תנ"ך - ה'
בצאתך
משעיר
בצעדך
משדה
אדום
ארץ
רעשה
גם־שמים
נטפו
גם־עבים
נטפו
מים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יְהוָ֗ה
בְּצֵאתְךָ֤
מִשֵּׂעִיר֙
בְּצַעְדְּךָ֙
מִשְּׂדֵ֣ה
אֱד֔וֹם
אֶ֣רֶץ
רָעָ֔שָׁה
גַּם־שָׁמַ֖יִם
נָטָ֑פוּ
גַּם־עָבִ֖ים
נָ֥טְפוּ
מָֽיִם:
(שופטים פרק ה פסוק ד)
יְהוָה
בְּצֵאתְךָ
מִשֵּׂעִיר
בְּצַעְדְּךָ
מִשְּׂדֵה
אֱדוֹם
אֶרֶץ
רָעָשָׁה
גַּם־שָׁמַיִם
נָטָפוּ
גַּם־עָבִים
נָטְפוּ
מָיִם:
(שופטים פרק ה פסוק ד)
ה'
בצאתך
משעיר
בצעדך
משדה
אדום
ארץ
רעשה
גם־שמים
נטפו
גם־עבים
נטפו
מים:
(שופטים פרק ה פסוק ד)
יהוה
בצאתך
משעיר
בצעדך
משדה
אדום
ארץ
רעשה
גם־שמים
נטפו
גם־עבים
נטפו
מים:
(שופטים פרק ה פסוק ד)
אוֹרָיתָך
דִּיהַבתּ
לְהוֹן
לְיִשׂרָאֵל
כַּד
עָבְרִין
עֲלַהּ
שָׁלְטִין
בְּהוֹן
עַמְמַיָא
וְכַד
תָּיְבִין
לַהּ
מִתגַּבְּרִין
אִנוּן
עַל
בַּעֲלֵי
דְבָבֵיהוֹן
יְיָ
בְּיוֹם
אִתגְּלָיוּתָך
לְמִתְּנַהּ
מִסֵעִיר
בְּהוֹפָעוּת
יְקָרָך
עַל
תְּחוּמֵי
אֱדוֹם
אַרעָא
זַעַת
אַף
שְׁמַיָא
מַכוּ
אַף
עֲנָנַיָא
נְגַדוּ
מִטרָא
:
בצעדך
-
ב':
שו'
ה
,
ד;
תה'
סח
,
ח.
יי'
בצאתך
משעיר
-
זה
מתן
תורה
,
כמה
שנאמר
"וזרח
משעיר
למו"
(דב'
לג
,
ב);
ומה
עיניינה
לכאן?
כך
אמרה
דבורה:
קשה
היא
התורה
לפרוש
הימנה
,
וטובה
היא
לידבק
בה
,
שהרי
במורא
ובגבורה
ניתנה
,
ולכך
נמסרו
ישראל
ביד
אויביהם
על
פרישתן
הימנה
,
וכשהתנדבו
לעסוק
בה
נושעו.
כל
זה
יש
ללמוד
מתרגומו
של
יונתן.
נטפו
-
הזילו
טל
תחייה.
יי'
בצאתך...
משדה
אדום
-
אמרו
רבותינו
(ע"ז
ב
,
ב)
,
שהלך
לשעיר
ולשדה
אדום
ליתן
להם
התורה
ולא
רצו
לקבלה
,
וכיון
שלא
רצו
לקבלה
נתרעש
כל
העולם
כלו
על
יושביו
לשעה
קלה;
כסבורין
שיחזיר
את
העולם
כולו
לתוהו
ובוהו;
הדא
הוא
דכתיב:
ארץ
רעשה
גם
שמים
נטפו;
זהו
מדרשו.
אבל
לא
ידעתי
הדבר
לישבו
על
אופניו
,
ואין
זה
פשוטו.
ואני
אוסיף
להפליא
הפלא
ופלא
,
מה
עיניין
מתן
תורה
לכאן?
שחיזרתי
על
כל
השירות
שנאמרו
על
הניסים
שנעשו
לישראל
,
ולא
מצאתי
שידברו
דברי
השירה
אלא
מן
המאורע;
כמו
ביציאת
מצרים
הוא
אומר:
"אשירה
ליי'
כי
גאה
גאה
סוס
ורוכבו
רמה
בים"
(שמ'
טו
,
א)
,
למדת
שדברי
השירה
מן
"התלאה
אשר
מצאתם...
ויצילם
יי'"
(שמ'
יח
,
ח);
וכן
דברי
השירה
של
משה
שנאמרה
"למען
תהיה
לי
השירה
הזאת
לעד
בבני
ישראל"
(דב'
לא
,
יט)
,
כולה
דברי
תוכחות
העתידין
לבוא
על
שונאיהם
של
ישראל
כשיעברו
על
התורה;
ואף
כשאמרו
שירה
על
הבאר
,
לפי
שהכה
משה
בצור
ויצאו
ממנו
מים
,
ישראל
משוררין
עליה
"עלי
באר...
