תנ"ך - ותאמר אל־אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על־ההרים ואבכה על־בתולי אנכי ורעיתי ורעותי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אָבִ֔יהָ יֵעָ֥שֶׂה לִּ֖י הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה הַרְפֵּ֨ה מִמֶּ֜נִּי שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וְאֵֽלְכָה֙ וְיָרַדְתִּ֣י עַל־הֶהָרִ֔ים וְאֶבְכֶּה֙ עַל־בְּתוּלַ֔י אָנֹכִ֖י וְרֵעֹיתָֽי וְרֵעוֹתָֽי: (שופטים פרק יא פסוק לז)

טקסט וניקוד:

וַתֹּאמֶר אֶל־אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל־הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל־בְּתוּלַי אָנֹכִי וְרֵעֹיתָי וְרֵעוֹתָי: (שופטים פרק יא פסוק לז)

טקסט בלבד:

ותאמר אל־אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על־ההרים ואבכה על־בתולי אנכי ורעיתי ורעותי: (שופטים פרק יא פסוק לז)

תיקון קוראים:

ותאמר אל־אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על־ההרים ואבכה על־בתולי אנכי ורעיתי ורעותי: (שופטים פרק יא פסוק לז)
וַאֲמַרַת לַאֲבוּהָא יִתעֲבֵיד לִי פִּתגָמָא הָדֵין שְׁבוֹק מִנִי תְּרֵין יַרחִין וַאֲהָך וְאֶתנְגִיד עַל טוּרַיָא וְאֶבכֵּי עַל בְּתוּלַי אֲנָא וְחַברָתָי :

אל - י"ט פסוקים 'אל על על': בר' מב , כא; שמ' י , יב , כא; כח , ל; לד , א; מ , כ; במ' טו , לח; דב' יא , כט; כב , כד; שו' יא , לז; ש"א טו , א; ש"ב ו , כא; מ"א ב , יט; טו , כ; כא , ד; יש' כב , טו; יח' ג , כג; מח , כא; נחמ' א , ו. יעשה - ל"ו: *בר' כט , כו; לד , ז; שמ' ב , ד; יב , טז (פעמיים); כא , לא; לא , טו; וי' ב , ח; ז , כד; יא , לב; יג , נא; כד , יט; במ' ד , כו; ו , ד; טו , יא , לד; כח , טו , כד; דב' כה , ט; שו' יא , לז; ש"א יא , ז; יז , כו , כז; ש"ב יג , יב; מ"ב יב , יד; יש' ג , יא; יר' ג , טז; ה , יג; יח' יב , יא; טו , ה; מד , יד; עו' א , טו; אס' ב , יא; ו , ט , יא; עז' י , ג. יעשה הדבר (עשייה הדבר) - י"א חסר 'את': ראה שו' ו , כט. הרפה - ב': שו' יא , לז; מ"ב ד , כז. ואבכה - ב': שו' יא , לז; יר' ח , כג.

הרפה - ב' לה; ואבכה - ב'; ורעיתי - ורעותי קרי.

וירדתי על ההרים - לשון יללה הוא , ודוגמתו: "על גגותיה וברחובותיה כולן ייליל יורד בבכי" (יש' טו , ג) - המתעצם בבכי עד שגופו משתבר. ומדרש אגדה דורשו רבי תנחומא (תנח' בחוקותי ה): על ההרים - לפני סנהדרין , שמא ימצאו פתח לנדרך. [

וירדתי על ההרים - תרגומו: "ואיתנגיד על טוריא" , ופתרונו: ואתנודד , כמו "אריד בשיחי" (תה' נה , ג). ותהי חוק בישראל - מהו החוק? זהו:

וירדתי - יש מפרשים מעניין "אריד בשיחי" (תה' נה , ג) ו'ירד' ו'ריד' בעניין אחד , ורבים כמהו; והנכון לפרשו כמשמעו , כי המצפה ששם היה בית יפתח היתה גבוהה על ההרים ההם; או אע"פ שלא היתה גבוהה על ההרים , אמר וירדתי - כנגד העמק אשר בין המצפה וההרים; וכן "ויעלו אותם עמק עכור" (יהו' ז , כד); "וירד הסלע" (ש"א כג , כה); כמו שפירשנו. ויונתן תרגם: "ואתנגיד על טוריא". ובדרש (תנח' בחוקותי ה): וירדתי על ההרים - אלך לפני סנהדרין אולי ימצאו פתח לנדרך.

