תנ"ך - בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל־הערים אשר על־ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא־הצלתם בעת ההיא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּשֶׁ֣בֶת יִ֠שְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּ֨וֹן וּבִבְנוֹתֶ֜יהָ וּבְעַרְע֣וֹר וּבִבְנוֹתֶ֗יהָ וּבְכָל־הֶֽעָרִים֙ אֲשֶׁר֙ עַל־יְדֵ֣י אַרְנ֔וֹן שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ לֹֽא־הִצַּלְתֶּ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא: (שופטים פרק יא פסוק כו)

טקסט וניקוד:

בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל־הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא־הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא: (שופטים פרק יא פסוק כו)

טקסט בלבד:

בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל־הערים אשר על־ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא־הצלתם בעת ההיא: (שופטים פרק יא פסוק כו)

תיקון קוראים:

בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל־הערים אשר על־ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא־הצלתם בעת ההיא: (שופטים פרק יא פסוק כו)
כַּד יְתֵיב יִשׂרָאֵל בְּחֶשׁבּוֹן וּבכַפרָנַהָא וּבעַרעוֹר וּבכַפרָנַהָא וּבכָל קִרוַיָא דְּעַל תְּחוּמֵי אַרנוֹן תְּלָת מְאָה שְׁנִין וּמָדֵין לָא שֵׁיזֵיבתּוּן בְּעִדָּנָא הַהוּא :

בשבת - ב': שו' יא , כו; יח' לח , יד. ובבנותיה - ד': שו' יא , כו (פעמיים); נחמ' יא , כח; דה"א ה , טז (הסימן שבמסורה הגדולה הוא מוטעה. במקום 'בבאר שבע' צריך להיות 'בגלעד'). ומדוע - י': ראה שו' ט , כח.

ובבנותיה ד' ב' מל' וב' חס' בשבת ישראל ב' בו וישבו (בבאר שבע) [בגלעד] ובצקלג ובמכנה.

בשבת - ב'; ובערעור - ל'; ובבנותיה - ד'; ובכל - הערים - ל'; ומדוע - י'.

על ידי ארנון - אצל ארנון , שהיו ממואב וידעו שלא היה להם לעורר עליהם , שהרי מסיחון כבשום , שלקחם ממלך מואב. שלש מאות שנה - משכבשו את הארץ בימי יהושע עד יפתח. מכאן יש ללמוד שנות השופטים הנזכרים עד הנה , אם שני השיעבוד של כל אומה נימנים בתוך ימי השופט אם לאו. שנינו ב'סדר עולם' (יב): יהושע פרנס את ישראל עשרים ושמונה שנה , ואין לו מקרא ממי ללמוד. עתניאל - ארבעים שנה , ושני שיעבוד של כושן רשעתים בכללם. אחריו אהוד שמונים שנה , ושמונה עשרה שני שיעבוד של עגלון בתוכם. הרי מאה ארבעים ושמונה שנים. דבורה - ארבעים שנה , ושני שיעבוד של יבין בתוכם. הרי מאה שמונים ושמונה. אחריו שבע שנים של שיעבוד מדין , וארבעים של גדעון , ושלש של אבימלך , הרי מאתים שלושים ושמונה שנים. אחריו עשרים ושלש של תולע , עשרים ושתים של יאיר , אלא שעלתה שנה אחת לשניהם , ושמונה עשרה של בני עמון עד שלא בא יפתח; הרי שלש מאות.

בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה בערער ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון - שכולם היו מתחילה משל מואב , ובא סיחון ונטלו מהן , וישראל נטלום מסיחון וישבו בהם , וזה שלש מאות שנה מתחילת שבתם שם , שלש מאות משכיבשו את הארץ בימי יהושע עד יפתח; מכאן יש ללמוד שנות השופטים הנזכרים עד הנה , אם שני השעבוד של כל אומה ואומה נמנים בתוך ימי השופט אם לאו. שנינו בסדר עולם (סע"ר יב): יהושע פירנס את ישראל עשרים ושמונה שנים , ואין לי מקרא ממי ללמוד. עתניאל - ארבעים שנה , ושני שעבוד של כושן רשעתיים בכלל. אחריו אהוד שמונים שנה , שמונה עשרה שני שעבוד של עגלון בתוכם , הרי מאה ארבעים ושמונה שנים. דבורה - ארבעים שנה , ושני שעבוד יבין בתוכם , הרי מאה שמונים ושמונה. אחריו שבע שנים של שעבוד מדין , וארבעים של גדעון , ושלש של אבימלך , הרי מאתים שלושים ושמונה. אחריו עשרים ושלוש של תולע ועשרים ושתים של יאיר , אלא שעלתה שנה אחת לשתיהם , ושמונה עשרה של בני עמון עד שלא בא יפתח , הרי שלש מאות שנה. ומדוע לא הצלתם בעת ההיא? - אז היה לך לעורר על ערים הללו , כשנטלום ישראל מיד סיחון , ולא מצינו שהיו עמון ומואב מעוררין עליהם בעת ההיא , ואף לא לאחר מיכן.

שלש מאות שנה - שלש מאות שנה ישבו בארץ הזאת עד היום מיום שנכבשה , ומדוע לא נלחמתם עליה עד היום , ולא הצלתם אותה? ושלש מאות שנה בחשבון זה כמו שמפורש ב'סדר עולם' (יב): יהושע פירנס ישראל עשרים ושמונה שנה , עתניאל בן קנז - ארבעים שנה , אהוד - שמונים שנה , דבורה וברק - ארבעים שנה , גדעון - ארבעים שנה , אבימלך - שלש שנים , תולע בן פואה - עשרים ושלש שנה , יאיר - עשרים ושתים שנה , הרי מאתים שבעים ושש שנה , ושני השעבוד בכללן; ושמונה עשרה שנה ששעבדו בני עמון בישראל עד שלא קם יפתח , הרי שלש מאות שנה , עם שש שנים שליפתח.

והנה שלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון , והראה לו בסוף הענין כי אין לו תרעומת כלל על ישראל מצד הארץ שלקח ישראל בעלותו ממצרים , מארנן ועד היבק ועד הירדן , כי לא לקחה ישראל מבני עמון , אבל לקחה מסיחון מלך האמורי. וידמה ששלח לו בראשי הדברים השניים: כה אמר יפתח , כי אולי יפתח היה מפורסם ביניהם בגבורה , ורצה מפני זה להודיעו כי הוא המושל על ישראל , כדי שישמר מלך בני עמון מלהלחם עם ישראל. ואמר לו על צד הלעג: אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש , כי לא יכול כמוש אלהיהם להצילם מיד סיחון , כאומרו: "אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פלטים" וגו' (במ' כא , כט). ואמר לו שאיננו טוב מבלק בן צפור מלך מואב , שלא רב עם ישראל על זה ולא נלחם בם , עם היותם יושבים בימיו בחשבון ובבנותיה ובערער ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנן; והנה נמשך זה עד שלש מאות שנה שלא קם אחד מהם להלחם עם ישראל על זה; ואם היה להם דין על הארץ הזאת , מדוע לא הצילו אותה מידם בכל זה הזמן הארוך?

שלש מאות שנה - מיכן למדנו ששנות השעבוד נכללים בשנות השופטים , כדאיתה בסדר עולם (יב).
ריכוז קישורים