תנ"ך - וימצא
לחי־חמור
טריה
וישלח
ידו
ויקחה
ויך־בה
אלף
איש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּמְצָ֥א
לְחִי־חֲמ֖וֹר
טְרִיָּ֑ה
וַיִּשְׁלַ֤ח
יָדוֹ֙
וַיִּקָּחֶ֔הָ
וַיַּךְ־בָּ֖הּ
אֶ֥לֶף
אִֽישׁ:
(שופטים פרק טו פסוק טו)
וַיִּמְצָא
לְחִי־חֲמוֹר
טְרִיָּה
וַיִּשְׁלַח
יָדוֹ
וַיִּקָּחֶהָ
וַיַּךְ־בָּהּ
אֶלֶף
אִישׁ:
(שופטים פרק טו פסוק טו)
וימצא
לחי־חמור
טריה
וישלח
ידו
ויקחה
ויך־בה
אלף
איש:
(שופטים פרק טו פסוק טו)
וימצא
לחי־חמור
טריה
וישלח
ידו
ויקחה
ויך־בה
אלף
איש:
(שופטים פרק טו פסוק טו)
וְאַשׁכַּח
לוּעָא
דִחמָרָא
בְּטִינְתָא
וְאוֹשֵׁיט
יְדֵיהּ
וְנַסבַּהּ
וּקטַל
בַּהּ
אֶלֶף
גֻּברָא
:
טריה
-
ב':
שו'
טו
,
טו;
יש'
א
,
ו.
טרייה
-
לחה.
וראיתי
בספר
רפואות
שקורין
ללחה
היוצא
מן
המכה
'טרי'.
וימצא
לחי
חמור
טרייה
-
לחה;
כמו
"מכה
טרייה"
(יש'
א
,
ו)
,
שהיא
מכה
לחה;
שאם
היתה
הלחי
יבשה
,
לא
היה
יכול
להרוג
בה
,
לפי
שהיתה
נשברת
,
אבל
עכשיו
לא
נשברה.
טריה
-
לחה;
וכן
"מכה
טריה"
(יש'
א
,
ו);
וכן
יקראו
בערבי
לדבר
הלח
'טרי'.
ויונתן
תרגם:
"בטנתא";
ואם
הבי"ת
שמוש
,
פירושו:
בלחותה.
מדברי
רבותינו
ז"ל:
אם
היתה
שדה
מטוננת
מותר
(מו"ק
ו
,
ב)
,
פירושו:
לחה.
הוא
בא
עד
לחי
,
שהיו
שם
פלשתים
רבים
,
ותצלח
עליו
רוח
גבורה
מאת
יי'
,
ושבו
העבותים
על
זרועותיו
אצל
גבורתו
כפשתים
אשר
בערו
באש
,
באופן
שנדמה
לו
כאלו
נמסו
אסוריו
מעל
ידיו
,
כי
לא
נצטרך
לכח
מורגש
לנתק
העבותים.
ואיפשר
עם
זה
שהיו
שאר
הדברים
יחד
,
רוצה
לומר:
שהשם
יתברך
החליש
על
דרך
המופת
העבותות
ההם
ושמם
בחולשה
כפשתים
אשר
בערו
באש
,
ורוח
הגבורה
ששרתה
עליו
היתה
בהריגתו
אז
אלף
איש
בלחי
החמור
שמצא.
ואמר
שמשון:
בלחי
החמור
חרשתי
צבור
וצבורין
מהרוגים.
ואמר
חמור
חמורתים
,
לזוג
שם
עם
חמור
על
צד
הצחות.
טרייה
-
מוסרחת;
כמו
"מכה
טרייה"
(יש'
א
,
ו).