תנ"ך - שופטים פרק כ פסוק לו - ויראו בני־בנימן כי נגפו ויתנו איש־ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל־הארב אשר־שמו אל־הגבעה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּרְא֥וּ בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן כִּ֣י נִגָּ֑פוּ וַיִּתְּנ֨וּ אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֤ל מָקוֹם֙ לְבִנְיָמִ֔ן כִּ֤י בָֽטְחוּ֙ אֶל־הָ֣אֹרֵ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֖מוּ אֶל־הַגִּבְעָֽה: (שופטים פרק כ פסוק לו)

טקסט וניקוד:

וַיִּרְאוּ בְנֵי־בִנְיָמִן כִּי נִגָּפוּ וַיִּתְּנוּ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל מָקוֹם לְבִנְיָמִן כִּי בָטְחוּ אֶל־הָאֹרֵב אֲשֶׁר־שָׂמוּ אֶל־הַגִּבְעָה: (שופטים פרק כ פסוק לו)

טקסט בלבד:

ויראו בני־בנימן כי נגפו ויתנו איש־ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל־הארב אשר־שמו אל־הגבעה: (שופטים פרק כ פסוק לו)

תיקון קוראים:

ויראו בני־בנימן כי נגפו ויתנו איש־ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל־הארב אשר־שמו אל־הגבעה: (שופטים פרק כ פסוק לו)
וַחֲזוֹ בְנֵי בִניָמִן אֲרֵי אִתְּבַרוּ וִיהַבוּ אֱנָשׁ יִשׂרָאֵל אַתרָא לִדבֵית בִּניָמִין אֲרֵי אִתרְחִיצוּ עַל כָּמְנָא דְּשַׁוִיאוּ עַל גִּבעֲתָא :

בטחו אל - י' בלישנא (המס"ק מונה י"א מקרים וטעות. אפשר שיש סימני מחיקה באל"ף במס"ק): שו' כ , לו; מ"ב יח , כב , ל; יש' לו , ז , טו; יר' ז , ד; תה' ד , ו; לא , ז; מש' ג , ה; קה' ט , ד.

כל לשון בטיחה על קרי בר מן י' כי בטחו אל הארב וכי תאמרון וכי תאמר ואל יבטח ואל יבטח אל תבטחו לכם אל ד' זבחו זבחי בטח אל יי' שנאתי השמרים כי מי אשר יחבר.

נגפו - ל'; בטחו אל - (י"א) [י'] בלשנ'.

ויתנו איש ישראל , אשר בשדה , מקום לבנימן לברוח אל הגבעה , כי סמכו ישראל על האורב שיצאו לקראתם.

ויתנו איש ישראל מקום לבנימין - לנוס העירה. כי בטחו אל האורב , שילכוד את העיר בטרם ישובו בני בנימין העירה.

מקום לבנימן - לרדוף אחריהם , והיו נסים לפניהם בכוונה כדי שינתקו מן העיר , והיו בוטחים אל האורב שיכנסו אל העיר.

והנה בזה האופן ספר בכללות שהשחיתו בני ישראל בבנימן עשרים וחמשה אלף ומאה איש , ואחר זכר הפרטים. וזכר איך היתה התחבולה בענין האורב למועד שהגבילו איש ישראל , למהר לפשוט אל הגבעה ולהכות העיר לפי חרב , ואחר זה להעלות העשן מן העיר , להבהיל את בנימן בראותו כי עלה כליל העיר השמימה. והנה לא זכר בפרטים כי אם עשרים וחמשה אלף איש , ולא חשש למאה העודפים , כי לא זכר בפרטים כי אם האלפים; וידמה שהיו שם יותר על האלפים בכל הרג והרג מספר מה , כשהתקבץ כלו היה מאה איש. וספר שנשארו בבנימין שש מאות איש ונסו אל סלע הרמון. וכבר נזכר תחלה שמספר בני בנימן היה עשרים וששה אלף איש שולף חרב ושבע מאות; וידמה שהאלף הנשארים מתו במלחמות הראשונות.

ויראו בני בנימן כי נגפו - פירוש: והתחילו לרדוף. ויתנו איש ישראל מקום לבנימן שירדפו אחריהם , כי בטחו אל האורב.