תנ"ך - רכבי
אתנות
צחרות
ישבי
על־מדין
והלכי
על־דרך
שיחו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רֹכְבֵי֩
אֲתֹנ֨וֹת
צְחֹר֜וֹת
יֹשְׁבֵ֧י
עַל־מִדִּ֛ין
וְהֹלְכֵ֥י
עַל־דֶּ֖רֶךְ
שִֽׂיחוּ:
(שופטים פרק ה פסוק י)
רֹכְבֵי
אֲתֹנוֹת
צְחֹרוֹת
יֹשְׁבֵי
עַל־מִדִּין
וְהֹלְכֵי
עַל־דֶּרֶךְ
שִׂיחוּ:
(שופטים פרק ה פסוק י)
רכבי
אתנות
צחרות
ישבי
על־מדין
והלכי
על־דרך
שיחו:
(שופטים פרק ה פסוק י)
רכבי
אתנות
צחרות
ישבי
על־מדין
והלכי
על־דרך
שיחו:
(שופטים פרק ה פסוק י)
דַּהֲווֹ
מְבַטְלִין
עִסקֵיהוֹן
רְכִיבִין
עַל
אֲתָנָן
דַּחֲשִׁיקָן
בְּמִינֵי
צִיוּרִין
וּמהַלְכִין
בְּכָל
תְּחוּם
אַרעָא
דְיִשׂרָאֵל
וּמִתבַּחרִין
לְמִתַּב
עַל
דִּינָא
יְהוֹן
אָזְלִין
בְּאוֹרחָתְהוֹן
וּמִשׁתַּעַן
עַל
גְּבוּרָן
דְּאִתעֲבִידָא
לְהוֹן
:
מדין
-
ג':
יהו'
טו
,
סא;
שו'
ה
,
י;
יש'
י
,
ב.
על
-
דרך
-
ה':
בר'
לח
,
יד;
שו'
ה
,
י;
ש"א
ו
,
יב;
הו'
יג
,
ז;
תה'
לו
,
ה.
צחרות
-
ל';
מדין
-
ג';
על
-
דרך
-
ה'.
רכבי
אתונות
צחורות
-
הסוחרים
והשרים
,
שירכבו
מעתה
על
אתונות
לבנות
החשובות
מבלי
יראה
ודאגת
אויב
,
ואותם
שיושבים
על
מדין
,
לשון
'דיינים'
,
שהיו
יראים
לעשות
משפט
בפרהסיא;
וכן
תרגם
יונתן:
"דהוו
מתחברין
למיתב
על
דינא"
,
ואותם
שהולכים
רגלי
על
דרך
,
שיחו
וספרו
את
התשועה
הזאת
,
אשר
מקול
המחצצים
אתכם
,
ליסטים
ומוכסים
היושבים
בגדודים
לארוב
במשאבי
המים
,
שם
יתנו
עתה
רוכבי
האתונות
והולכי
על
דרך
את
צדקות
יי'
,
ומה
הן
הצדקות?
צדקות
פרזונו
בישראל
-
שהשכין
את
ישראל
לשכון
פרזון
,
ולצאת
מפוזרים
ביחידי
,
שלא
באסיפת
עם.
אז
ירדו
לשערים
-
חזרו
לערי
מושבותם
שברחו
מהם
ליאסף
אל
ערי
המבצר.
[מחצצים
-
פתר
מנחם:
עורכי
מלחמה
וסודרי
קרב
,
וחברו
עם
"מלך
אין
לארבה
ויצא
חוצץ
כולו"
(מש'
ל
,
כז)
-
לשון
גדודים.
דבר
אחר:
מקול
מחצצים
בין
משאבים
-
כשהייתם
הולכים
בין
משאבים
לשאוב
מים
,
הייתם
יראים
מקול
אבנים
,
חלוקי
הנחל
,
'קינלש'
בלעז
,
שהעובר
עליהם
נשמע
קולם
,
והייתם
יראים
שלא
ירגישו
בכם
אויביכם.
מעכשו
אין
לחוש
על
זאת
,
ומשום
הכי
מצוה
עליכם
ליתן
הודיה
לשמו.
מחצצים
-
לשון
אבני
חלוקי
הנחל
,
כמו
"ויגרס
בחצץ
שני"
(איכה
ג
,
טז).]
רוכבי
אתונות
צחורות
-
בני
אדם
שהיו
רוכבים
לשעבר
על
אתונות
לבנות
,
והולכין
מעיר
לעיר
לישב
על
הדין
ולשפוט
את
ישראל
בכל
המקומות
אשר
היו
שם
,
ובימי
סיסרא
היו
מתיראין
לצאת
,
שלא
יכירו
בהם
אויבים
,
לפי
שכל
מראה
לבן
ניכר
למרחוק
,
עכשיו
בימי
דבורה
וברק
הולכין
אותו
הדרך
שהייתם
מתיראים
עליו
לשעבר.
עתה
שיחו
-
תהיו
משבחים
להקדוש
ברוך
הוא.
רוכבי
אתונות
צחורות
-
לשון
מובחרות
הוא
כמו
"וצמר
צחר"
(יח'
כז
,
יח)
-
לא
לבן
ולא
שחור.
