תנ"ך - ותאמר אליו אבי פציתה את־פיך אל־ה' עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך ה' נקמות מאיביך מבני עמון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אָבִי֙ פָּצִ֤יתָה אֶת־פִּ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה עֲשֵׂ֣ה לִ֔י כַּאֲשֶׁ֖ר יָצָ֣א מִפִּ֑יךָ אַחֲרֵ֡י אֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְךָ֨ יְהוָ֧ה נְקָמ֛וֹת מֵאֹיְבֶ֖יךָ מִבְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: (שופטים פרק יא פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וַתֹּאמֶר אֵלָיו אָבִי פָּצִיתָה אֶת־פִּיךָ אֶל־יְהוָה עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ יְהוָה נְקָמוֹת מֵאֹיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמּוֹן: (שופטים פרק יא פסוק לו)

טקסט בלבד:

ותאמר אליו אבי פציתה את־פיך אל־ה' עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך ה' נקמות מאיביך מבני עמון: (שופטים פרק יא פסוק לו)

תיקון קוראים:

ותאמר אליו אבי פציתה את־פיך אל־יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון: (שופטים פרק יא פסוק לו)
וַאֲמַרַת לֵיהּ אַבָּא פְּתַחתָּא יָת פּוּמָך בִּנדַר קֳדָם יְיָ עֲבֵיד לִי כְּמָא דִּנפַק מִפּוּמָך בָּתַר דַּעֲבַד לָך יְיָ פּוֹרעָנוּתָא מִבַּעֲלֵי דְבָבָך מִבְּנֵי עַמוֹן :

פציתה - ל' ומל'.

והנה היוצא מדלתי ביתו היה בהכרח בעל חיים; ואם היה ממין האדם יהיה ליי' בשיהיה מיוחד לעבודת השם יתברך לבד; ואם היה זכר , לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה , כי כבר יהיה מיוחד לעבודת השם יתברך בזולת זה האופן , כמו שנמצא בכהנים ובלויים; ומצאנו גם כן זה הלשון מבואר בשמואל , עם לוקחו אשה והולידו בנים. אמנם אם היתה אשה , יחוייב שתהיה פרושה מאיש; שאם היה לה בעל , לא תהיה מיוחדת לעבודת השם יתברך , אבל תעבוד עם זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות. ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאת לקראתו , כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש. וידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ , לא ראתה אדם בו ולא אשה , וישבה שם; אך המתין לה שנים חדשים , תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים , ובזה הזמן הסגירה בבית ההוא , ולא היתה רואה אפילו אשה שם , זולתי ארבעת ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה; והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה. וראוי שנעיין במה שאמר יפתח , כי שלש מאות שנה עברו מעת שכבשו הארץ ההיא עד התחלת שנות יפתח (ראה לעיל , כו); ונעיין עם זה במה שנאמר בבנין הבית , שהיה בארבע מאות ושמונים שנה "לצאת בני ישראל מארץ מצרים" (מ"א ו , א); וזה ממה שיחייב שלא היה מעת צמיחת יפתח עד בנין הבית כי אם מאה וארבעים שנה. ואם חקרנו בזה נמצא בו יותר: וזה , כי כשנקבץ שנות יפתח ואבצן ואילון ועבדון יהיו אחת ושלשים , ואם נקבץ עם זה שנות השעבוד ביד פלשתים , שהיו ארבעים שנה , עם שנות שמשון , שהם עשרים שנה , ושנות עלי ושנות שמואל ושאול , שהם שלש עשרה שנה , ושנות דוד ושלמה עד בנין הבית , שהם ארבעים ושלש שנה , יהיו מאה ושמונים ושבע שנים. ואם אמרנו ששנות השעבוד ביד פלשתים נכללו בשנות שמשון ועלי , עדיין יהיו נוספים שבע שנה. ועוד , כי יתכן שכבר התחיל השעבוד קודם הריון שמשון , אחר שכבר אמר המלאך: "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (שו' יג , ה). וידמה שנאמר בהתר זה , כי ישראל היו ביד פלשתים גם בימי יפתח , ובימי השופטים הבאים אחריו , אלא שלא היו פלשתים מושלים עדיין בישראל , אך היו מתגברים עליהם במלחמותיהם; ולזה ספר קודם צמיחת יפתח , שכבר מכרם השם יתברך ביד פלשתים (ראה י , ז - ח); ובימיהם היה הריון שמשון; והתחיל השעבוד להיות פלשתים מושלים בישראל סביב צמיחת ממשלת שמשון , ולזה אמרו ישראל לשמשון: "הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים" (טו , יא). ועם כל זה הנה יהיו שם שבע שנים נוספים; ואיפשר שנאמר , כי אלו השבע שנים היו חסרים מהשלש מאות שנה שאמר יפתח , והנה אמר על דרך הקירוב שלש מאות שנה , כי לא חשש לשבע שנים החסרים מזה. והנה ימצא זה מסכים על האופן שפירשנו , בשנניח שיהושע והזקנים פרנסו ישראל עשרים ושבע שנה , ואחר פרנס עתניאל בן קנז ישראל ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אהוד את ישראל עד שמונים שנה עם שנות השעבוד , ופרנסו דבורה וברק את ישראל ארבעים שנה עם שנות השעבוד , ופרנס ירובעל את ישראל עד ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אבימלך את ישראל שלש שנים , ותולע אחריו עשרים ושלש שנה , ויאיר עשרים ושתים שנה , ושמנה עשרה שנה שנות השעבוד - הרי מאתיים ותשעים ושלש שנה; וכשנחבר אליהם ארבעים שנה מעת יציאת מצרים עד כבישת הארץ ההיא , ומאה וארבעים ושבע שנה מצמיחת יפתח עד בנין הבית , יהיה הכל ארבע מאות ושמנים שנה. ואם נפל ספק מתי היה פסל מיכה וענין פילגש בגבעה , שסופר שם שהיה בעת שלא היה מושל בישראל , "איש הישר בעיניו יעשה" (שו' יז , ו; כא , כה) , ולזה יחשב שיהיה בין שמשון ובין עלי זמן בלתי קצר עמדו בו ישראל בזולת שופט - הנה נתיר זה הספק בשנאמר שזה היה בשנות השעבוד שזכרנו שלא היה שופט , אם קודם צמיחת עתניאל בן קנז , או קודם צמיחת אהוד , או קודם צמיחת זולתם מן השופטים בשנות השעבוד שלא היה בישראל מושל; וכבר נאמר בזה עוד , בגזירת האל , בהגיענו לשם. ואיפשר שנאמר , שמה שאמר יפתח "שלש מאות שנה" (לעיל , כו) היה אמת בלי שום קירוב , אך נבלעו קצת משנות שמשון בשנות עלי; שהרי בסוף היה יושב שמשון בארץ פלשתים , ויתכן שאז היה שופט עלי , ונחשבו אותם השנים בשנות שמשון , כי הוא היה שופט אותם אם היה עומד אצלם. והנה נבאר עוד זה בהגיענו שם בגזירת האל. ונשוב למה שהיינו בו מביאור אלו הדברים:
ריכוז קישורים