תנ"ך - ויעלו
כל־בני
ישראל
וכל־העם
ויבאו
בית־אל
ויבכו
וישבו
שם
לפני
ה'
ויצומו
ביום־ההוא
עד־הערב
ויעלו
עלות
ושלמים
לפני
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעֲל֣וּ
כָל־בְּנֵי֩
יִשְׂרָאֵ֨ל
וְכָל־הָעָ֜ם
וַיָּבֹ֣אוּ
בֵֽית־אֵ֗ל
וַיִּבְכּוּ֙
וַיֵּ֤שְׁבוּ
שָׁם֙
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֔ה
וַיָּצ֥וּמוּ
בַיּוֹם־הַה֖וּא
עַד־הָעָ֑רֶב
וַֽיַּעֲל֛וּ
עֹל֥וֹת
וּשְׁלָמִ֖ים
לִפְנֵ֥י
יְהוָֽה:
(שופטים פרק כ פסוק כו)
וַיַּעֲלוּ
כָל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
וְכָל־הָעָם
וַיָּבֹאוּ
בֵית־אֵל
וַיִּבְכּוּ
וַיֵּשְׁבוּ
שָׁם
לִפְנֵי
יְהוָה
וַיָּצוּמוּ
בַיּוֹם־הַהוּא
עַד־הָעָרֶב
וַיַּעֲלוּ
עֹלוֹת
וּשְׁלָמִים
לִפְנֵי
יְהוָה:
(שופטים פרק כ פסוק כו)
ויעלו
כל־בני
ישראל
וכל־העם
ויבאו
בית־אל
ויבכו
וישבו
שם
לפני
ה'
ויצומו
ביום־ההוא
עד־הערב
ויעלו
עלות
ושלמים
לפני
ה':
(שופטים פרק כ פסוק כו)
ויעלו
כל־בני
ישראל
וכל־העם
ויבאו
בית־אל
ויבכו
וישבו
שם
לפני
יהוה
ויצומו
ביום־ההוא
עד־הערב
ויעלו
עלות
ושלמים
לפני
יהוה:
(שופטים פרק כ פסוק כו)
וּסלִיקוּ
כָל
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
וְכָל
עַמָא
וַאֲתוֹ
לְבֵית
אֵל
וּבכוֹ
וִיתִיבוּ
תַמָן
קֳדָם
יְיָ
וְצָמוּ
בְיוֹמָא
הַהוּא
עַד
רַמשָׁא
וְאַסִיקוּ
עֲלָוָן
וְנִכסַת
קֻדשִׁין
קֳדָם
יְיָ
:
וכל
-
העם
-
נ"א:
ראה
יהו'
א
,
ב.
וכל
-
העם
-
נ'
באמצעי
הפסוקים:
ראה
יהו'
א
,
ב.
ויצומו
-
ג'
מלא:
שו'
כ
,
כו;
ש"א
ז
,
ו;
דה"א
י
,
יב.
ויעלו
כל
-
בני
ישראל
-
ל';
ויצומו
-
ג'
מל'.
ויבאו
ביתאל
-
הנראה
בעיני
כי
על
שילה
אמר
,
כי
שם
היה
הארון
,
ונקרא
'ביתאל'
ו'בית
יי''
,
כמו
"ואת
בית
יי'
אני
הולך"
(שו'
יט
,
יח)
,
כי
לא
מצאנו
שהביאו
הארון
לביתאל
שהיא
לוז.
ובשאלה
הראשונה
גם
כן
לשילה
באו
,
כמו
שאמר
"ויקומו
ויעלו
ביתאל
וישאלו
באלהים"
(לעיל
,
יח)
ואחרי
שאילתם
קמו
וחנו
על
הגבעה
להלחם.
והטעם
שהזכיר
פעם
אחרת
ויבאו
ביתאל
,
להודיע
כי
בפעם
האחרונה
שבו
בכל
לבם
לאל
ויצומו
,
ויעלו
עולות
,
וכל
זה
בשילה
היה
,
ונעתר
להם
בפעם
הזאת.
ויתכן
גם
כן
לפרש
שהביאו
הארון
לביתאל
כי
ביתאל
סמוך
לשילה
הוא
כמו
שאמר
בסוף
העניין
"בשילה...
אשר
מצפונה
לביתאל"
(שו'
כא
,
יט);
והביאוהו
שם
להתפלל
שם
,
ויענם
האל
בזכות
יעקב
שבירך
אותו
אלהים
שם
,
ונולד
באותו
פרק
בנימן.
אלא
שאין
משמעות
הפסוק
שהביאו
הארון
שם
אז
,
כי
הפסוק
אומר:
ושם
ארון
ברית
האלהים
בימים
ההם
,
נראה
כי
שם
היה
הארון
בקביעות
ולא
שהביאו
אותו
שם;
ובשילה
היה
הארון
בימים
ההם
והרבו
בתפלה
,
ופינחס
גם
כן
שהיה
עמהם
התפלל
גם
כן
עליהם
,
ונענו
בפעם
הזאת.
ואיש
ישראל
התפקדו
לבד
מבנימן
ארבע
מאות
אלף
איש
שולף
חרב
,
ועלו
בית
אל
,
ששם
היה
ארון
האלהים
,
לישאל
באורים
ותומים
לפנחס
בן
אלעזר
בן
אהרן
הכהן
,
שהיה
כהן
גדול
אז.
וידמה
שקראו
שם
שילה
'בית
אל'
להקבע
בו
בית
האלהים
,
כי
שם
נקבע
ימים
רבים.
והנה
היה
שם
'מנוחה'
,
כמו
שאמרו
ז"ל
(מגילה
י
,
א):
"מנוחה"
(דב'
יב
,
ט)
-
זה
שילה
,
"נחלה"
(שם)
-
זה
בית
עולמים.
והנה
ידענו
כי
אחר
שסר
ארון
יי'
מהגלגל
,
בא
לשילה
ונקבע
שם
עד
מות
עלי.
או
יהיה
הרצון
ב'בית
אל'
-
בית
האלהים.
והנה
אי
איפשר
שנאמר
גם
כן
שעלו
בעיר
בית
אל
,
כי
היא
היתה
בגבול
בנימן
,
כמו
שנזכר
בספר
יהושע
(יח
,
יג
,
כב).
ושאלו:
מי
יעלה
בתחלה
למלחמה
עם
בני
בנימין?
ואמר
כי
יהודה
יעלה
בתחלה.
ולא
השלימו
שאלתם
,
כי
כבר
היה
ראוי
להם
לשאול
אם
ינצחו
או
ינוצחו
,
ואם
יאמר
להם
שינוצחו
יחדלו
לעלות
עליהם
למלחמה;
ולזה
קרה
להם
מה
שקרה
,
מפני
שלא
שאלו
כהוגן
לא
בפעם
הראשונה
ולא
בפעם
השנית;
ואולם
בפעם
השלישית
שאלו
כהוגן
ואמרו:
האוסיף
עוד
לצאת
למלחמה
עם
בני
בנימן
אחי
אם
אחדל?
וזה
היה
על
דרך
שאלת
העצם:
אם
יקרה
רע
מזה
אם
יחדלו
,
כי
הדבר
הוא
בבחירתם
,
לא
על
דרך
הודעת
העתידות
,
כמו
שהיה
הענין
בשתי
השאלות
הראשונות
ששאלו
באלהים
,
והיתה
אז
התשובה
שלימה
ואמר:
עלו
כי
מחר
אתננו
בידך.