תנ"ך - ויהי כראותו אותה ויקרע את־בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל־ה' ולא אוכל לשוב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִי֩ כִרְאוֹת֨וֹ אוֹתָ֜הּ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ אֲהָ֤הּ בִּתִּי֙ הַכְרֵ֣עַ הִכְרַעְתִּ֔נִי וְאַ֖תְּ הָיִ֣ית בְּעֹֽכְרָ֑י וְאָנֹכִ֗י פָּצִ֤יתִי פִי֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְלֹ֥א אוּכַ֖ל לָשֽׁוּב: (שופטים פרק יא פסוק לה)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אוֹתָהּ וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִית בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל־יְהוָה וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב: (שופטים פרק יא פסוק לה)

טקסט בלבד:

ויהי כראותו אותה ויקרע את־בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל־ה' ולא אוכל לשוב: (שופטים פרק יא פסוק לה)

תיקון קוראים:

ויהי כראותו אותה ויקרע את־בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל־יהוה ולא אוכל לשוב: (שופטים פרק יא פסוק לה)
וַהֲוָה כַד חֲזָא יָתַהּ וּבַזַע יָת לְבוּשׁוֹהִי וַאֲמַר וָי בְּרַתִּי אַכרָעָא אַכרַעתִּינִי וְאַתּ הֲוֵית בְּעָכְרַי וַאֲנָא פְּתַחִית פּוּמִי בִנדַר קֳדָם יְיָ וְלָא אִכּוֹל לִמתָּב :

אותה - י"ג מלא (בלישנא): ראה יהו' א , טו. ולא אוכל - ג': שו' יא , לה; יר' כ , ט; נחמ' ו , ג.

ולא אוכל ג' ואנכי פציתי פי ונלאיתי כלכל מלאכה גדולה אני עשה.

הכרע - ל'; הכרעתני - ל'; בעכרי - ל'; פציתי - ל'; ולא אוכל - ג'.

היית בעוכרי - כמו "יעכרך" דעכן (יהו' ז , כה); וכן "ועכרתם אותי" (בר' לד , ל); וכמו 'מים עכורים' (ספ"ד מח). פציתי פי - להעלותך עולה.