באר
חפרוה
שרים"
(במ'
כא
,
יז
-
יח).
ואף
דוד
כששר
ליי'
"ביום
הציל
יי'
אותו
מיד
כל
אויביו"
,
הוא
אומר:
"יי'
סלעי
ומצודתי"
(ראה
ש"ב
כב
,
א
,
ב).
למדנו
שכל
השירות
הללו
מן
הקורות
אותם
,
וכאן
מניח
לו
את
הנס
ומשורר
על
צאתו
משעיר?
ועוד
,
שאין
דרך
נביא
בכל
עשרים
וארבעה
ספרים
שיסתום
את
דבריו
כדי
שיצטרך
ללמוד
אותם
מדברי
אגדה
,
וכאן
הוא
אומר:
יי'
בצאתך
משעיר
בצעדך
משדה
אדום;
ואין
הלשון
הזה
נופל
לומר
אלא
אם
כן
כתוב
במפורש
במקום
אחר
שיצא
משעיר
וצעד
משדה
אדום
,
ודבר
זה
לא
מצינו
כתוב
במפורש;
ואפילו
אם
כתוב
במקצת
בזאת
הברכה
"יי'
מסיני
בא
וזרח
משעיר
למו"
(דב'
לג
,
ב)
,
עדיין
תימה:
מה
עיניין
דבר
זה
להכתב
כאן?
יי'
בצאתך
משעיר
-
רוב
המפרשים
(ראה
רש"י;
רמב"ם
מו"נ
ג
,
ט)
פרשו
עניין
זה
על
מתן
תורה
,
שחרדו
ההרים
ונטפו
מים
,
וכן
פרשו:
זה
סיני
-
כמו
זה
סיני
שחרד
,
כמו
שנאמר:
"ויחרד
כל
ההר"
(שמ'
יט
,
יח)
,
כן
חרדו
שאר
ההרים
,
כמו
הר
שעיר
ופארן
,
אע"פ
שאינו
כתוב
שם
,
אלא
"ויחרד
כל
ההר";
וכן
דעת
המתרגם.
והחכם
רבי
אברהם
אבן
עזרא
פירש
,
כי
הוא
רמז
למלחמות
שנלחם
הקדוש
ברוך
הוא
בעבור
ישראל;
וכן
"וזרח
משעיר
למו"
(דב'
לג
,
ב);
וכן
"אלוה
מתימן
יבא
וקדוש
מהר
פארן"
(חב'
ג
,
ג);
וכן
"אלהים
בצאתך
לפני
עמך
בצעדך
בישימון
סלה"
(תה'
סח
,
ח).
ארץ
רעשה
-
וכן
"ותגעש
ותרעש
הארץ"
(תה'
יח
,
ח)
,
הכל
רמז
למלחמות.
ופירוש
בצאתך
משעיר
בצעדך
משדה
אדום
-
כי
שם
התחילו
ישראל
להלחם
באומות
,
כשעברו
את
הר
שעיר
ונלחמו
בסיחן
ועוג
,
ויצא
השם
יתברך
לפניהם
,
ונצחו
וגברו
בכל
המלחמות
ההם.
וכן:
שמים
נטפו
גם
עבים
נטפו
מים
,
הרים
נזלו
-
הכל
משל
על
המלחמה
,
על
דרך
"מן
שמים
נלחמו"
(להלן
,
כ).
ופירוש
זה
סיני
-
כמו
שזה
סיני
חרד
מפני
אלהי
ישראל
,
כן
חרדו
כל
העולם
מפניו
,
כמו
שנאמר
"תפול
עליהם
אימתה
ופחד"
(שמ'
טו
,
טז);
"נמוגו
כל
יושבי
כנען"
(שם
,
טו).
יי'
בצאתך
משעיר
ובלכת
צעדיך
משדה
אדום
,
ארץ
רעשה;
ואמר
על
צד
המשל
,
כאלו
השמים
והעבים
נתכו
והיו
למים;
והנה
אמר
זה
למשל
על
מלחמת
סיחון
ועוג
-
שהיו
רחוקים
וגבוהים
מאד
-
שהיתה
אחר
צאת
ישראל
משעיר
,
שהוא
שדה
אדום
,
כמו
שנזכר
זה
בתורה
(ראה
דב'
ב).
ורמז
עוד
בזה
על
שאר
המלחמות
שהיו
אחר
זה.
ובכמו
זה
האופן
מהמשל
דברו
הנביאים
במקומות
רבים.
יי'
בצעדך
משעיר
-
התחילה
לספר
בשבחו
שלבורא
,
שמקדם
כשבא
ליתן
תורה
לישראל
,
רעשה
הארץ
והשמים
נטפו
מים
והעבים
,
וההרים
נזלו
וזה
סיני
גם
הוא
נזל
מים
מפחד
אלהי
ישראל.