תנ"ך - ותבך
עליו
שבעת
הימים
אשר־היה
להם
המשתה
ויהי׀
ביום
השביעי
ויגד־לה
כי
הציקתהו
ותגד
החידה
לבני
עמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֵּ֤בְךְּ
עָלָיו֙
שִׁבְעַ֣ת
הַיָּמִ֔ים
אֲשֶׁר־הָיָ֥ה
לָהֶ֖ם
הַמִּשְׁתֶּ֑ה
וַיְהִ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁבִיעִ֗י
וַיַּגֶּד־לָהּ֙
כִּ֣י
הֱצִיקַ֔תְהוּ
וַתַּגֵּ֥ד
הַחִידָ֖ה
לִבְנֵ֥י
עַמָּֽהּ:
(שופטים פרק יד פסוק יז)
וַתֵּבְךְּ
עָלָיו
שִׁבְעַת
הַיָּמִים
אֲשֶׁר־הָיָה
לָהֶם
הַמִּשְׁתֶּה
וַיְהִי׀
בַּיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
וַיַּגֶּד־לָהּ
כִּי
הֱצִיקַתְהוּ
וַתַּגֵּד
הַחִידָה
לִבְנֵי
עַמָּהּ:
(שופטים פרק יד פסוק יז)
ותבך
עליו
שבעת
הימים
אשר־היה
להם
המשתה
ויהי׀
ביום
השביעי
ויגד־לה
כי
הציקתהו
ותגד
החידה
לבני
עמה:
(שופטים פרק יד פסוק יז)
ותבך
עליו
שבעת
הימים
אשר־היה
להם
המשתה
ויהי׀
ביום
השביעי
ויגד־לה
כי
הציקתהו
ותגד
החידה
לבני
עמה:
(שופטים פרק יד פסוק יז)
וּבכָת
עֲלוֹהִי
שִׁבעָה
יוֹמַיָא
דַּהֲוָה
לְהוֹן
מִשׁתְּיָא
וַהֲוָה
בְּיוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
וְחַוִי
לַהּ
אֲרֵי
דְחַקתֵּיהּ
וְחַוִיאַת
חוֹדִיתָא
לִבנֵי
עַמַהּ
:
שבעת
הימים
-
ח'
(בלישנא):
בר'
ז
,
י;
שמ'
יג
,
ז;
שו'
יד
,
יז;
יש'
ל
,
כו;
יח'
מה
,
כג
,
כה;
דה"א
ט
,
כה;
דה"ב
ל
,
כב.
שבעת
הימים
-
ח';
הציקתהו
-
ל'.
שבעת
הימים
-
הנותר
משבעת
הימים
,
מרביעי
ואילך.
ותבך
עליו
שבעת
הימים
אשר
היה
להם
המשתה
-
פתרונו:
ותבך
עליו
מיום
שאמרו
לה
"פתי
את
אישך"
,
עד
ששלמו
שבעת
ימים
לימי
המשתה.
שהם
אמרו
לה
"פתי
את
אישך"
ביום
רביעי
לימי
משתה;
נמצא
שבכתה
עליו
רביעי
וחמישי
שישי
ושביעי
,
וכל
ימי
בכת
לא
היו
כי
אם
ארבעה
ימים.
ויהי
ביום
השביעי
לימי
המשתה
,
ויגד
לה.
ויגד
לה
כי
הציקתהו
-
איפשר
שיהיה
הרצון
בזה
,
שמרוב
השתדלותה
בזה
עמו
,
הלאה
אותו
והציקתהו
,
עד
שלא
יכול
להציל
שלא
יגיד
לה
החידה.
או
יהיה
'הציקתהו'
בענין
המשגל:
כי
כשהיה
תובע
אותה
היתה
מונעת
ממנו
,
בעת
שהיה
יצרו
תקפו;
וכאשר
לא
יכול
לסבול
זה
הגיד
לה
את
החידה
,
עד
שבטרם
יבא
השמש
ביום
השביעי
נשלם
לאנשי
העיר
ענין
הגדת
החידה.
לולי
חרשתם
בעגלתי
-
אמר
זה
להעיד
להם
כי
אשת
שמשון
גלתה
להם
ענין
החידה
,
ולולי
זה
לא
מצאוה
או
אמר
זה
להורות
שהוא
היה
חושד
אשתו
שזנתה
עם
אחד
מהם
,
ולזה
גלתה
לו
ענין
החידה
,
והוא
הגידה
לאנשי
העיר.