תנ"ך - ויהי מקץ׀ שנים חדשים ותשב אל־אביה ויעש לה את־נדרו אשר נדר והיא לא־ידעה איש ותהי־חק בישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֞י מִקֵּ֣ץ׀ שְׁנַ֣יִם חֳדָשִׁ֗ים וַתָּ֙שָׁב֙ אֶל־אָבִ֔יהָ וַיַּ֣עַשׂ לָ֔הּ אֶת־נִדְר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר נָדָ֑ר וְהִיא֙ לֹא־יָדְעָ֣ה אִ֔ישׁ וַתְּהִי־חֹ֖ק בְּיִשְׂרָאֵֽל: (שופטים פרק יא פסוק לט)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי מִקֵּץ׀ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל־אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת־נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא־יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי־חֹק בְּיִשְׂרָאֵל: (שופטים פרק יא פסוק לט)

טקסט בלבד:

ויהי מקץ׀ שנים חדשים ותשב אל־אביה ויעש לה את־נדרו אשר נדר והיא לא־ידעה איש ותהי־חק בישראל: (שופטים פרק יא פסוק לט)

תיקון קוראים:

ויהי מקץ׀ שנים חדשים ותשב אל־אביה ויעש לה את־נדרו אשר נדר והיא לא־ידעה איש ותהי־חק בישראל: (שופטים פרק יא פסוק לט)
וַהֲוָה מִסוֹף תְּרֵין יַרחִין וְתַבַת לְוָת אֲבוּהָא וַעֲבַד לַהּ יָת נִדרֵיהּ דִּנדַר וְהִיא לָא יָדְעָא גְבַר וַהֲוָת לִגזֵירָא בְּיִשׂרָאֵל בְּדִיל דְּלָא לְאַסָקָא גְבַר יָת בְּרֵיהּ וְיָת בְּרַתֵּיהּ לַעֲלָתָא כְּמָא דַעֲבַד יִפתָּח גִּלעֲדָאָה דְּלָא שְׁאַל לְפִנחָס כָּהֲנָא וְאִלוּ שְׁאַל לְפִינְחָס כָּהֲנָא הֲוָה פָרֵיק יָתַהּ בִּדמִין :

את - נדרו - ל'; חק בישראל - ל'.

ותהי חוק - גזרו שלא יעשה אדם עוד כן , שאילו הלך אצל פנחס , או פנחס בא אצלו , היה מתיר לו נדרו; עמדו בגדולתן , ומבין שניהם אבדה. ונפרע מהם: פנחס נסתלקה שכינה הימנו , שנאמר בדברי הימים "לפנים יי' עמו" (דה"א ט , כ) , למדנו שבסופו אינו עמו; ויפתח הוכה בשחין ונישול איברים איברים , שנאמר "ויקבר בערי גלעד" (שו' יב , ז). [ויש עוד לפתור: ותהי חק בישראל - מחובר למקרא של אחריו: מימים ימימה תלכנה וגו' - הדבר הזה קבעוהו עליהם לחק]. לתנות - לקונן.

ויעש לה את נדרו אשר נדר - שעשה לה בית והכניסה שם , והיתה שם פרושה מבני אדם ומדרכי העולם , והיה חק בישראל כי משנה לשנה היו הולכות אליה בנות ישראל.

