תנ"ך - מקול
מחצצים
בין
משאבים
שם
יתנו
צדקות
ה'
צדקת
פרזונו
בישראל
אז
ירדו
לשערים
עם־ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִקּ֣וֹל
מְחַֽצֲצִ֗ים
בֵּ֚ין
מַשְׁאַבִּ֔ים
שָׁ֤ם
יְתַנּוּ֙
צִדְק֣וֹת
יְהוָ֔ה
צִדְקֹ֥ת
פִּרְזוֹנ֖וֹ
בְּיִשְׂרָאֵ֑ל
אָ֛ז
יָרְד֥וּ
לַשְּׁעָרִ֖ים
עַם־יְהוָֽה:
(שופטים פרק ה פסוק יא)
מִקּוֹל
מְחַצֲצִים
בֵּין
מַשְׁאַבִּים
שָׁם
יְתַנּוּ
צִדְקוֹת
יְהוָה
צִדְקֹת
פִּרְזוֹנוֹ
בְּיִשְׂרָאֵל
אָז
יָרְדוּ
לַשְּׁעָרִים
עַם־יְהוָה:
(שופטים פרק ה פסוק יא)
מקול
מחצצים
בין
משאבים
שם
יתנו
צדקות
ה'
צדקת
פרזונו
בישראל
אז
ירדו
לשערים
עם־ה':
(שופטים פרק ה פסוק יא)
מקול
מחצצים
בין
משאבים
שם
יתנו
צדקות
יהוה
צדקת
פרזונו
בישראל
אז
ירדו
לשערים
עם־יהוה:
(שופטים פרק ה פסוק יא)
מֵאֲתַר
דַּהֲווֹ
אָנְסִין
לְהוֹן
וְנָסְבִין
מָא
דִביַדהוֹן
בֵּית
מְתוֹבַת
מוֹכְסִין
וּמכוֹנַת
לִסטִין
עַל
גּוּבִין
בֵּית
שִׁקיָא
דְמַיָא
תַּמָן
יוֹדוֹן
עַל
זָכְוָתָא
דַייָ
עַל
זָכְוָתֵיהּ
דְּיָתֵיב
בְּקִרוֵי
פַצחַיָא
בְּאַרעָא
דְיִשׂרָאֵל
בְּכֵין
נְחַתוּ
מִכַּרכֵי
תֻקפָא
לְמִתַּב
בְּקִרוֵי
פַצחַיָא
עַמֵיהּ
דַּייָ
:
צדקות
-
ד'
(ג'
מלא
וחד
חסר):
שו'
ה
,
יא
(פעמיים);
ש"א
יב
,
ז;
מי'
ו
,
ה.
צדקות
ד'
ג'
מל'
וחד
חס'
מקול
מחצצים
ב'
בו
ועתה
התיצבו
עמי
זכר
נא.
תינינה
דמקול
חס'.
מחצצים
-
ל';
משאבים
-
ל';
יתנו
-
ל';
צדקות
-
ד';
צדקת
-
ל'
חס';
פרזונו
-
ל'.
רכבי
אתונות
צחורות
-
הסוחרים
והשרים
,
שירכבו
מעתה
על
אתונות
לבנות
החשובות
מבלי
יראה
ודאגת
אויב
,
ואותם
שיושבים
על
מדין
,
לשון
'דיינים'
,
שהיו
יראים
לעשות
משפט
בפרהסיא;
וכן
תרגם
יונתן:
"דהוו
מתחברין
למיתב
על
דינא"
,
ואותם
שהולכים
רגלי
על
דרך
,
שיחו
וספרו
את
התשועה
הזאת
,
אשר
מקול
המחצצים
אתכם
,
ליסטים
ומוכסים
היושבים
בגדודים
לארוב
במשאבי
המים
,
שם
יתנו
עתה
רוכבי
האתונות
והולכי
על
דרך
את
צדקות
יי'
,
ומה
הן
הצדקות?
צדקות
פרזונו
בישראל
-
שהשכין
את
ישראל
לשכון
פרזון
,
ולצאת
מפוזרים
ביחידי
,
שלא
באסיפת
עם.
אז
ירדו
לשערים
-
חזרו
לערי
מושבותם
שברחו
מהם
ליאסף
אל
ערי
המבצר.
[מחצצים
-
פתר
מנחם:
עורכי
מלחמה
וסודרי
קרב
,
וחברו
עם
"מלך
אין
לארבה
ויצא
חוצץ
כולו"
(מש'
ל
,
כז)
-
לשון
גדודים.
דבר
אחר:
מקול
מחצצים
בין
משאבים
-
כשהייתם
הולכים
בין
משאבים
לשאוב
מים
,
הייתם
יראים
מקול
אבנים
,
חלוקי
הנחל
,
'קינלש'
בלעז
,
שהעובר
עליהם
נשמע
קולם
,
והייתם
יראים
שלא
ירגישו
בכם
אויביכם.
מעכשו
אין
לחוש
על
זאת
,
ומשום
הכי
מצוה
עליכם
ליתן
הודיה
לשמו.
מחצצים
-
לשון
אבני
חלוקי
הנחל
,
כמו
"ויגרס
בחצץ
שני"
(איכה
ג
,
טז).]
מקול
מחצצים
-
בני
אדם
שהיו
מתיראין
לשעבר
ללכת
בחצץ
,
מחמת
שהחצץ
נותן
קול
כשדורכין
עליו
,
וזהו
בין
משאבים
-
שהחצץ
מצוי
שם
,
והיו
מתיראין
ללכת
שם
מפני
קול
רגליהם
שלא
יהא
נשמע
,
עכשיו
שיהו
הולכים
שם
,
יתנו
צדקות
יי'
,
שהולכין
לבטח
ואין
מחריד.