הם
הם
האנשים
יושבין
על
מדין
-
שם
מקום
הוא
בארץ
יהודה
ושמו
'מדין'
,
כדכתיב
בספר
יהושע:
"במדבר
בית
הערבה
מדין
וסככה"
(יהו'
טו
,
סא);
ולפי
שהיו
יושבין
במדבר
,
היו
מתייראין
מפני
האויבים
,
לפיכך
רוכבים
על
אתונות
מובחרות
כדי
לברוח
,
והיו
הולכין
על
הדרכים
שהיו
רגילין
לעקל
מפחד
האויבים;
עכשיו
שיחו
נפלאותיו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
שלא
תחבא
קולכם
מפני
האויבים
,
כמו
שאתה
אומר:
"שיחו
בכל
נפלאותיו"
(תה'
קה
,
ב);
זה
עיקר.
ומצאתי
דברי
אגדה:
רוכבי
אתונות
צחורות
-
בני
אדם
המושלים
על
דברי
תורה
המחוורין
כצמר
צחר.
אתונות
הן
משניות
וברייתא
,
כמו:
אתנייה
רב
לחייא
בריה
(ראה
פסחים
ע
,
א).
הולכי
על
דרך
-
בני
אדם
שהיו
הולכים
בדרך
הטובה
והישרה
,
עכשיו
שיחו
-
שבזכותם
נעשה
נס.
צחורות
-
לבנות
,
כמו
"וצמר
צחר"
(יח'
כז
,
יח)
,
רוצה
לומר:
הסוחרים
,
רוכבי
אתונות
חשובות
וטובות
,
שלא
היו
יכולין
ללכת
מפני
האויב
,
עתה
שיחו
וזמרו
לשם
יתברך;
וכן
יושבי
על
מדין
שיחו
,
והוא
שם
מקום
הנזכר
בספר
יהושע:
"מדין
וסככה"
(יהו'
טו
,
סא);
או
הוא
שם
לדרך
ידוע
אצלם
,
היו
יראים
ללכת
באותו
הדרך
מפני
האויב
,
ועתה
שתלכו
בבטחה
,
שיחו
וזמרו
לשם
יתברך.
ואומר
במסרה:
"מדין
ג'
בג'
לשני:
מדין
וסככה
(שם);
יושבי
על
מדין;
להטות
מדין
דלים
(יש'
י
,
ב).
חד
שם
קרתא
,
וחד
לשון
'אורח'
,
וחד
לשון
'דין'".
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"דהוו
מבטלין
עסקיהון
רכיבין
על
אתנן
דחשיקן
בכל
מיני
ציורין
ומהלכין
בכל
תחום
ארעא
דישראל
ומתחברין
למיתב
על
דינא
אזלין
בארחתהון
ומשתען
על
גבורן
דאתעבידא
להון".
הסוחרים
הנכבדים
,
רוכבי
אתונות
לבנות
,
שהיו
יושבים
על
דרך
מדין
ומתעכבים
שם
,
ולא
יוכלו
להשלים
דרכם
הישר
מפני
פחד
אויב
,
ויטו
דרכם
ללכת
על
דרך
אחר
,
והוא
דרך
שיחו;
כמו
שאמר
במה
שקדם:
"הולכי
נתיבות
ילכו
ארחות
עקלקלות"
(לעיל
,
ו).
וכל
זה
הפחד
היה
להם
מקול
האויבים
,
מורי
החצים
,
שהיו
בין
המעיינות
,
שהיו
שואבים
מהם
המים
,
להצר
להם
לישראל
,
שלא
יוכלו
לשאוב
משם.
והיה
זה
המקום
בדרך
הישר
שהיו
רגילין
ללכת
בו
הסוחרים
,
ומפני
זה
היו
הולכים
"ארחות
עקלקלות"
(לעיל
,
ו).
והנה
במקום
ההוא
,
שלא
היו
יכולין
לבא
בו
,
שם
יתנו
ויגידו
צדקות
יי'
,
שהכרית
אויביהם
המצרים
להם
שם;
ויתנו
גם
כן
צדקות
פרזונו
בישראל
,
עתה
שיוכלו
בני
ישראל
לשבת
בערי
הפרזות
,
אשר
הניחום
ועזבום
מפחד
אויב.
אז
ירדו
לשערים
עם
יי'
-
רוצה
לומר:
שישבו
בכל
שעריהם
,
לפי
ששבו
בערי
הפרזות
לשבת.
או
יהיה
הרצון
בזה:
אז
ירדו
עם
יי'
לשערים
ללמוד
תורה
,
מה
שלא
היו
יכולין
בו
קודם
זה
,
כי
הדרך
היה
סגור
לפניהם
מפני
האויבים;
וסבת
השעבוד
היה
גם
כן
מונעם
מזה.
רוכבי
אתונות
צחורות
-
אתם
החשובים
הרוכבים
על
אתונות
צחורות
-
לבנות
,
ויושבים
על
הדין
,
והולכי
על
הדרך
ממקום
למקום
לשפוט
את
ישראל
,
שיחו
וספרו
נפלאות
הבורא.
והמ"ם
של'מדין'
בא
נוסף
,
כי
דרך
המ"ם
להיות
נוסף
בשמות.