והנה היוצא מדלתי ביתו היה בהכרח בעל חיים; ואם היה ממין האדם יהיה ליי' בשיהיה מיוחד לעבודת השם יתברך לבד; ואם היה זכר , לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה , כי כבר יהיה מיוחד לעבודת השם יתברך בזולת זה האופן , כמו שנמצא בכהנים ובלויים; ומצאנו גם כן זה הלשון מבואר בשמואל , עם לוקחו אשה והולידו בנים. אמנם אם היתה אשה , יחוייב שתהיה פרושה מאיש; שאם היה לה בעל , לא תהיה מיוחדת לעבודת השם יתברך , אבל תעבוד עם זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות. ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאת לקראתו , כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש. וידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ , לא ראתה אדם בו ולא אשה , וישבה שם; אך המתין לה שנים חדשים , תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים , ובזה הזמן הסגירה בבית ההוא , ולא היתה רואה אפילו אשה שם , זולתי ארבעת ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה; והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה. וראוי שנעיין במה שאמר יפתח , כי שלש מאות שנה עברו מעת שכבשו הארץ ההיא עד התחלת שנות יפתח (ראה לעיל , כו); ונעיין עם זה במה שנאמר בבנין הבית , שהיה בארבע מאות ושמונים שנה "לצאת בני ישראל מארץ מצרים" (מ"א ו , א); וזה ממה שיחייב שלא היה מעת צמיחת יפתח עד בנין הבית כי אם מאה וארבעים שנה. ואם חקרנו בזה נמצא בו יותר: וזה , כי כשנקבץ שנות יפתח ואבצן ואילון ועבדון יהיו אחת ושלשים , ואם נקבץ עם זה שנות השעבוד ביד פלשתים , שהיו ארבעים שנה , עם שנות שמשון , שהם עשרים שנה , ושנות עלי ושנות שמואל ושאול , שהם שלש עשרה שנה , ושנות דוד ושלמה עד בנין הבית , שהם ארבעים ושלש שנה , יהיו מאה ושמונים ושבע שנים. ואם אמרנו ששנות השעבוד ביד פלשתים נכללו בשנות שמשון ועלי , עדיין יהיו נוספים שבע שנה. ועוד , כי יתכן שכבר התחיל השעבוד קודם הריון שמשון , אחר שכבר אמר המלאך: "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (שו' יג , ה). וידמה שנאמר בהתר זה , כי ישראל היו ביד פלשתים גם בימי יפתח , ובימי השופטים הבאים אחריו , אלא שלא היו פלשתים מושלים עדיין בישראל , אך היו מתגברים עליהם במלחמותיהם; ולזה ספר קודם צמיחת יפתח , שכבר מכרם השם יתברך ביד פלשתים (ראה י , ז - ח); ובימיהם היה הריון שמשון; והתחיל השעבוד להיות פלשתים מושלים בישראל סביב צמיחת ממשלת שמשון , ולזה אמרו ישראל לשמשון: "הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים" (טו , יא). ועם כל זה הנה יהיו שם שבע שנים נוספים; ואיפשר שנאמר , כי אלו השבע שנים היו חסרים מהשלש מאות שנה שאמר יפתח , והנה אמר על דרך הקירוב שלש מאות שנה , כי לא חשש לשבע שנים החסרים מזה. והנה ימצא זה מסכים על האופן שפירשנו , בשנניח שיהושע והזקנים פרנסו ישראל עשרים ושבע שנה , ואחר פרנס עתניאל בן קנז ישראל ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אהוד את ישראל עד שמונים שנה עם שנות השעבוד , ופרנסו דבורה וברק את ישראל ארבעים שנה עם שנות השעבוד , ופרנס ירובעל את ישראל עד ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אבימלך את ישראל שלש שנים , ותולע אחריו עשרים ושלש שנה , ויאיר עשרים ושתים שנה , ושמנה עשרה שנה שנות השעבוד - הרי מאתיים ותשעים ושלש שנה; וכשנחבר אליהם ארבעים שנה מעת יציאת מצרים עד כבישת הארץ ההיא , ומאה וארבעים ושבע שנה מצמיחת יפתח עד בנין הבית , יהיה הכל ארבע מאות ושמנים שנה. ואם נפל ספק מתי היה פסל מיכה וענין פילגש בגבעה , שסופר שם שהיה בעת שלא היה מושל בישראל , "איש הישר בעיניו יעשה" (שו' יז , ו; כא , כה) , ולזה יחשב שיהיה בין שמשון ובין עלי זמן בלתי קצר עמדו בו ישראל בזולת שופט - הנה נתיר זה הספק בשנאמר שזה היה בשנות השעבוד שזכרנו שלא היה שופט , אם קודם צמיחת עתניאל בן קנז , או קודם צמיחת אהוד , או קודם צמיחת זולתם מן השופטים בשנות השעבוד שלא היה בישראל מושל; וכבר נאמר בזה עוד , בגזירת האל , בהגיענו לשם. ואיפשר שנאמר , שמה שאמר יפתח "שלש מאות שנה" (לעיל , כו) היה אמת בלי שום קירוב , אך נבלעו קצת משנות שמשון בשנות עלי; שהרי בסוף היה יושב שמשון בארץ פלשתים , ויתכן שאז היה שופט עלי , ונחשבו אותם השנים בשנות שמשון , כי הוא היה שופט אותם אם היה עומד אצלם. והנה נבאר עוד זה בהגיענו שם בגזירת האל. ונשוב למה שהיינו בו מביאור אלו הדברים:

וירדתי על ההרים - לשון בכייה הוא , כמו "יורד" (יש' טו , ג); והיא מילה הפוכה מן "אריד בשיחי" (תה' נה , ג) , אבל זה שרשו 'ריד' וזה 'ירד' , והיא כמו 'כבש' - 'כשב'.
ריכוז קישורים