תנ"ך - ולא־אבו
האנשים
לשמע
לו
ויחזק
האיש
בפילגשו
ויצא
אליהם
החוץ
וידעו
אותה
ויתעללו־בה
כל־הלילה
עד־הבקר
וישלחוה
בעלות
כעלות
השחר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלֹֽא־אָב֤וּ
הָֽאֲנָשִׁים֙
לִשְׁמֹ֣עַֽ
ל֔וֹ
וַיַּחֲזֵ֤ק
הָאִישׁ֙
בְּפִ֣ילַגְשׁ֔וֹ
וַיֹּצֵ֥א
אֲלֵיהֶ֖ם
הַח֑וּץ
וַיֵּדְע֣וּ
א֠וֹתָהּ
וַיִּֽתְעַלְּלוּ־בָ֤הּ
כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙
עַד־הַבֹּ֔קֶר
וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ
בַּעֲל֥וֹת
כַּעֲל֥וֹת
הַשָּֽׁחַר:
(שופטים פרק יט פסוק כה)
וְלֹא־אָבוּ
הָאֲנָשִׁים
לִשְׁמֹעַ
לוֹ
וַיַּחֲזֵק
הָאִישׁ
בְּפִילַגְשׁוֹ
וַיֹּצֵא
אֲלֵיהֶם
הַחוּץ
וַיֵּדְעוּ
אוֹתָהּ
וַיִּתְעַלְּלוּ־בָהּ
כָּל־הַלַּיְלָה
עַד־הַבֹּקֶר
וַיְשַׁלְּחוּהָ
בַּעֲלוֹת
כַּעֲלוֹת
הַשָּׁחַר:
(שופטים פרק יט פסוק כה)
ולא־אבו
האנשים
לשמע
לו
ויחזק
האיש
בפילגשו
ויצא
אליהם
החוץ
וידעו
אותה
ויתעללו־בה
כל־הלילה
עד־הבקר
וישלחוה
בעלות
כעלות
השחר:
(שופטים פרק יט פסוק כה)
ולא־אבו
האנשים
לשמע
לו
ויחזק
האיש
בפילגשו
ויצא
אליהם
החוץ
וידעו
אותה
ויתעללו־בה
כל־הלילה
עד־הבקר
וישלחוה
בעלות
כעלות
השחר:
(שופטים פרק יט פסוק כה)
וְלָא
אֲבוֹ
גֻברַיָא
לְקַבָּלָא
מִנֵיהּ
וְאַתקֵיף
גֻּברָא
בִּלחֵינְתֵיהּ
וְאַפֵּיק
לְוָתְהוֹן
לְבָרָא
וִידַעוּ
יָתַהּ
וְאִתלָעַבוּ
בַהּ
כָּל
לֵיליָא
עַד
צַפרָא
וְשַׁלְּחוּהָא
כְּמִסַק
צַפרָא
:
ויצא
-
י"ג
חסר:
במ'
יז
,
כג
,
כד;
שו'
יט
,
כה;
ש"ב
י
,
טז;
יג
,
יח;
כב
,
כ;
מ"ב
י
,
כב;
טו
,
כ;
כג
,
ו;
יר'
כ
,
ג;
נב
,
לא;
איוב
יב
,
כב;
דה"ב
טז
,
ב.
ויצא
אליהם
-
ב':
בר'
מג
,
כג;
שו'
יט
,
כה.
וידעו
-
ו':
בר'
ג
,
ז;
שו'
יט
,
כה;
ש"א
ד
,
ו;
ש"ב
ג
,
לז;
זכ'
יא
,
יא;
נחמ'
ו
,
טז.
אותה
-
י"ג
מלא
(בלישנא):
ראה
יהו'
א
,
טו.
ויצא
אליהם
ב'
את
שמעון
ולא
אבו
האנשים.
ויצא
-
י"ג
חס';
ויצא
אליהם
-
ב';
וידעו
-
ו';
וישלחוה
-
ל';
בעלות
-
כעלות
ק'.
ויתעללו
בה
-
תרגומו:
"ואיתעלבו
בה";
כמו
"ויהיו
מלעיבים"
(דה"ב
לו
,
טז).
ומסורת
זה
תפוש
בידך:
אם
תמצא
בתיבת
'עולל'
תי"ו
באמצע
התיבה
,
כמו
"התעללתי
במצרים"
(שמ'
י
,
ב)
,
וכמו
"התעללו
בי"
דשאול
(ראה
ש"א
לא
,
ד)
,
דע
שהוא
לשון
'לעג';
ואם
אין
בו
תי"ו
,
כמו
"ועולל
למו"
(איכה
א
,
כב)
,
וכן
"כאשר
עוללת
לי"
(שם)
דע
שהוא
לשון
'מעשה'
,
כמו
"כפרי
מעלליו"
(יר'
יז
,
י);
אף
כאן
ויתעללו
בה
-
פתרונו:
ויצחקו
בה
כל
הלילה.
ויחזק
האיש
-
הוציאה
על
כרחה
,
להציל
עצמו.
וידעו
אותה
-
ואע"פ
שמתחלה
לא
אבו
האנשים
לשמוע
לו
,
כיון
שראו
הפילגש
,
חשקו
בה
ונתרצו
בה
לבדה.
בעלות
השחר
-
כתיב
בבי"ת
וקרי
בכ"ף.
והנה
זכר
שלנו
בגבעת
בנימן
,
והגיע
מרוע
תכונתם
שלא
היה
שם
איש
מבני
העיר
מאסף
אותם
הביתה
ללון
,
עד
שבא
איש
אחד
מהר
אפרים
-
היה
גר
שם
-
והוא
הביאו
אל
ביתו.
והנה
הגיע
מרוע
תכונת
בני
העיר
שהיו
רוצים
לקחת
האיש
הלוי
למשכב
זכור
,
והחזיק
האיש
בפלגשו
והוציאה
להם
החוץ.
וידמה
שכבר
היתה
יפה
מאד
,
ולזה
נתפייסו
בזה
בראותם
אותה
,
כי
כבר
התיר
להם
האיש
הזקן
להוציא
להם
בתו
הבתולה
ופלגש
האיש
הלוי
,
ולא
נתפייסו
בזה.
והאנשים
החוטאים
האלה
התעללו
בה
כל
הלילה
עד
הבקר
,
ומרוב
המשגל
השיגה
אותה
החולשה
הנפלאה
,
עד
שמתה
פתח
בית
האיש
אשר
אדניה
שם
בשובה
אליו.
ולא
אבו
האנשים
לשמוע
לו
-
כי
לא
היו
רוצים
בכך
,
אלא
לענות
את
האיש.
ראה
האיש
כך
ויחזק
בפילגשו
ויוצא
אליהם
החוץ
,
והוא
נסתר
מפניהם.