תנ"ך - והיה׀
במות
השופט
ישבו
והשחיתו
מאבותם
ללכת
אחרי
אלהים
אחרים
לעבדם
ולהשתחות
להם
לא
הפילו
ממעלליהם
ומדרכם
הקשה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָיָ֣ה׀
בְּמ֣וֹת
הַשּׁוֹפֵ֗ט
יָשֻׁ֙בוּ֙
וְהִשְׁחִ֣יתוּ
מֵֽאֲבוֹתָ֔ם
לָלֶ֗כֶת
אַֽחֲרֵי֙
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
לְעָבְדָ֖ם
וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת
לָהֶ֑ם
לֹ֤א
הִפִּ֙ילוּ֙
מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם
וּמִדַּרְכָּ֖ם
הַקָּשָֽׁה:
(שופטים פרק ב פסוק יט)
וְהָיָה׀
בְּמוֹת
הַשּׁוֹפֵט
יָשֻׁבוּ
וְהִשְׁחִיתוּ
מֵאֲבוֹתָם
לָלֶכֶת
אַחֲרֵי
אֱלֹהִים
אֲחֵרִים
לְעָבְדָם
וּלְהִשְׁתַּחֲוֺת
לָהֶם
לֹא
הִפִּילוּ
מִמַּעַלְלֵיהֶם
וּמִדַּרְכָּם
הַקָּשָׁה:
(שופטים פרק ב פסוק יט)
והיה׀
במות
השופט
ישבו
והשחיתו
מאבותם
ללכת
אחרי
אלהים
אחרים
לעבדם
ולהשתחות
להם
לא
הפילו
ממעלליהם
ומדרכם
הקשה:
(שופטים פרק ב פסוק יט)
והיה׀
במות
השופט
ישבו
והשחיתו
מאבותם
ללכת
אחרי
אלהים
אחרים
לעבדם
ולהשתחות
להם
לא
הפילו
ממעלליהם
ומדרכם
הקשה:
(שופטים פרק ב פסוק יט)
וְהָוֵי
כַּד
מָאִית
נָגוֹדָא
תָּיְבִין
וּמחַבְּלִין
מֵאֲבָהָתְהוֹן
לִמהָך
בָּתַר
טָעֲוָת
עַמְמַיָא
לְמִפלַחהוֹן
וּלמִסגַּד
לְהוֹן
לָא
שָׁבְקִין
מֵעוֹבָדֵיהוֹן
בִּישַׁיָא
ומֵאוֹרחָתְהוֹן
מְקֻלקְלַיָא
:
השופט
-
ב'
מלא:
ראה
לעיל.
ישבו
-
ז'
חסר:
שו'
ב
,
יט;
ש"ב
כג
,
י;
יר'
טו
,
יט;
כד
,
ז;
הו'
ג
,
ה;
יד
,
ח;
תה'
ו
,
יא.
(וכל
אוריתא
חסר
בר
מן
חד:
בר'
טו
,
טז).
השופט
-
ב'
מל';
ישבו
-
ז'
חס';
ולהשתחות
-
ל'.
לא
הפילו
-
לא
הניחו
דבר
להיות
נוכחים
על
הבא
עליהם.
והיה
במות
השופט
ישובו
והשחיתו
מאבותם
-
והיה
כאשר
מת
השופט
היו
שבים
ומשחיתים
מאבותם
,
וכל
כך
היו
מכעיסין
והולכין
עד
שלבסוף
חרה
אף
יי'
בישראל
ויאמר
יען
אשר
עבדו
הגוי
הזה
וגו';
גם
אני
לא
אוסיף
להוריש
וגו'.
לא
הפילו
ממעלליהם
-
ממעללי
אבותם
לא
הפילו
דבר
רע
אחד
,
אלא
ככל
רעתם
עשו.
וזכר
כי
אחרי
מות
הזקנים
ההם
עשו
ישראל
הרע
,
ועבדו
עבודה
זרה.
וספר
דרך
כלל
,
איך
היה
מנהגם
בימי
השופטים
,
עד
שלא
יתישבו
לעבוד
את
יי'
כי
אם
בימי
השופט
,
ובמותו
ישובו
להשחית
דרכם.
ולזה
חרה
אף
יי'
בישראל
,
ואמר
שלא
יוסיף
עוד
להוריש
איש
מפניהם
מן
הגוים
אשר
עזב
יהושע
וימות
,
כי
השאירם
לנסות
בם
את
ישראל
השומרים
הם
את
דרך
יי'.
וזה
,
שזה
היה
סבה
לגלות
מום
ישראל
והיותם
בלתי
חזקים
באמונת
השם
יתברך;
ולזה
לא
היו
ישראל
ראויים
אל
שתשלם
להם
בימי
יהושע
השמדת
כל
הגוים
האלה.