תנ"ך - ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִי֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֧ד מִצָּרְעָ֛ה מִמִּשְׁפַּ֥חַת הַדָּנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ מָנ֑וֹחַ וְאִשְׁתּ֥וֹ עֲקָרָ֖ה וְלֹ֥א יָלָֽדָה: (שופטים פרק יג פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה: (שופטים פרק יג פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה: (שופטים פרק יג פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה: (שופטים פרק יג פסוק ב)
וַהֲוָה גֻברָא חַד מִצָרעָה מִזַרעִית דָּן וּשׁמֵיהּ מָנוֹחַ וְאִתְּתֵיהּ עַקרָא וְלֵית לַהּ וְלַד :

ויהי איש אחד - ב': שו' יג , ב; ש"א א , א.

ויהי איש אחד ב' מצרעה ויהי איש אחד מן הרמתים.

ויהי איש אחד - ב'; ולא ילדה - ל'.

ממשפחת הדני - ביו"ד היחש , כמו "שבט המנשי" (דב' כט , ז); וממשפחת כמו 'שבט' , וכן "ויקרב את משפחת יהודה" (יהו' ז , יז). עקרה ולא ילדה - תוספת ביאור , וכן "ותהי שרי עקרה אין לה ולד" (בר' יא , ל).

עוד ספר , שכבר הוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני יי' , והיה זה סבה אל שהיו פלשתים מושלים בהם ארבעים שנה. וזה המספר התחיל סביב צמיחת ממשלת שמשון , כמו שזכרנו. אמנם קודם זה מכרם השם יתברך ביד פלשתים; מקודם עת יפתח , ובימי השופטים אשר אחריו שזכרנו , היו פלשתים מצרים לישראל; ולזה בא הייעוד לאשת מנוח שהיא תהר ותלד בן , והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים. או אולי לא היתה כלל יד פלשתים על ישראל בימי השופטים ההם , אבל יעד שני ענינים יחד , והוא , שכבר יהיו ישראל תחת יד פלשתים ושמשון יחל להושיעם מידם. ולפי שהיה גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד שמשון לרדוף אחרי הנשים וללקות בהם , התחכם השם יתברך מלידה ומבטן ומהריון למנעו מזה; ולזה רצה שיהיה נזיר אלהים , כי ההמנע משתיית היין מועיל מאד לזה הענין , כאמרם: "כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין" (סוטה ב , א). ולזאת הסבה בעינה מנע אמו , בעת היותה הרה ממנו , משתיית היין והשכר , והזהיר אותה מאכילת כל טומאה , להורות על קדושת הנער הילוד; כי זה ממה שיישירם להנהיגו בקדושה , ויהיה עוד זה סבה לחנכו אל שיהיה פרוש מהבלי העולם ומהתאוות הגופיות. ולזאת הסבה גם כן צוה שלא יעלה מורה על ראשו , להורות על קדושתו; כי זה כלו ממה שירחיק ממנו ההתגאל בענין המשגל לפי מה שאיפשר; עם שבזה הענין מבוא לענין הגבורה , רוצה לומר: גדול השער , אלא שראוי שלא יעלם ממנו שהשם חדש בו גבורה נוספת מפני הנזירות , אשר לא יחייבה גדול השער לפי הטבע; וזה , שכבר מצאנו שתכף שגולח סר כחו ממנו , ולא היה זה כן אם היתה הגבורה מתחייבת מגדול השער; כי הרושם שיש בגדול השער בגבורה הוא מצד עצרו האידים העשניים בגוף , שהיה מדרכם שיתהוה מהם השער; וזה , כי השער כשיגיע אל תכליתו לא יגדל , ואז יעצרו האידים העשניים ההם תוך הגוף ותגבר האדומה בגוף , ויתחדש מזה רוח גבורה; ומה שזה דרכו , לא תסור הגבורה בגלוח השער כי אחר זמן רב ומעט מעט.
ריכוז קישורים