תנ"ך - ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על־בתוליה על־ההרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר לֵ֔כִי וַיִּשְׁלַ֥ח אוֹתָ֖הּ שְׁנֵ֣י חֳדָשִׁ֑ים וַתֵּ֤לֶךְ הִיא֙ וְרֵ֣עוֹתֶ֔יהָ וַתֵּ֥בְךְּ עַל־בְּתוּלֶ֖יהָ עַל־הֶהָרִֽים: (שופטים פרק יא פסוק לח)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר לֵכִי וַיִּשְׁלַח אוֹתָהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל־בְּתוּלֶיהָ עַל־הֶהָרִים: (שופטים פרק יא פסוק לח)

טקסט בלבד:

ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על־בתוליה על־ההרים: (שופטים פרק יא פסוק לח)

תיקון קוראים:

ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על־בתוליה על־ההרים: (שופטים פרק יא פסוק לח)
וַאֲמַר אִיזִילִי וְשַׁלַח יָתַהּ תְּרֵין יַרחִין וַאֲזַלַת הִיא וְחַברָתַהָא וּבכָת עַל בְּתוּלַהָא עַל טוּרַיָא :

לכי - ג': שמ' ב , ח; שו' יא , לח; ש"ב יג , טו. אותה - י"ג מלא (בלישנא): ראה יהו' א , טו. על - בתוליה על - ההרים - ט' סופי פסוקים מן ד' מלין קדמיתא ותליתאה לא נסב ו"ו (פסוקים המסתימים בארבע מלים , שהראשונה והשלישית בהן זהות ואין לפניהן ו"ו): שו' יא , לח; יב , ד; ש"ב ז , ח; מ"א ח , לז; זכ' א , יג; תה' מה , ז; מו , יא; קטו , א; רות ד , יז.

לכי - ג'; שני חדשים - ל'; ורעותיה - ל'.

ותבך על בתוליה - מדלא כתיב 'על בתולותיה' משמע: בתולים ממש.]

והנה היוצא מדלתי ביתו היה בהכרח בעל חיים; ואם היה ממין האדם יהיה ליי' בשיהיה מיוחד לעבודת השם יתברך לבד; ואם היה זכר , לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה , כי כבר יהיה מיוחד לעבודת השם יתברך בזולת זה האופן , כמו שנמצא בכהנים ובלויים; ומצאנו גם כן זה הלשון מבואר בשמואל , עם לוקחו אשה והולידו בנים. אמנם אם היתה אשה , יחוייב שתהיה פרושה מאיש; שאם היה לה בעל , לא תהיה מיוחדת לעבודת השם יתברך , אבל תעבוד עם זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות. ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאת לקראתו , כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש. וידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ , לא ראתה אדם בו ולא אשה , וישבה שם; אך המתין לה שנים חדשים , תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים , ובזה הזמן הסגירה בבית ההוא , ולא היתה רואה אפילו אשה שם , זולתי ארבעת ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה; והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה. וראוי שנעיין במה שאמר יפתח , כי שלש מאות שנה עברו מעת שכבשו הארץ ההיא עד התחלת שנות יפתח (ראה לעיל , כו); ונעיין עם זה במה שנאמר בבנין הבית , שהיה בארבע מאות ושמונים שנה "לצאת בני ישראל מארץ מצרים" (מ"א ו , א); וזה ממה שיחייב שלא היה מעת צמיחת יפתח עד בנין הבית כי אם מאה וארבעים שנה. ואם חקרנו בזה נמצא בו יותר: וזה , כי כשנקבץ שנות יפתח ואבצן ואילון ועבדון יהיו אחת ושלשים , ואם נקבץ עם זה שנות השעבוד ביד פלשתים , שהיו ארבעים שנה , עם שנות שמשון , שהם עשרים שנה , ושנות עלי ושנות שמואל ושאול , שהם שלש עשרה שנה , ושנות דוד ושלמה עד בנין הבית , שהם ארבעים ושלש שנה , יהיו מאה ושמונים ושבע שנים. ואם אמרנו ששנות השעבוד ביד פלשתים נכללו בשנות שמשון ועלי , עדיין יהיו נוספים שבע שנה. ועוד , כי יתכן שכבר התחיל השעבוד קודם הריון שמשון , אחר שכבר אמר המלאך: "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (שו' יג , ה). וידמה שנאמר בהתר זה , כי ישראל היו ביד פלשתים גם בימי יפתח , ובימי השופטים הבאים אחריו , אלא שלא היו פלשתים מושלים עדיין בישראל , אך היו מתגברים עליהם במלחמותיהם; ולזה ספר קודם צמיחת יפתח , שכבר מכרם השם יתברך ביד פלשתים (ראה י , ז - ח); ובימיהם היה הריון שמשון; והתחיל השעבוד להיות פלשתים מושלים בישראל סביב צמיחת ממשלת שמשון , ולזה אמרו ישראל לשמשון: "הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים" (טו , יא). ועם כל זה הנה יהיו שם שבע שנים נוספים; ואיפשר שנאמר , כי אלו השבע שנים היו חסרים מהשלש מאות שנה שאמר יפתח , והנה אמר על דרך הקירוב שלש מאות שנה , כי לא חשש לשבע שנים החסרים מזה. והנה ימצא זה מסכים על האופן שפירשנו , בשנניח שיהושע והזקנים פרנסו ישראל עשרים ושבע שנה , ואחר פרנס עתניאל בן קנז ישראל ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אהוד את ישראל עד שמונים שנה עם שנות השעבוד , ופרנסו דבורה וברק את ישראל ארבעים שנה עם שנות השעבוד , ופרנס ירובעל את ישראל עד ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אבימלך את ישראל שלש שנים , ותולע אחריו עשרים ושלש שנה , ויאיר עשרים ושתים שנה , ושמנה עשרה שנה שנות השעבוד - הרי מאתיים ותשעים ושלש שנה; וכשנחבר אליהם ארבעים שנה מעת יציאת מצרים עד כבישת הארץ ההיא , ומאה וארבעים ושבע שנה מצמיחת יפתח עד בנין הבית , יהיה הכל ארבע מאות ושמנים שנה. ואם נפל ספק מתי היה פסל מיכה וענין פילגש בגבעה , שסופר שם שהיה בעת שלא היה מושל בישראל , "איש הישר בעיניו יעשה" (שו' יז , ו; כא , כה) , ולזה יחשב שיהיה בין שמשון ובין עלי זמן בלתי קצר עמדו בו ישראל בזולת שופט - הנה נתיר זה הספק בשנאמר שזה היה בשנות השעבוד שזכרנו שלא היה שופט , אם קודם צמיחת עתניאל בן קנז , או קודם צמיחת אהוד , או קודם צמיחת זולתם מן השופטים בשנות השעבוד שלא היה בישראל מושל; וכבר נאמר בזה עוד , בגזירת האל , בהגיענו לשם. ואיפשר שנאמר , שמה שאמר יפתח "שלש מאות שנה" (לעיל , כו) היה אמת בלי שום קירוב , אך נבלעו קצת משנות שמשון בשנות עלי; שהרי בסוף היה יושב שמשון בארץ פלשתים , ויתכן שאז היה שופט עלי , ונחשבו אותם השנים בשנות שמשון , כי הוא היה שופט אותם אם היה עומד אצלם. והנה נבאר עוד זה בהגיענו שם בגזירת האל. ונשוב למה שהיינו בו מביאור אלו הדברים:
ריכוז קישורים