תנ"ך - ואחריו היה שמגר בן־ענת ויך את־פלשתים שש־מאות איש במלמד הבקר ויושע גם־הוא את־ישראל: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאַחֲרָ֤יו הָיָה֙ שַׁמְגַּ֣ר בֶּן־עֲנָ֔ת וַיַּ֤ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ בְּמַלְמַ֖ד הַבָּקָ֑ר וַיּ֥וֹשַׁע גַּם־ה֖וּא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל: פ (שופטים פרק ג פסוק לא)

טקסט וניקוד:

וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר וַיּוֹשַׁע גַּם־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל: פ (שופטים פרק ג פסוק לא)

טקסט בלבד:

ואחריו היה שמגר בן־ענת ויך את־פלשתים שש־מאות איש במלמד הבקר ויושע גם־הוא את־ישראל: פ (שופטים פרק ג פסוק לא)

תיקון קוראים:

ואחריו היה שמגר בן־ענת ויך את־פלשתים שש־מאות איש במלמד הבקר ויושע גם־הוא את־ישראל: פ (שופטים פרק ג פסוק לא)
וּבָתְרוֹהִי הֲוָה שַׁמגַּר בַּר עֲנָת וּמחָא יָת פְּלִשׁתָּאֵי שֵׁית מְאָה גֻברָא בְּפרָשׁ תּוֹרַיָא וּפרַק אַף הוּא יָת יִשׂרָאֵל :

במלמד - ל'.

מלמד - הוא דרבן , מרדע , 'אגויילון'.

במלמד הבקר - "בפרש תורייא" (ת"י) , כדגרסינן בבבא מציעא (פ , א): דנקיט פרשה משלם; 'אגולון' בלעז.

במלמד הבקר - 'מלמד' הוא הכלי שבראשו האחד תקוע מחט הנקרא 'דרבן' , שמפריש בו החורש את הבקר; ונקרא כן , כאלו מלמד הבקר לחרישה. ותרגם יונתן: "בפרשת תורייא"; ומן הלשון הזה נקראו רוכבי הסוסים 'פרשים' לפי שמפרישין בפרשים שברגליהם , מלשון "וכצפעוני יפריש" (מש' כג , לב).

ספר עוד שאחר אהוד היה מושיע ישראל שמגר בן ענת , והוא הכה את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר - הוא 'אגולדא' בלעז. ולא מנה כמה שנים היתה התשועה לישראל על ידו;

(שמונה תועלות לחלק שני: שו' ג , לא - ה , לא) ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם אלו: התועלת הראשון הוא: להודיע כי השם יתברך לא יעשה המופתים , רק לעת הצורך. ולזה צוה ברק למשוך בהר תבור "עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון" (ד , י) , ולא משכם שם השם יתברך , כמו שמשך אל נחל קישון סיסרא ורכבו והמונו; וזה , כי משיכת בני ישראל בהר תבור היה איפשר שישלם בזולת עשיית מופת; וכבר ביארנו הסבה בזה ב'ספר מלחמות יי'' (ו , י). התועלת השני הוא: להודיע שכשיעשה השם יתברך המופתים , יחבר עליהם הסבות אשר עמם יהיה יותר מעט מהזרות במופת ההוא אצל הטבע. ולזה התחכם השם יתברך להביא בני ישראל בהר תבור , והעתיק שם סיסרא ועמו אל נחל קישון לרדוף אחרי ברק ועמו , וסבב עם זה שרבו מי הנחל עד שטבעו בו רבים מבני החיל; ונתקבצו בזה סבות רבות אל שינצחום ברק ועמו: האחת היא: הבהלה שהבהילום מי הנחל; והשנית: כי ברק ועמו היו יורדים אליהם , ולזה היו עליונים , וזה ממה שיוסיף להם חוזק על סיסרא ועמו; וידמה שנתחברה שם סבה שלישית , והיא: שכבר היה אור השמש נכח פני סיסרא ועמו , והיה משים סנורים בעיניהם; ולזה אמרה דבורה בשירה כי "הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא" (ה , כ). התועלת השלישי הוא: להודיע אמתת הנבואה אע"פ שהיתה על יד אשה; כי לא נפל דבר ממה שיעדה דבורה בזה הספור. והנה לפרסום אמתת הנבואה אז , נסכמו ישראל ללכת במתי מעט ובכלי מלחמה מעטים להלחם עם סיסרא ורכבו והמונו , עם תכלית כחו וגבורתו , ורבוי כלי המלחמה אשר להם. התועלת הרביעי הוא: להודיע כי בתחבולות ראוי שיתנהג האדם להגיע אל תכלית כונתו. ולזה ספר כי יעל , מפני רצותה שיפול סיסרא בידה , הראת לו כי היא חפצה מאד בהצלתו , וכסתה אותו כדי שלא יראוהו שם העוברים והשבים , וסבבה עם זה ששכרה אותו , ונרדם עם העייפות , והיה נקל לה להרגו. התועלת החמישי הוא: להודיע כי ביום טובה ראוי להיות בטוב; ולזה ראוי למצליח , בעת אשר יש לאל ידו , שיסבב שתגיע לו ההצלחה ביותר שלם שבפנים , ולא יקצר מזה. הלא תראה כי ברק , אע"פ שראה שנפל "כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד" (שו' ד , טז) , השתדל בתכלית מה שאיפשר על הריגת סיסרא , פן ישוב אל אדניו , וישוב להרע ישראל. התועלת הששי הוא: להודיע לתת תודה לשם יתברך על מה שגמל מהטובות; כי עם שזה דבר ראוי , הנה בו תועלת להביא האנשים להאמין שכל הטובות באו מאתו יתברך. ולזה שרה דבורה השירה הזאת , ונתנה תודה לשם יתברך כעל כל אשר גמלנו. התועלת השביעי הוא: להודיע שראוי לכל אדם להאמין בייעודי הנבואה , ולזה נתגנו אשר "לא באו לעזרת יי'... בגבורים" (ה , כג) כנגד מחנה סיסרא , ונתקללו יושבי מרוז מאת השם יתברך. התועלת השמיני הוא: לפרסם גנות האומות ההם והיותם פרוצים בעריות. ולזה הקדימה אם סיסרא בסיפור הצלחת סיסרא: "רחם רחמתים לראש גבר" (ה , ל). וכבר פרסמה התורה גם כן ממנהגיהם הפחותים.

במלמד הבקר - הוא הדרבן המלמד ומרגיל הבקר לחרוש , וזה כטעם "בלחי החמור" (טו , טז) , וכן "וירד אליו בשבט" (ש"ב כג , כא); וכתוב "הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל" (ש"ב כג , יח).

במלמד הבקר - הוא הדרבן.
ריכוז קישורים