תנ"ך - ויתן
ה'
אלהי־ישראל
את־סיחון
ואת־כל־עמו
ביד
ישראל
ויכום
ויירש
ישראל
את
כל־ארץ
האמרי
יושב
הארץ
ההיא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַ֠יִּתֵּן
יְהוָ֨ה
אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל
אֶת־סִיח֧וֹן
וְאֶת־כָּל־עַמּ֛וֹ
בְּיַ֥ד
יִשְׂרָאֵ֖ל
וַיַּכּ֑וּם
וַיִּירַשׁ֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֵ֚ת
כָּל־אֶ֣רֶץ
הָאֱמֹרִ֔י
יוֹשֵׁ֖ב
הָאָ֥רֶץ
הַהִֽיא:
(שופטים פרק יא פסוק כא)
וַיִּתֵּן
יְהוָה
אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל
אֶת־סִיחוֹן
וְאֶת־כָּל־עַמּוֹ
בְּיַד
יִשְׂרָאֵל
וַיַּכּוּם
וַיִּירַשׁ
יִשְׂרָאֵל
אֵת
כָּל־אֶרֶץ
הָאֱמֹרִי
יוֹשֵׁב
הָאָרֶץ
הַהִיא:
(שופטים פרק יא פסוק כא)
ויתן
ה'
אלהי־ישראל
את־סיחון
ואת־כל־עמו
ביד
ישראל
ויכום
ויירש
ישראל
את
כל־ארץ
האמרי
יושב
הארץ
ההיא:
(שופטים פרק יא פסוק כא)
ויתן
יהוה
אלהי־ישראל
את־סיחון
ואת־כל־עמו
ביד
ישראל
ויכום
ויירש
ישראל
את
כל־ארץ
האמרי
יושב
הארץ
ההיא:
(שופטים פרק יא פסוק כא)
וּמסַר
יְיָ
אֱלָהָא
דְיִשׂרָאֵל
יָת
סִיחוֹן
וְיָת
כָּל
עַמֵיהּ
בִּידָא
דְיִשׂרָאֵל
וּמחוֹנוּן
וִירֵית
יִשׂרָאֵל
יָת
כָּל
אֲרַע
אֱמוֹרָאָה
יָתֵיב
אַרעָא
הַהִיא
:
ויכום
-
י"א:
ראה
יהו'
ז
,
ה.
יושב
הארץ
-
י"ב:
ראה
יהו'
כד
,
יח.
יושב
-
ד'
מלא
בסיפרא:
שו'
א
,
ט
,
יז;
ד
,
ב;
יא
,
כא.
ויכום
-
י"א;
יושב
-
ד'
מל'
בסיפ'.
ויתן
יי'
אלהי
ישראל
את
סיחון
ואת
כל
עמו
ביד
ישראל
ויכום
וירש
ישראל
וגו'.
וירשו
את
כל
גבול
האמורי
מארנון
עד
היבוק
וגו'
-
ועד
שלא
ירש
ישראל
את
ארץ
סיחון
נלחם
סיחון
כבר
במלך
מואב
הראשון
ויקח
את
כל
ארצו
מידו
ועד
ארנון
,
וחזרו
ישראל
ונלחמו
בסיחון
וירשו
את
ארצו
,
וגם
כל
הארץ
שנטל
סיחון
ממואב.
וזה
שאמרו
רבותינו
(גטין
לה
,
א):
עמון
ומואב
טהרו
בסיחון.
והנה
שלח
יפתח
מלאכים
אל
מלך
בני
עמון
,
והראה
לו
בסוף
הענין
כי
אין
לו
תרעומת
כלל
על
ישראל
מצד
הארץ
שלקח
ישראל
בעלותו
ממצרים
,
מארנן
ועד
היבק
ועד
הירדן
,
כי
לא
לקחה
ישראל
מבני
עמון
,
אבל
לקחה
מסיחון
מלך
האמורי.
וידמה
ששלח
לו
בראשי
הדברים
השניים:
כה
אמר
יפתח
,
כי
אולי
יפתח
היה
מפורסם
ביניהם
בגבורה
,
ורצה
מפני
זה
להודיעו
כי
הוא
המושל
על
ישראל
,
כדי
שישמר
מלך
בני
עמון
מלהלחם
עם
ישראל.
ואמר
לו
על
צד
הלעג:
אשר
יורישך
כמוש
אלהיך
אותו
תירש
,
כי
לא
יכול
כמוש
אלהיהם
להצילם
מיד
סיחון
,
כאומרו:
"אוי
לך
מואב
אבדת
עם
כמוש
נתן
בניו
פלטים"
וגו'
(במ'
כא
,
כט).
ואמר
לו
שאיננו
טוב
מבלק
בן
צפור
מלך
מואב
,
שלא
רב
עם
ישראל
על
זה
ולא
נלחם
בם
,
עם
היותם
יושבים
בימיו
בחשבון
ובבנותיה
ובערער
ובבנותיה
ובכל
הערים
אשר
על
ידי
ארנן;
והנה
נמשך
זה
עד
שלש
מאות
שנה
שלא
קם
אחד
מהם
להלחם
עם
ישראל
על
זה;
ואם
היה
להם
דין
על
הארץ
הזאת
,
מדוע
לא
הצילו
אותה
מידם
בכל
זה
הזמן
הארוך?