תנ"ך - שופטים פרק ו פסוק כט - ויאמרו איש אל־רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן־יואש עשה הדבר הזה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֔הוּ מִ֥י עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַֽיִּדְרְשׁוּ֙ וַיְבַקְשׁ֔וּ וַיֹּ֣אמְר֔וּ גִּדְעוֹן֙ בֶּן־יוֹאָ֔שׁ עָשָׂ֖ה הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: (שופטים פרק ו פסוק כט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּדְרְשׁוּ וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ גִּדְעוֹן בֶּן־יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה: (שופטים פרק ו פסוק כט)

טקסט בלבד:

ויאמרו איש אל־רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן־יואש עשה הדבר הזה: (שופטים פרק ו פסוק כט)

תיקון קוראים:

ויאמרו איש אל־רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן־יואש עשה הדבר הזה: (שופטים פרק ו פסוק כט)
וַאֲמַרוּ גְּבַר לְחַברֵיהּ מַן עֲבַד פִּתגָמָא הָדֵין וּתבַעוּ וּבעוֹ וַאֲמַרוּ גִּדעוֹן בַּר יוֹאָשׁ עֲבַד פִּתגָמָא הָדֵין :

עשה הדבר (עשייה הדבר) - י"א חסר 'את': בר' יט , כב; ל , לא; לד , יד , יט; שמ' א , יח; ט , ה; שו' ו , כט (פעמיים); יא , לז; ש"ב ב , ו; מ"ב ח , יג.

עשה הדבר - י"א חס' את.

והנה כאשר השכימו אנשי העיר בבקר , ראו כי נותץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כורתה , והכירו כי הפר השני הועלה על המזבח הבנוי , כי אולי נשארו שם ממנו קצת איברים שלא נשרפו - כאלו תאמר שנשארו קרניו , והיה בהם סימן הכירו בו כי זה הפר היה , או שפטו זה מאומד , כשלא מצאו הפר השני והכירו כי המזבח שבנה הקריב בו קרבן; וחקרו ומצאו שגדעון עשה זה , והגיע מרוע תכונתם עד שחשבו להמיתו על זה , לולא מה שאמר להם יואש אביו , שהיה אדוניהם: האתם תריבון לבעל - רוצה לומר: האם ראוי שאתם תריבון בעבור הבעל? הנה אתם מראים בזה שאינכם מאמינים שהוא אלוה , כי לא יצטרך שתריבון בעדו אם היה אלוה. ולפי שהיה הוא ראש העבודה זרה הזאת , כמו שנראה ממה שאמר "פר השור אשר לאביך" , "מזבח הבעל אשר לאביך" (לעיל , כה) , והיה עם זה שר להם , אמר שאשר יריב בעבור הבעל מהם יומת עד הבקר , רוצה לומר: שלא ימתינו להמיתו כי אם עד אור הבקר , לפי שהוא מורה שהוא בלתי מאמין שיהיה הבעל אלוה. והנה קרא שם בנו ירובעל לזאת הסבה , כאלו הוא מתפלל שירב בו הבעל. והנה לא ספר בזה הספור מה נעשה מפר השור אשר לאביו , שצוה לקחת אותו (ראה לעיל , כה); וידמה שהמיתו באופן שלא יהנו ממנו , כדין המוקצה; ולא נצטרך לפרש זה , כי הוא ממשפטי התורה. וצוה לקחתו להצילם , שלא יהיו מקריבים אותו לעבודה זרה , כמו שאמרו ז"ל (תמורה כח , ב).