והנה היוצא מדלתי ביתו היה בהכרח בעל חיים; ואם היה ממין האדם יהיה ליי' בשיהיה מיוחד לעבודת השם יתברך לבד; ואם היה זכר , לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה , כי כבר יהיה מיוחד לעבודת השם יתברך בזולת זה האופן , כמו שנמצא בכהנים ובלויים; ומצאנו גם כן זה הלשון מבואר בשמואל , עם לוקחו אשה והולידו בנים. אמנם אם היתה אשה , יחוייב שתהיה פרושה מאיש; שאם היה לה בעל , לא תהיה מיוחדת לעבודת השם יתברך , אבל תעבוד עם זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות. ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאת לקראתו , כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש. וידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ , לא ראתה אדם בו ולא אשה , וישבה שם; אך המתין לה שנים חדשים , תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים , ובזה הזמן הסגירה בבית ההוא , ולא היתה רואה אפילו אשה שם , זולתי ארבעת ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה; והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה. וראוי שנעיין במה שאמר יפתח , כי שלש מאות שנה עברו מעת שכבשו הארץ ההיא עד התחלת שנות יפתח (ראה לעיל , כו); ונעיין עם זה במה שנאמר בבנין הבית , שהיה בארבע מאות ושמונים שנה "לצאת בני ישראל מארץ מצרים" (מ"א ו , א); וזה ממה שיחייב שלא היה מעת צמיחת יפתח עד בנין הבית כי אם מאה וארבעים שנה. ואם חקרנו בזה נמצא בו יותר: וזה , כי כשנקבץ שנות יפתח ואבצן ואילון ועבדון יהיו אחת ושלשים , ואם נקבץ עם זה שנות השעבוד ביד פלשתים , שהיו ארבעים שנה , עם שנות שמשון , שהם עשרים שנה , ושנות עלי ושנות שמואל ושאול , שהם שלש עשרה שנה , ושנות דוד ושלמה עד בנין הבית , שהם ארבעים ושלש שנה , יהיו מאה ושמונים ושבע שנים. ואם אמרנו ששנות השעבוד ביד פלשתים נכללו בשנות שמשון ועלי , עדיין יהיו נוספים שבע שנה. ועוד , כי יתכן שכבר התחיל השעבוד קודם הריון שמשון , אחר שכבר אמר המלאך: "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (שו' יג , ה). וידמה שנאמר בהתר זה , כי ישראל היו ביד פלשתים גם בימי יפתח , ובימי השופטים הבאים אחריו , אלא שלא היו פלשתים מושלים עדיין בישראל , אך היו מתגברים עליהם במלחמותיהם; ולזה ספר קודם צמיחת יפתח , שכבר מכרם השם יתברך ביד פלשתים (ראה י , ז - ח); ובימיהם היה הריון שמשון; והתחיל השעבוד להיות פלשתים מושלים בישראל סביב צמיחת ממשלת שמשון , ולזה אמרו ישראל לשמשון: "הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים" (טו , יא). ועם כל זה הנה יהיו שם שבע שנים נוספים; ואיפשר שנאמר , כי אלו השבע שנים היו חסרים מהשלש מאות שנה שאמר יפתח , והנה אמר על דרך הקירוב שלש מאות שנה , כי לא חשש לשבע שנים החסרים מזה. והנה ימצא זה מסכים על האופן שפירשנו , בשנניח שיהושע והזקנים פרנסו ישראל עשרים ושבע שנה , ואחר פרנס עתניאל בן קנז ישראל ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אהוד את ישראל עד שמונים שנה עם שנות השעבוד , ופרנסו דבורה וברק את ישראל ארבעים שנה עם שנות השעבוד , ופרנס ירובעל את ישראל עד ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אבימלך את ישראל שלש שנים , ותולע אחריו עשרים ושלש שנה , ויאיר עשרים ושתים שנה , ושמנה עשרה שנה שנות השעבוד - הרי מאתיים ותשעים ושלש שנה; וכשנחבר אליהם ארבעים שנה מעת יציאת מצרים עד כבישת הארץ ההיא , ומאה וארבעים ושבע שנה מצמיחת יפתח עד בנין הבית , יהיה הכל ארבע מאות ושמנים שנה. ואם נפל ספק מתי היה פסל מיכה וענין פילגש בגבעה , שסופר שם שהיה בעת שלא היה מושל בישראל , "איש הישר בעיניו יעשה" (שו' יז , ו; כא , כה) , ולזה יחשב שיהיה בין שמשון ובין עלי זמן בלתי קצר עמדו בו ישראל בזולת שופט - הנה נתיר זה הספק בשנאמר שזה היה בשנות השעבוד שזכרנו שלא היה שופט , אם קודם צמיחת עתניאל בן קנז , או קודם צמיחת אהוד , או קודם צמיחת זולתם מן השופטים בשנות השעבוד שלא היה בישראל מושל; וכבר נאמר בזה עוד , בגזירת האל , בהגיענו לשם. ואיפשר שנאמר , שמה שאמר יפתח "שלש מאות שנה" (לעיל , כו) היה אמת בלי שום קירוב , אך נבלעו קצת משנות שמשון בשנות עלי; שהרי בסוף היה יושב שמשון בארץ פלשתים , ויתכן שאז היה שופט עלי , ונחשבו אותם השנים בשנות שמשון , כי הוא היה שופט אותם אם היה עומד אצלם. והנה נבאר עוד זה בהגיענו שם בגזירת האל. ונשוב למה שהיינו בו מביאור אלו הדברים:
ריכוז קישורים