשהיה אויבו יותר חזק ממנו; כמו שעשה אברהם כשבא להלחם עם ארבעת המלכים שלקחו את לוט בן אחיו , שנחלק עליהם לילה כדי שלא ירגישו. ולזה תמצא , כי כשראה אהוד מה שעשה עגלון מן החמס לישראל בבואו עליהם לקחת ארצם על יד בני עמון ועמלק , עשה דבריו בחכמה להשיב מה שעשק מהם; ולזה השתדל להביא לעגלון מנחה חשובה בעבור ישראל , כדי שיתקרב דעתו אליו ויבטח בו; ונזדמן הענין שהיה אהוד אטר יד ימינו , כי זה ממה שיעזור לו להשיג מבוקשו בהריגת עגלון קודם שירגיש בזה; והנה עשה החרב בעלת שתי פיות , כדי שתכנס בבטן עגלון בקלות , ולא עשאה ארוכה מאד , כדי שלא יוכר שהוא נושא חרב; ולזאת הסבה שמה מתחת למדיו. ושלח תחלה נושאי המנחה , קודם שיהרגנו , לסבות: האחת - שאם היה אומר אז לעגלון שיש לו לדבר אליו דבר סתר , היה לעגלון לירא שיהיה זה על צד התחבולה , ושלא יהיה תכלית שלוח המנחה כי אם זה הענין , ולא היה מתיר עצמו אל שישאר יחידי בבית עם אהוד; ולזה יצא משם ואחר שב , להורות שכבר שכח דבר מה היה לו לדבר אתו; והראה זה שלא היה הדבר ההוא מכוון על הכונה הראשונה , כי הוא רחוק שישכח אדם מה שדרכו הוא בעבורו על הכונה הראשונה , ואמנם ישכחו הדברים שהם על הכונה השנית; ולזה לא נשמר עגלון מזה. והסבה השנית - כי בחר אהוד שתהיה הסכנה לו לבדו , לא לו ולחביריו נושאי המנחה יחד; כי זה ממה שראוי לברור בו , כי הוא תועלת שביעי בזה הספור. והסבה השלישית - כי כבר היה יותר קל ההמלט לאהוד , כאשר לא היה לו להשתדל כי אם בהצלת עצמו; ואם היו עמו רעיו , היה עליו משא ההשתדלות בהצלתם ובהצלתו , ואולי יהיה זה סבה אל שלא ימלט איש מהם; ולזה הוליך חביריו עד הפסילים , באופן שכבר עברו הפסילים כשעשה אהוד זה הפועל. והנה השתדל אהוד שהיה סמוך למלך , והיו שניהם לבד בבית כשהביא המלך לקום מעל הכסא , ולכבדות תנועת המלך , מרוב השומן , היה קל עליו אז לקחת החרב ביד שמאלו , מתחת למדיו , ותקעה בבטנו בעוד שהיה טרוד לקום , עד שלא הרגיש בזה הענין; שאם היה מרגיש בו , היה צועק , והיו באים עבדיו. וכדי שיתאמת לו שכבר מת קודם הפרדו ממנו , הביא בבטנו גם יד החרב אחר החרב , באופן שראה שיצא הפרש בזולת שליפת החרב מבטנו; כי אם לא היה מת קודם צאתו , לא יתכן שישלם ההמלט לאהוד. והנה נעל הדלתות במפתח , כדי שיחשבו עבדיו שאדוניהם סגר מבפנים במפתח בעבור הצניעות , כדי שלא יכנס אדם שם בעודו נפנה בחדר המקרה; ובין כך ובין כך נשלם ההמלט לאהוד. ובעודם מתבהלים על מיתת מלכם , השתדל שסגרו ישראל למואב אשר בארץ ישראל הדרך , שלא יברחו; ולזה לכדו תחלה מעברות הירדן למואב , באופן שלא נמלט איש מהמואבים אשר בארץ ישראל שלא נהרג; והם היו היותר תקיפים שבבני מואב , לסבה שזכרנו , ובזה האופן רפו ידי הנשארים ולא נלחמו עם ישראל.

ויהי אחרי מות יהושע - כעניין "ויהי אחרי מות משה" (יהו' א , א). וישאלו בני ישראל ביי' - לפנחס , באורים ותומים; ועל זה כתיב: ויאמר יי' יהודה יעלה וכו'.

מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה - פירוש: שכל שבט ושבט היה עדיין הכנעני שרוי בתוכו , וכל שבט היה צריך להלחם בשלו , ושאלו באורים ותומים מי ילחם תחילה בשלו.
ריכוז קישורים