תנ"ך - ויתירו
בית־יוסף
בבית־אל
ושם־העיר
לפנים
לוז:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּתִ֥ירוּ
בֵית־יוֹסֵ֖ף
בְּבֵֽית־אֵ֑ל
וְשֵׁם־הָעִ֥יר
לְפָנִ֖ים
לֽוּז:
(שופטים פרק א פסוק כג)
וַיָּתִירוּ
בֵית־יוֹסֵף
בְּבֵית־אֵל
וְשֵׁם־הָעִיר
לְפָנִים
לוּז:
(שופטים פרק א פסוק כג)
ויתירו
בית־יוסף
בבית־אל
ושם־העיר
לפנים
לוז:
(שופטים פרק א פסוק כג)
ויתירו
בית־יוסף
בבית־אל
ושם־העיר
לפנים
לוז:
(שופטים פרק א פסוק כג)
וּשׁלַחוּ
מְאַלְלִין
דְּבֵית
יוֹסֵף
לְבֵית
אֵל
וּשׁמַהּ
דְּקַרתָּא
מִלְקַדמִין
לוּז
:
ויתירו
-
על
ידי
אחרים
,
"ושלחו
מאללים"
(ת"י);
"ויתורו
את
הארץ"
(במ'
יג
,
כא)
נאמר
במרגלים
עצמם
,
ואילו
ששלחו
מרגלים
נאמר
בהם
ויתירו.
ויתירו
בית
יוסף
בבית
אל
-
אילו
כתב
'ויתורו'
,
היה
משמע
שהם
בעצמם
תרו
אותה
,
אבל
'ויתירו'
משמע:
על
ידי
שלוחים;
וכן
מיתרגם:
"ושלחו
מאללין".
ויתירו
-
פועל
יוצא.
והשלוחים
הם
התרים
,
וקראם
שמרים
,
שעמדו
את
פני
העיר
ושמרו
אם
יראו
איש
יוצא
מן
העיר
,
כי
לא
היו
רואים
את
מבוא
העיר
,
אולי
היו
גנות
ופרדסים
סביבותיה.
הראנו
נא
את
מבוא
העיר
-
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ב"ר
סט
,
ח):
למה
נקרא
שמה
"לוז"
(להלן
,
כו)?
מה
לוז
זה
אין
לו
פה
,
כך
לא
היה
אדם
יכול
לעמוד
על
פתחה
של
עיר.
אמר
רבי
שמעון:
לוז
היה
עומד
על
פתחה
של
מערה
,
והיה
הלוז
חלול
,
והיו
נכנסין
דרך
הלוז
למערה
,
ודרך
המערה
לעיר;
הדא
הוא
דכתיב:
ויראו
השומרים
וגו'.
ועשינו
עמך
-
בשוא
המ"ם
וקמץ
הכ"ף
ויש
ספרים
שכתוב
'עמָךְ'
-
בקמץ
המ"ם
ושוא
הכ"ף
,
והיא
שגגה;
וידענו
זה
מפי
המסרה.
ויתירו
-
מטעם
"ויתורו
את
ארץ
כנען"
(במ'
יג
,
ב).
ויתירו
בית
יוסף
בביתאל
-
פירוש:
כמו
"ויתורו"
(במ'
יג
,
כא);
שהרבה
'כבדים'
תמצא
ואינם
על
ידי
אחר
,
כמו
"וילינו"
(במ'
יד
,
לו)
,
שהוא
כמו
'וילונו'.