והנה היוצא מדלתי ביתו היה בהכרח בעל חיים; ואם היה ממין האדם יהיה ליי' בשיהיה מיוחד לעבודת השם יתברך לבד; ואם היה זכר , לא יצטרך שיהיה פרוש מן האשה , כי כבר יהיה מיוחד לעבודת השם יתברך בזולת זה האופן , כמו שנמצא בכהנים ובלויים; ומצאנו גם כן זה הלשון מבואר בשמואל , עם לוקחו אשה והולידו בנים. אמנם אם היתה אשה , יחוייב שתהיה פרושה מאיש; שאם היה לה בעל , לא תהיה מיוחדת לעבודת השם יתברך , אבל תעבוד עם זה בעלה כמשפט הנשים הנשואות. ולזה קרע יפתח את בגדיו בראותו בתו יוצאת לקראתו , כי זה הנדר יחייב שלא תהיה לאיש. וידמה שעשה לה יפתח בית מחוץ , לא ראתה אדם בו ולא אשה , וישבה שם; אך המתין לה שנים חדשים , תלך בהם עם רעותיה לבכות על בתוליה על ההרים , ובזה הזמן הסגירה בבית ההוא , ולא היתה רואה אפילו אשה שם , זולתי ארבעת ימים בשנה שהיה חק לישראל שתלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח על בתוליה; והיא היתה פרושה מאיש כל ימיה. וראוי שנעיין במה שאמר יפתח , כי שלש מאות שנה עברו מעת שכבשו הארץ ההיא עד התחלת שנות יפתח (ראה לעיל , כו); ונעיין עם זה במה שנאמר בבנין הבית , שהיה בארבע מאות ושמונים שנה "לצאת בני ישראל מארץ מצרים" (מ"א ו , א); וזה ממה שיחייב שלא היה מעת צמיחת יפתח עד בנין הבית כי אם מאה וארבעים שנה. ואם חקרנו בזה נמצא בו יותר: וזה , כי כשנקבץ שנות יפתח ואבצן ואילון ועבדון יהיו אחת ושלשים , ואם נקבץ עם זה שנות השעבוד ביד פלשתים , שהיו ארבעים שנה , עם שנות שמשון , שהם עשרים שנה , ושנות עלי ושנות שמואל ושאול , שהם שלש עשרה שנה , ושנות דוד ושלמה עד בנין הבית , שהם ארבעים ושלש שנה , יהיו מאה ושמונים ושבע שנים. ואם אמרנו ששנות השעבוד ביד פלשתים נכללו בשנות שמשון ועלי , עדיין יהיו נוספים שבע שנה. ועוד , כי יתכן שכבר התחיל השעבוד קודם הריון שמשון , אחר שכבר אמר המלאך: "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים" (שו' יג , ה). וידמה שנאמר בהתר זה , כי ישראל היו ביד פלשתים גם בימי יפתח , ובימי השופטים הבאים אחריו , אלא שלא היו פלשתים מושלים עדיין בישראל , אך היו מתגברים עליהם במלחמותיהם; ולזה ספר קודם צמיחת יפתח , שכבר מכרם השם יתברך ביד פלשתים (ראה י , ז - ח); ובימיהם היה הריון שמשון; והתחיל השעבוד להיות פלשתים מושלים בישראל סביב צמיחת ממשלת שמשון , ולזה אמרו ישראל לשמשון: "הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים" (טו , יא). ועם כל זה הנה יהיו שם שבע שנים נוספים; ואיפשר שנאמר , כי אלו השבע שנים היו חסרים מהשלש מאות שנה שאמר יפתח , והנה אמר על דרך הקירוב שלש מאות שנה , כי לא חשש לשבע שנים החסרים מזה. והנה ימצא זה מסכים על האופן שפירשנו , בשנניח שיהושע והזקנים פרנסו ישראל עשרים ושבע שנה , ואחר פרנס עתניאל בן קנז ישראל ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אהוד את ישראל עד שמונים שנה עם שנות השעבוד , ופרנסו דבורה וברק את ישראל ארבעים שנה עם שנות השעבוד , ופרנס ירובעל את ישראל עד ארבעים שנה עד שנות השעבוד , ופרנס אבימלך את ישראל שלש שנים , ותולע אחריו עשרים ושלש שנה , ויאיר עשרים ושתים שנה , ושמנה עשרה שנה שנות השעבוד - הרי מאתיים ותשעים ושלש שנה; וכשנחבר אליהם ארבעים שנה מעת יציאת מצרים עד כבישת הארץ ההיא , ומאה וארבעים ושבע שנה מצמיחת יפתח עד בנין הבית , יהיה הכל ארבע מאות ושמנים שנה. ואם נפל ספק מתי היה פסל מיכה וענין פילגש בגבעה , שסופר שם שהיה בעת שלא היה מושל בישראל , "איש הישר בעיניו יעשה" (שו' יז , ו; כא , כה) , ולזה יחשב שיהיה בין שמשון ובין עלי זמן בלתי קצר עמדו בו ישראל בזולת שופט - הנה נתיר זה הספק בשנאמר שזה היה בשנות השעבוד שזכרנו שלא היה שופט , אם קודם צמיחת עתניאל בן קנז , או קודם צמיחת אהוד , או קודם צמיחת זולתם מן השופטים בשנות השעבוד שלא היה בישראל מושל; וכבר נאמר בזה עוד , בגזירת האל , בהגיענו לשם. ואיפשר שנאמר , שמה שאמר יפתח "שלש מאות שנה" (לעיל , כו) היה אמת בלי שום קירוב , אך נבלעו קצת משנות שמשון בשנות עלי; שהרי בסוף היה יושב שמשון בארץ פלשתים , ויתכן שאז היה שופט עלי , ונחשבו אותם השנים בשנות שמשון , כי הוא היה שופט אותם אם היה עומד אצלם. והנה נבאר עוד זה בהגיענו שם בגזירת האל. ונשוב למה שהיינו בו מביאור אלו הדברים:

ותהי חק בישראל - פירוש: מה שאומר מקרא לפנינו - לתנות לבת יפתח בכל שנה ושנה. ופירוש 'לתנות' הוא סיפור , כמו "שם יתנו צדקות יי'" (ה , יא).
ריכוז קישורים