תנ"ך - אז
ירד
שריד
לאדירים
עם
ה'
ירד־לי
בגבורים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָ֚ז
יְרַ֣ד
שָׂרִ֔יד
לְאַדִּירִ֖ים
עָ֑ם
יְהוָ֕ה
יְרַד־לִ֖י
בַּגִּבּוֹרִֽים:
(שופטים פרק ה פסוק יג)
אָז
יְרַד
שָׂרִיד
לְאַדִּירִים
עָם
יְהוָה
יְרַד־לִי
בַּגִּבּוֹרִים:
(שופטים פרק ה פסוק יג)
אז
ירד
שריד
לאדירים
עם
ה'
ירד־לי
בגבורים:
(שופטים פרק ה פסוק יג)
אז
ירד
שריד
לאדירים
עם
יהוה
ירד־לי
בגבורים:
(שופטים פרק ה פסוק יג)
בְּכֵין
נְחֵית
חַד
מִמַשׁרְיָתָא
דְיִשׂרָאֵל
וְתָבַר
תְּקוֹף
גִּבָּרֵי
עַמְמַיָא
הָא
לָא
מִגְּבוּרָא
הֲוָת
דָּא
אֱלָהֵין
יְיָ
תָּבַר
קֳדָם
עַמֵיהּ
תְּקוֹף
גִּבָּרֵי
סָנְאֵיהוֹן
:
ירד
-
ב':
שו'
ה
,
יג
(פעמיים).
בגבורים
-
ד'
(ומלא):
שו'
ה
,
יג
,
כג;
עמ'
ב
,
טז;
דה"א
יב
,
א.
בגבורים
ד'
ומל'
יי'
ירד
לי
לעזרת
יי'
ואמיץ
לבו
והמה
בגבורים.
אז
ירד
שריד
לאדירים
עם
-
ירד
-
ירדה
,
כמו
"לרד
לפניו
גוים"
(יש'
מה
,
א):
שרידי
ישראל
רדו
באדירי
שונאיהם.
יי'
ירד
לי
בגיבורים
-
ירדה
לי
את
גבורי
האומות.
אז
ירד
שריד.
ירד
-
שלט
,
כדמתרגמינן
"כי
הוא
רודה"
(מ"א
ה
,
ד)
,
וכמו
"וירדו
בדגת
הים"
(בר'
א
,
כו)
,
ומתרגמינן:
"וישלטו".
שריד
-
קצין
,
כמו
"לשרידים
אשר
יי'
קורא"
(ראה
יואל
ג
,
ה)
,
וזה
פתרונו:
מי
גרם
לברק
ששלט
באדירי
עם
כסיסרא
וכל
רכבו
שהיו
חזקים
ממנו?
לא
מכחו
של
ברק
ולא
מעוצם
ידו
,
אלא
יי'
ירד
לי
בגיבורים;
ירד
לי
-
שלט
לי
,
שלט
בהם
בשבילי.
בגבורים
-
בגבורי
האומות.
דבר
אחר:
אז
ירד
שריד
-
פתחה
בשבחו
של
ברק:
אז
-
מתחילה
,
כשירד
ברק
והלך
ממקומו
להזעיק
את
זבולון
ואת
נפתלי
,
כדכתיב
"ויזעק
ברק
את
זבולון
ואת
נפתלי"
(שו'
ד
,
י)
,
ירד
תחלה
לאותו
מקום
ששמו
'שריד'
,
וכן
מצינו
שאותה
עיר
ששמה
שריד
היתה
בגבול
זבולון
,
כדכתיב
בספר
יהושע:
"למשפחותיהם
ויהי
גבול
נחלתם
עד
שריד"
(ראה
יהו'
יט
,
י);
וראיה
לדבר:
שאף
תבור
מצינו
שהוא
באותו
מקום
,
כדכתיב:
"ושב
משריד
קדמה
על
גבול
כסלות
תבור"
(שם
,
יב)
,
ובאותו
מקום
דבר
עמהם
להזעיקם
בגיבורים
הבאים
תחילה
למלחמה
,
כדכתיב
"לך
ומשכת
בהר
תבור"
(ד
,
ו).
וכשהוא
ירד
להזעיקם
לאדירים
עם
,
היתה
מספרת
בשבחן
של
זבולון
ונפתלי
שהם
גיבורים
,
יי'
ירד
לי
בגבורים
-
כלומר:
יי'
הוליכני
אף
אותי
עמהם
,
עם
אותן
גבורים
,
כדכתיב:
"ותקם
דבורה
ותלך
עם
ברק
קדשה"
וכו'
(שם
,
ט);
"ויזעק
ברק
את
זבולון
ואת
נפתלי
קדשה
וגו'
ותעל
עימו
דבורה"
(שם
,
כ);
זה
עיקר.
אז
ירד
-
ירדה
בתשלומו.
ופירוש:
רדה
והשליט
השם
ישראל
,
שהוא
שריד
,
השליט
באדירים
אשר
בעם
יבין
מלך
כנען.
ולמ"ד
לאדירים
במקום
בי"ת
כמו
"וישבו
אתו
לארץ"
(איוב
ב
,
יג);
"הרגתי
לפצעי"
(בר'
ד
,
כג)
וזולתם.
אז
ישים
השם
רודה
,
מי
ששרד
ונשאר
מישראל
,
על
אבירים
וחזקים
,
והם
עם
יבין
מלך
כנען;
כמו
שאמר
"ויכנע
אלהים
ביום
ההוא
את
יבין
מלך
כנען
לפני
בני
ישראל"
(שו'
ד
,
כג).
יי'
שם
רודה
ומושל
,
לי
בגבורים
-
רוצה
לומר:
ששם
ישראל
רודה
ומושל
על
הגבורים
ההם
,
והם
עם
יבין
מלך
כנען.
אז
ירד
שריד
לאדירים
-
פירוש:
שרידי
מלחמות
האויבים
רדו
על
האדירים
,
ועם
יי'
רדו
בגיבורים.
'ירד'
הוא
פועל
כבד
מן
'רדה'
,
כמו
'יצו'
מן
'צוה'
,
ופתרונו
כמו
'ירדה';
והרבה
כבדים
מתפרשים
כמו
הקלים
,
אין
חקר
להם.