תנ"ך - שופטים פרק ג פסוק כח - ויאמר אלהם רדפו אחרי כי־נתן ה' את־איביכם את־מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את־מעברות הירדן למואב ולא־נתנו איש לעבר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי־נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֶת־אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּ אֶֽת־מַעְבְּר֤וֹת הַיַּרְדֵּן֙ לְמוֹאָ֔ב וְלֹא־נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר: (שופטים פרק ג פסוק כח)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי־נָתַן יְהוָה אֶת־אֹיְבֵיכֶם אֶת־מוֹאָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת־מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְמוֹאָב וְלֹא־נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר: (שופטים פרק ג פסוק כח)

טקסט בלבד:

ויאמר אלהם רדפו אחרי כי־נתן ה' את־איביכם את־מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את־מעברות הירדן למואב ולא־נתנו איש לעבר: (שופטים פרק ג פסוק כח)

תיקון קוראים:

ויאמר אלהם רדפו אחרי כי־נתן יהוה את־איביכם את־מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את־מעברות הירדן למואב ולא־נתנו איש לעבר: (שופטים פרק ג פסוק כח)
וַאֲמַר לְהוֹן רְדוּפוּ בָתְרַי אֲרֵי מְסַר יְיָ יָת בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן יָת מוֹאֲבָאֵי בְּיַדכוֹן וּנחַתוּ בָתְרוֹהִי וַאֲחַדוּ יָת מְגָזָת יַרדְּנָא עַל מוֹאָב וְלָא שְׁבַקוּ אֱנָשׁ לְמִעבַּר :

את - ט' פסוקים בסיפרא 'את את את': ראה שו' א , יט. אלהם - ו' חסר בסיפרא: שו' ג , כח; ח , כג , כד; יח , ב , ד; יט , כג.

אלהם - ו' חס' בסיפ'.

רדפו אחרי - להרוג את כל מואב שבעבר הירדן שלנו. וילכדו את מעברות הירדן - שלא יעברוהו מואב לנוס אל ארצם.

וילכדו את מעברות הירדן למואב - שכשהיה עגלון מלך מואב מושל על ישראל , שם לו נציבים בארץ ישראל; וכשגברה יד אהוד על מואב , צוה וילכדו את מעברות הירדן למואב , ולא נתנו איש מבני מואב שנכנסו לארץ ישראל לעבר את הירדן ולשוב איש אל ביתו.

רדפו אחרי - כיון ששלטו מואב בישראל ולכדו מארצם שבעבר הירדן , כמו שכתוב למעלה "ויירשו את עיר התמרים" (לעיל , יג) , ועכשיו הרגו אהוד וישראל כל מואב שמצאו מעבר הירדן , מעיר התמרים ובשאר מקומות. וילכדו מעברות הירדן - שלא יעברו מואב מארצם להושיע את אחיהם שהיו מארץ ישראל , כי ארץ מואב היה מעבר הירדן מזרחה סמוך לירדן. או: לכדו מעברות הירדן לאותם בני מואב שהיו בארץ ישראל , שלא יוכלו לנוס בארצם.

והנה כאשר המתינו שיעור רב , וראו שאיננו פותח דלתות העליה , לקחו את המפתח ופתחו הדלתות מבחוץ , וראו אדוניהם נופל ארצה מת; ובזה הזמן שהתמהמהו על מיתת אדוניהם , נשלם ההמלט לאהוד , עד שכבר עבר מקום פוסלי האבנים. או יהיה פירוש 'הפסילים' - פסילי אלהי מואב; כי לא נשלמה לו ההצלה עד שעבר את הפסילים כי עם מואב היו תמיד הולכים שם לעבוד עבודה זרה. וכאשר עבר המקום ההוא , נמלט מהם במקום שהיה שמו שעירתה , שהיה לישראל , ואז תקע בשופר בהר אפרים לרדוף אחרי מואב , בעמדם נבהלים על מיתת אדוניהם. ולכדו תחלה מעברות הירדן למואב , רוצה לומר: למה שנכנסו מעבר לירדן יריחו , ובזולתו מהמקומות שכבשו מואב מישראל , בדרך שלא יוכלו מואב לעבור הירדן ולנוס לארצם; ואחר זה הכו כל הנמצא ממואב בארץ ישראל , בערים ההם , והיה מספר המואבים שהכו כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל , רוצה לומר: כל עשיר וכל גבור חיל; כי עגלון קבץ שם , לפי הנראה , היותר חזקים , להיותם סמוכים לארץ ישראל , כדי שישמרו הארץ שכבשוה , ויכבשו תמיד מהארץ שנשארה לישראל.

את מואב - כאלו אמר: רוצה לומר: את מואב.

וילכדו את מעברות הירדן למואב - שהיו בני מואב מעבר מערבי שלירדן , כדכתיב לעיל: "ויירשו את עיר התמרים" (לעיל יג); וזו היא יריחו.