תנ"ך - ויראו
אתו
העם
ויהללו
את־אלהיהם
כי
אמרו
נתן
אלהינו
בידנו
את־אויבנו
ואת
מחריב
ארצנו
ואשר
הרבה
את־חללינו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּרְא֤וּ
אֹתוֹ֙
הָעָ֔ם
וַֽיְהַלֲל֖וּ
אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם
כִּ֣י
אָמְר֗וּ
נָתַ֨ן
אֱלֹהֵ֤ינוּ
בְיָדֵ֙נוּ֙
אֶת־א֣וֹיְבֵ֔נוּ
וְאֵת֙
מַחֲרִ֣יב
אַרְצֵ֔נוּ
וַאֲשֶׁ֥ר
הִרְבָּ֖ה
אֶת־חֲלָלֵֽינוּ:
(שופטים פרק טז פסוק כד)
וַיִּרְאוּ
אֹתוֹ
הָעָם
וַיְהַלֲלוּ
אֶת־אֱלֹהֵיהֶם
כִּי
אָמְרוּ
נָתַן
אֱלֹהֵינוּ
בְיָדֵנוּ
אֶת־אוֹיְבֵנוּ
וְאֵת
מַחֲרִיב
אַרְצֵנוּ
וַאֲשֶׁר
הִרְבָּה
אֶת־חֲלָלֵינוּ:
(שופטים פרק טז פסוק כד)
ויראו
אתו
העם
ויהללו
את־אלהיהם
כי
אמרו
נתן
אלהינו
בידנו
את־אויבנו
ואת
מחריב
ארצנו
ואשר
הרבה
את־חללינו:
(שופטים פרק טז פסוק כד)
ויראו
אתו
העם
ויהללו
את־אלהיהם
כי
אמרו
נתן
אלהינו
בידנו
את־אויבנו
ואת
מחריב
ארצנו
ואשר
הרבה
את־חללינו:
(שופטים פרק טז פסוק כד)
וַחֲזוֹ
יָתֵיהּ
עַמָא
וְשַׁבַּחוּ
יָת
טָעוּתְהוֹן
אֲרֵי
אֲמַרוּ
מְסַרַת
דַּחלַתנָא
בִידַנָא
יָת
בְּעֵיל
דְּבָבַנָא
וְיָת
מַחרֵיב
אַרעַנָא
וּדאַסגִּי
יָת
קְטִילַנָא
:
אתו
-
ב'
חסר
בסיפרא:
שו'
טז
,
כד
,
לא.
ויהללו
-
ד':
*בר'
יב
,
טו;
שו'
טז
,
כד;
נחמ'
ה
,
יג;
דה"ב
כט
,
ל.
אויבנו
-
ב':
ראה
לעיל.
אתו
-
ב'
חס'
בסיפ';
ויהללו
-
ד'.
ואת
מחריב
ארצנו
-
כמו
שכתוב
"ויבער
מקמה
ועד
כרם
זית"
(ראה
שו'
טו
,
ה).
ואשר
הרבה
את
חללינו
-
כמו
שנאמר
"בלחי
החמור
הכיתי
אלף
איש"
(שו'
טו
,
טז).
חללנו
-
לשון
רבים
,
אע"פ
שהוא
בלא
יו"ד.
והנה
סרני
פלשתים
חשבו
לתת
תודה
לאלהיהם
על
אשר
נפל
בידם
שמשון
,
אויבם
ומחריב
ארצם.
והיה
זה
סבה
אל
שקראו
לשמשון
שיצחק
לפניהם
,
כדי
שיראוהו
כלם
ויתבאר
להם
מה
הגיע
להם
מהטוב
בנפלו
בידם.