תנ"ך - ויאחזוהו פלשתים וינקרו את־עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים האסורים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית הָאֲסיּרִֽים הָאֲסוּרִֽים: (שופטים פרק טז פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת־עֵינָיו וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסיּרִים הָאֲסוּרִים: (שופטים פרק טז פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויאחזוהו פלשתים וינקרו את־עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים האסורים: (שופטים פרק טז פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויאחזוהו פלשתים וינקרו את־עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים האסורים: (שופטים פרק טז פסוק כא)
וְאַחֲדוּהִי פְלִשׁתָּאֵי וְנַקַרוּ יָת עֵינוֹהִי וְאַחִיתוּ יָתֵיהּ לְעַזָת וְאַסרוּהִי בְּשֵׁישְׁלָן דִּנחָשׁ וַהֲוָה טָחֵין רִחיָא בְּבֵית אֲסִירֵי :

אותו - כ"ה מלא (בלישנא): ראה יהו' ו , יח. עזתה - ב': ראה לעיל , א. ויאסרוהו - ג': שו' טו , יג; טז , כא; דה"ב לג , יא.

ויאחזוהו - ל'; וינקרו - ל'; ויורידו - ל' מל'; עזתה - ב'; ויאסרוהו - ל' מל'; טוחן - ל'; האסירים - האסורים קרי.

ויורידו אותו עזתה - מקום תחילת קילקולו. ויהי טוחן בריחים , מלאכה כבידה. ורבותינו פירשו מה שפירשו (סוטה י , א).

בנחשתים - כתרגומו: "בשלשלן דנחש". ויהי טוחן - נראה כי מנהג הארצות ההם בזמן ההוא להיות ריחיים בבית האסורים , להיות מתפרנסין מהטחינה האסורים שהיו בנחשתים , ואין להם מלאכה אחרת להתפרנס שם אלא בטחינה בריחים; וכן אמר בתורה "עד בכור השפחה אשר אחר הריחים" (שמ' יא , ה); ואמר "עד בכור השבי אשר בבית הבור" (שמ' יב , כט) , ידמה כי הכל אחד , והשבויים טוחנים היו בבית הסוהר. ודרך הדרש (סוטה י , א) רחוק בזה , שפירשו ויהי טוחן כמו "תטחן לאחר אשתי" (איוב לא , י) , שכל אחד היה מביא לו אשתו שתתעבר ממנו; וכי מה תועלת היה להם בזה , והלא סר ממנו כוחו? וכן תרגם יונתן על דרך פשוטו: "והוה טחין בבית ריחיא".

אחר כך ספר שאהב אשה בנחל שורק מבנות פלשתים , ושמה דלילה. וידמה שגיירה תחלה , כמו שאמרו רבותינו ז"ל (המקור אינו ברור , ואולי הכוונה לפירוש רד"ק יג , ד). ועלו אליה סרני פלשתים והשיאוה לפתות שמשון , שיודיעה במה כחו גדול ובמה יוכלו לו לאסור אותו לענותו. והתל בה שלשה פעמים; ואחר זה הציקתהו בדבר עד שהלאת אותו , עם שכבר היתה מונעת ממנו בעת שהיה יצרו תקפו , כמו שאמרו ז"ל (סוטה ט , ב) , ולזה קצרה נפשו למות; אז הגיד לה את כל לבו. והיה זה סבה אל שנפל ביד פלשתים , ונקרו עיניו ואסרוהו בנחשתים , והיה טוחן בבית האסורים , כמנהג האסורים שהיו טוחנים שם מיני התבואה להשתעבד בהם.
ריכוז קישורים