תנ"ך - ועתה
הטוב
טוב
אתה
מבלק
בן־צפור
מלך
מואב
הרוב
רב
עם־ישראל
אם־נלחם
נלחם
בם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֗ה
הֲט֥וֹב
טוֹב֙
אַתָּ֔ה
מִבָּלָ֥ק
בֶּן־צִפּ֖וֹר
מֶ֣לֶךְ
מוֹאָ֑ב
הֲר֥וֹב
רָב֙
עִם־יִשְׂרָאֵ֔ל
אִם־נִלְחֹ֥ם
נִלְחַ֖ם
בָּֽם:
(שופטים פרק יא פסוק כה)
וְעַתָּה
הֲטוֹב
טוֹב
אַתָּה
מִבָּלָק
בֶּן־צִפּוֹר
מֶלֶךְ
מוֹאָב
הֲרוֹב
רָב
עִם־יִשְׂרָאֵל
אִם־נִלְחֹם
נִלְחַם
בָּם:
(שופטים פרק יא פסוק כה)
ועתה
הטוב
טוב
אתה
מבלק
בן־צפור
מלך
מואב
הרוב
רב
עם־ישראל
אם־נלחם
נלחם
בם:
(שופטים פרק יא פסוק כה)
ועתה
הטוב
טוב
אתה
מבלק
בן־צפור
מלך
מואב
הרוב
רב
עם־ישראל
אם־נלחם
נלחם
בם:
(שופטים פרק יא פסוק כה)
וּכעַן
הֲטָב
טָב
אַתּ
מִבָּלָק
בַּר
צִפּוֹר
מַלכָּא
דְמוֹאָב
הַמְדָן
דָּן
עִם
יִשׂרָאֵל
אִם
קְרָבָא
אֲגִיחַ
בְּהוֹן
:
הטוב
-
ד':
שו'
יא
,
כה;
יח
,
יט;
איוב
י
,
ג;
יג
,
ט.
הרוב
-
ג':
שו'
יא
,
כה;
איוב
יא
,
ב;
מ
,
ב.
רב
-
ל"ג
בקמץ
(בנוסף
לאתנחתא
או
סוף
פסוק):
ראה
יהו'
יא
,
ד.
נלחם
-
י"ב
(בפתח):
ראה
שו'
ט
,
יז.
הרוב
ג'
ב'
חס'
וחד
מל'
הרוב
רב
הרב
דברים
לא
יענה
הרב
עם
שדי
יסור.
הטוב
-
ד';
מבלק
-
ל';
הרוב
-
ג';
נלחם
-
ל'
וחס'.
אם
נלחום
נלחם
בם
-
כשנטלוה
ישראל
מיד
סיחון.
הטוב
טוב
אתה
-
מלרע
,
הזקף
בתי"ו;
ובמקצת
ספרים
מדוייקים
מלעיל
,
הזקף
באל"ף.
הרוב
רב
-
עניין
מריבה.
אם
נלחם
נלחם
בם
-
הראשון
מקור
,
בחולם
,
בשקל
"נשאל
נשאל
דוד"
(ש"א
כ
,
כח);
והשני
נפעל
עבר
,
שהוא
פתח.
והנה
אמר
ביהושע
"ויקם
בלק
בן
צפור
מלך
מואב
וילחם
בישראל"
(יהו'
כד
,
ט)!?
אלא
כמו
שפירשנו
שם
,
כי
המלחמה
היתה
ששלח
לבלעם
לקלל
אותם;
והנה
הוא
לא
נלחם
עם
ישראל
בעבור
ארצו
,
וגם
מלכי
מואב
אחר
כן
לא
נלחמו
בישראל
בזו
הטענה;
היום
שלש
מאות
שנה
שהארץ
ביד
ישראל.
והנה
שלח
יפתח
מלאכים
אל
מלך
בני
עמון
,
והראה
לו
בסוף
הענין
כי
אין
לו
תרעומת
כלל
על
ישראל
מצד
הארץ
שלקח
ישראל
בעלותו
ממצרים
,
מארנן
ועד
היבק
ועד
הירדן
,
כי
לא
לקחה
ישראל
מבני
עמון
,
אבל
לקחה
מסיחון
מלך
האמורי.
וידמה
ששלח
לו
בראשי
הדברים
השניים:
כה
אמר
יפתח
,
כי
אולי
יפתח
היה
מפורסם
ביניהם
בגבורה
,
ורצה
מפני
זה
להודיעו
כי
הוא
המושל
על
ישראל
,
כדי
שישמר
מלך
בני
עמון
מלהלחם
עם
ישראל.
ואמר
לו
על
צד
הלעג:
אשר
יורישך
כמוש
אלהיך
אותו
תירש
,
כי
לא
יכול
כמוש
אלהיהם
להצילם
מיד
סיחון
,
כאומרו:
"אוי
לך
מואב
אבדת
עם
כמוש
נתן
בניו
פלטים"
וגו'
(במ'
כא
,
כט).
ואמר
לו
שאיננו
טוב
מבלק
בן
צפור
מלך
מואב
,
שלא
רב
עם
ישראל
על
זה
ולא
נלחם
בם
,
עם
היותם
יושבים
בימיו
בחשבון
ובבנותיה
ובערער
ובבנותיה
ובכל
הערים
אשר
על
ידי
ארנן;
והנה
נמשך
זה
עד
שלש
מאות
שנה
שלא
קם
אחד
מהם
להלחם
עם
ישראל
על
זה;
ואם
היה
להם
דין
על
הארץ
הזאת
,
מדוע
לא
הצילו
אותה
מידם
בכל
זה
הזמן
הארוך?
אם
נלחם
נלחם
בם
-
כמו
"נחתום"
(אס'
ח
,
ח)
ו"נשלוח"
(אס'
ג
,
יג).