תנ"ך - ויביאהו
לביתו
ויבול
ויבל
לחמורים
וירחצו
רגליהם
ויאכלו
וישתו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְבִיאֵ֣הוּ
לְבֵית֔וֹ
וַיָּ֖בָול
וַיָּ֖בָל
לַחֲמוֹרִ֑ים
וַֽיִּרְחֲצוּ֙
רַגְלֵיהֶ֔ם
וַיֹּאכְל֖וּ
וַיִּשְׁתּֽוּ:
(שופטים פרק יט פסוק כא)
וַיְבִיאֵהוּ
לְבֵיתוֹ
וַיָּבָול
וַיָּבָל
לַחֲמוֹרִים
וַיִּרְחֲצוּ
רַגְלֵיהֶם
וַיֹּאכְלוּ
וַיִּשְׁתּוּ:
(שופטים פרק יט פסוק כא)
ויביאהו
לביתו
ויבול
ויבל
לחמורים
וירחצו
רגליהם
ויאכלו
וישתו:
(שופטים פרק יט פסוק כא)
ויביאהו
לביתו
ויבול
ויבל
לחמורים
וירחצו
רגליהם
ויאכלו
וישתו:
(שופטים פרק יט פסוק כא)
וְאַעֲלֵיהּ
לְבֵיתֵיהּ
וּרמָא
כִסְתָא
לִחמָרַיָא
וְאַסחִיאוּ
רַגלֵיהוֹן
וַאֲכַלוּ
וּשׁתִיאוּ
:
ויביאהו
-
ה'
מלא:
בר'
כט
,
יג;
שו'
יט
,
כא;
ש"א
טז
,
יב;
מ"ב
ד
,
כ;
יח'
יז
,
ד;
וכל
כתובים
דכותהון
בר
מן
א':
דה"ב
לו
,
י.
לחמורים
-
ו'
מלא
(בלישנא):
שו'
יט
,
י
,
כא;
ש"ב
טז
,
ב;
יח'
כג
,
כ;
דה"א
ה
,
כא;
יב
,
מא.
ויביאהו
-
ה'
מל'
וכל
כתיב'
דכות'
ב'
מ'
א';
ויבול
-
יתיר
ו';
לחמורים
-
ו'
מל'
בלשנ'.
ויבל
לחמורים
-
ויתן
יבול
לחמורים;
'אפודריר'.
ויבול
כתיב
,
'ויבל'
קרי
,
ואחד
הוא;
והוא
מפעלי
הכפל
,
שרשו
'בלל';
רוצה
לומר:
נתן
להם
מספא
,
והמספא
נקרא
'בליל'
,
כמו
שכתוב
"בליל
חמץ
יאכלו"
(יש'
ל
,
כד);
"אם
יגעה
שור
על
בלילו"
(איוב
ו
,
ה);
ולפי
שבוללים
למאכל
הבהמה
השעורים
ושבולת
שועל
,
או
אחד
מהם
,
עם
התבן
,
נקרא
כן.
והנה
זכר
שלנו
בגבעת
בנימן
,
והגיע
מרוע
תכונתם
שלא
היה
שם
איש
מבני
העיר
מאסף
אותם
הביתה
ללון
,
עד
שבא
איש
אחד
מהר
אפרים
-
היה
גר
שם
-
והוא
הביאו
אל
ביתו.
והנה
הגיע
מרוע
תכונת
בני
העיר
שהיו
רוצים
לקחת
האיש
הלוי
למשכב
זכור
,
והחזיק
האיש
בפלגשו
והוציאה
להם
החוץ.
וידמה
שכבר
היתה
יפה
מאד
,
ולזה
נתפייסו
בזה
בראותם
אותה
,
כי
כבר
התיר
להם
האיש
הזקן
להוציא
להם
בתו
הבתולה
ופלגש
האיש
הלוי
,
ולא
נתפייסו
בזה.
והאנשים
החוטאים
האלה
התעללו
בה
כל
הלילה
עד
הבקר
,
ומרוב
המשגל
השיגה
אותה
החולשה
הנפלאה
,
עד
שמתה
פתח
בית
האיש
אשר
אדניה
שם
בשובה
אליו.
ויבל
לחמורים
-
תיקן
מאכלם;
ותרגמו:
"ורמא
כיסתא
לחמריא".