תנ"ך - נחל
קישון
גרפם
נחל
קדומים
נחל
קישון
תדרכי
נפשי
עז:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נַ֤חַל
קִישׁוֹן֙
גְּרָפָ֔ם
נַ֥חַל
קְדוּמִ֖ים
נַ֣חַל
קִישׁ֑וֹן
תִּדְרְכִ֥י
נַפְשִׁ֖י
עֹֽז:
(שופטים פרק ה פסוק כא)
נַחַל
קִישׁוֹן
גְּרָפָם
נַחַל
קְדוּמִים
נַחַל
קִישׁוֹן
תִּדְרְכִי
נַפְשִׁי
עֹז:
(שופטים פרק ה פסוק כא)
נחל
קישון
גרפם
נחל
קדומים
נחל
קישון
תדרכי
נפשי
עז:
(שופטים פרק ה פסוק כא)
נחל
קישון
גרפם
נחל
קדומים
נחל
קישון
תדרכי
נפשי
עז:
(שופטים פרק ה פסוק כא)
נַחלָא
דְקִישׁוֹן
תַּבַּרִנוּן
נַחלָא
דְאִתעֲבִידוּ
בֵיהּ
נִסִין
וּגבוּרָן
לְיִשׂרָאֵל
מִלְקַדמִין
הוּא
נַחלָא
קִישׁוֹן
תַּמָן
דּוֹשֵׁישַׁת
נַפשִׁי
קְטִילֵי
גִבָּרֵיהוֹן
בִּתקוֹף
:
נחל
-
י"ב
דראשי
פסוקים
מן
ג'
ג'
מלין
דמיין
(שנים
עשר
פסוקים
שפותחים
במלה
הנמצאת
בפסוק
שלוש
פעמים):
במ'
ט
,
כב;
שו'
ה
,
כא;
יש'
לג
,
י;
מ
,
כד;
סב
,
יא;
סו
,
ו;
צפ'
ב
,
ב
,
ג;
איכה
ב
,
יג;
*עז'
ד
,
טו;
ח
,
ב;
נחמ'
ו
,
יג.
גרפם
-
ל';
קדומים
-
ל';
תדרכי
-
ל'.
גרפם
-
טיטאם
מן
העולם
כמגריפה
זו
שגורפת
את
האפר
מן
הכירה.
נחל
קדומים
-
שנעשה
ערב
לים
על
זה
מימות
מצרים
,
כדאיתא
בפסחים
(קיח
,
ב).
תדרכי
נפשי
-
ברגלים
את
עז
גיבורי
כנען.
נחל
קישון
גרפם
-
טיאט
אותם;
'אשקיבט
אלש'
בלעז;
"יעים"
(שמ'
לח
,
ג)
-
מתרגמינן
"מגרופיתא".
נחל
קדומים
-
מקום
הוא
ושמו
'קדומים'
,
ויושב
על
נחל
קישון;
וכמו
שיאמר
יסיפון
"נחל
הערבים"
(יש'
טו
,
ז)
,
"נחל
מצרים"
(יש'
כז
,
יב)
כן
יאמר
נחל
קדומים.
ואל
תשיבני
לומר:
היכן
מצינו
מקום
ששמו
'קדומים'?
אומר:
אלף
מקומות
תמצא
בארץ
ישראל
שלא
נימנו
בספר
יהושע
,
לפי
שלא
מנה
יהושע
אלא
עיירות
העומדות
על
הגבולין
,
וכשהוצרך
הכתוב
להזכירו
,
הזכירו
לצורך
השעה
אעפ"י
שלא
נמנה
בספר
יהושע.
ואביא
לך
ראיה
מן
המחברת
שפתר
דונש
ב'ספר
אגרון'
שלו:
"למנצח
על
מות
לבן"
(תה'
ט
,
א)
-
רשע
אחד
באומות
היה
,
המשחית
אביונים
,
המפיל
חלכאים
בעצומיו
,
ושמו
'לבן';
וכשמת
,
אמר
עליו
דוד
מזמור.
ופירש
דונש
בפתרונו
,
שלא
ישיבוהו:
היכן
מצינו
אדם
ששמו
לבן?
שלא
הוצרך
להכתב
במקום
אחר
,
לכך
לא
נכתב
,
וכשהגיע
צורך
השעה
להזכירו
כתבו
הכותב.
אף
כאן
אעפ"י
שלא
נכתב
מ'נחל
קדומים'
במקום
אחר
,
נכתב
כאן
לצורך
השעה.