צדקות
פרזונו
בישראל
-
וגם
אותם
שחדלו
לישב
בערי
הפרזות
בישראל
,
ונאספו
להם
אל
ערי
המבצר
מיראתו
של
סיסרא
,
ועתה
יושבים
באין
חומה
ובריח
ודלתיים
אין
להם
,
שיושבין
בערי
השדה
,
גם
הם
יתנו
צדקות
יי';
וגם
בני
אדם
שהוזכרו
למעלה
,
שהיו
האויבים
משיבים
להם
עד
השער
המלחמה
,
והם
סוגרים
בעדם
ומתייראים
לצאת
אפילו
במקום
שהיו
"ארבעים
אלף
בישראל"
כענין
שכתב
למעלה
"אז
לחם
שערים
מגן
אם
יראה
ורמח
בארבעים
אלף
בישראל"
(לעיל
,
ח)
,
אז
,
בימי
דבורה
וברק
,
ירדו
לשערים
-
להיראות
בשערים
עם
יי'.
ופתרון
זה
קרוב
לתרגומו
של
יונתן
שתרגם
מקול
מחצצים
וגו':
"מאתר
דהוו
אנסין
להון
ונסבין
מה
דבידהון
בית
מתובת
מכסין
ומכונת
ליסטין
על
גובין
בין
שיקיא
דמיא
תמן
יודון
על
זכוותא
דיי'
ועל
זכוותא
דיתיב
בקרוי
פצחיה
בארעא
דישראל
בכן
נחתו
מכרכי
תוקפא
למיתב
בקרוי
עמיה
דיי'";
אלא
שעשה
מן
'מחצצים'
-
'אנסין'
,
בעלי
מחלוקת
אנשי
ריב
,
כמו
שתרגם
אונקלוס
"בעלי
חצים"
(בר'
מט
,
כג)
-
"בעלי
פלוגתא".
מקול
מחצצים
-
מקול
יורי
החצים
לא
היו
יכולין
לשאוב
מים
,
ועתה
יתנו
שם
צדקות
יי'.
וטעם
צדקות
פרזונו
-
שיוכלו
לשבת
בערי
הפרזות
בבטחה.
וטעם
מקול
-
כי
הפרשים
ויורי
החצים
נותנין
קול
ומריעין
להפחיד
העם
,
כמו
שאמר
"מקול
פרש
ורומה
קשת
בורחת
כל
העיר"
(יר'
ד
,
כט).
ופירוש
יתנו
-
לשון
למוד
ושנון;
תרגום
"שננתם
לבניך"
(דב'
ו
,
ז)
-
"ותתנינון
לבנך".
הסוחרים
הנכבדים
,
רוכבי
אתונות
לבנות
,
שהיו
יושבים
על
דרך
מדין
ומתעכבים
שם
,
ולא
יוכלו
להשלים
דרכם
הישר
מפני
פחד
אויב
,
ויטו
דרכם
ללכת
על
דרך
אחר
,
והוא
דרך
שיחו;
כמו
שאמר
במה
שקדם:
"הולכי
נתיבות
ילכו
ארחות
עקלקלות"
(לעיל
,
ו).
וכל
זה
הפחד
היה
להם
מקול
האויבים
,
מורי
החצים
,
שהיו
בין
המעיינות
,
שהיו
שואבים
מהם
המים
,
להצר
להם
לישראל
,
שלא
יוכלו
לשאוב
משם.
והיה
זה
המקום
בדרך
הישר
שהיו
רגילין
ללכת
בו
הסוחרים
,
ומפני
זה
היו
הולכים
"ארחות
עקלקלות"
(לעיל
,
ו).
והנה
במקום
ההוא
,
שלא
היו
יכולין
לבא
בו
,
שם
יתנו
ויגידו
צדקות
יי'
,
שהכרית
אויביהם
המצרים
להם
שם;
ויתנו
גם
כן
צדקות
פרזונו
בישראל
,
עתה
שיוכלו
בני
ישראל
לשבת
בערי
הפרזות
,
אשר
הניחום
ועזבום
מפחד
אויב.
אז
ירדו
לשערים
עם
יי'
-
רוצה
לומר:
שישבו
בכל
שעריהם
,
לפי
ששבו
בערי
הפרזות
לשבת.
או
יהיה
הרצון
בזה:
אז
ירדו
עם
יי'
לשערים
ללמוד
תורה
,
מה
שלא
היו
יכולין
בו
קודם
זה
,
כי
הדרך
היה
סגור
לפניהם
מפני
האויבים;
וסבת
השעבוד
היה
גם
כן
מונעם
מזה.
מקול
מחצצים
בין
משאבים
-
פירוש:
זה
תשיחו:
קול
החיילות
שבאו
להלחם
על
ישראל
בין
משאבי
המים
,
דהיינו
על
הנחל
,
שם
,
באותה
המלחמה
,
יתנו
ישראל
צדקות
יי'
,
צדקות
ממשלתו
שעשה
בישראל
,
או
הפרזות
שהושיב
בישראל.
אז
ירדו
לשערים
עם
יי'
-
פירוש:
לשבת
בשערים;
כי
מתחילה
היו
נחבאים.
ו'מחצצים'
הוא
חיילות
,
כמו:
"ויצא
חצץ
כולו"
(מש'
ל
,
כז).