ומדרש
רבותינו
במסכת
פסחים
(קיח
,
ב):
כשטבעו
המצרים
בים
אמר
הקדוש
ברוך
הוא
לשר
של
ים:
פלוט
אותם
ליבשה
להראותם
לישראל.
אמר
לפניו:
רבונו
של
עולם
,
כלום
יש
עבד
שרבו
נותן
לו
מתנה
וחוזר
ונוטלו
ממנו?
אמר
לו:
אני
לך
נותן
אחד
ומחצה
בהן.
אמר
לפניו:
רבונו
של
עולם
,
כלום
יש
עבד
שתובע
את
רבו?
אמר:
נחל
קישון
יהא
ערב.
הקדוש
ברוך
הוא
הוציא
ממסילותים
הכוכבים
שנאמר:
מן
השמים
נלחמו
הכוכבים
וגו'
,
אמרו:
נרד
לקרר
את
עצמינו
בנחל
קישון;
מיד
אמר
הקדוש
ברוך
הוא
לנחל:
לך
השלם
ערבותך.
הדה
הוא
דכתיב:
נחל
קישון
גרפם;
מאי
נחל
קדומים?
נחל
שהיה
ערב
מקדם.
תדרכי
נפשי
את
עוז
מלכי
כנען.
מן
שמים
נלחמו
-
כל
כך
היה
הנצוח
הגדול
שנצחו
ישראל
חיל
סיסרא
,
כאלו
מן
שמים
נלחמו
עם
סיסרא.
הכוכבים
ממסילותם
-
על
דרך
"שמה
הנחת
יי'
גיבוריך"
(יואל
ד
,
יא).
ודרך
הדרש
(פסחים
קיח
,
ב):
כי
הכוכבים
חממו
אותם
,
והיו
לובשים
שריונים
,
ומרוב
חמימות
היו
נכנסין
בנחל
קישון
להתקרר
,
ושטפם
הנחל;
לפיכך
סמך
פסוק
נחל
קישון
גרפם
לפסוק
מן
שמים
נלחמו.
ולפי
דרך
הפשט:
לפי
שהמלחמה
היתה
בערבה
אשר
על
שפת
נחל
קישון
,
היו
נכנסין
בנחל
,
הן
לברוח
הן
לערוך
מלחמה
עם
ישראל
,
ונכשלו
המרכבות
,
כמו
במצרים
,
שאמר
"ויסר
את
אופן
מרכבותיו"
(שמ'
יד
,
כה)
,
ונפלו
הפרשים
בנחל
,
וגרפם
הנחל
וטבעו;
ולא
כן
היה
לישראל
,
אלא
שדרכו
הנחל
בעוז
,
ועברוהו
בלא
שום
פגע
ונזק;
וזהו
שאמר
הכתוב:
תדרכי
נפשי
עוז
,
כלומר:
הנחל
שגרפם
-
דרכה
נפשי
אותו
בעוז
,
כי
מן
שמים
נלחמו
עמהם
בעבורי.
ויונתן
תרגם
תדרכי
נפשי
עוז:
"דושישת
נפשי
קטילי
גיבריהון
בתקוף".
ופירוש
נחל
קדומים
-
נחל
שהיה
שם
מקדם
,
כאלו
נברא
שם
להנקם
מאויביהם
,
שהם
אויבי
יי';
על
דרך
"כל
פעל
יי'
למענהו"
(מש'
טז
,
ד).
וידמה
שכבר
גברו
אז
,
על
דרך
מופת
,
מי
נחל
קישון
,
שהיו
בו
מים
מעטים
,
וכשהיו
עוברים
בו
סיסרא
וחילו
גברו
המים
והסירום
,
כמו
שתסיר
המכבדת
,
אשר
יכבדו
בה
הבית
,
מה
שעל
הארץ
מן
העפר
וזולתו;
ובזה
האופן
טבעו
רוב
חיל
סיסרא
,
ונפל
פחדם
אל
הנשארים.
ועם
זה
הענין
הנה
בנחל
המים
הקדומים
שהיו
בנחל
קישון
,
תדרכי
נפשי
עוז
-
רוצה
לומר:
שלא
גברו
המים
לישראל
בעברם
,
בדרך
שיניעום
ויסירום
ממקומם
,
אבל
היו
דורכים
שם
בעוז
ותוקף;
וזה
היה
פלא
גדול
,
דומה
באופן
מה
לפלא
שהיה
לישראל
בים
סוף.
נחל
קישון
גרפם
-
מה
שהנחל
שוטף
נקרא
'גרף'.
תדרכי
נפשי
עוז
-
פירוש:
העוז
והחוזק
שלסיסרא.