תנ"ך - ויתקעו שלש־מאות השופרות וישם ה' את חרב איש ברעהו ובכל־המחנה וינס המחנה עד־בית השטה צררתה עד שפת־אבל מחולה על־טבת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיִּתְקְעוּ֘ שְׁלֹשׁ־מֵא֣וֹת הַשּׁוֹפָרוֹת֒ וַיָּ֣שֶׂם יְהוָ֗ה אֵ֣ת חֶ֥רֶב אִ֛ישׁ בְּרֵעֵ֖הוּ וּבְכָל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיָּ֨נָס הַֽמַּחֲנֶ֜ה עַד־בֵּ֤ית הַשִּׁטָּה֙ צְֽרֵרָ֔תָה עַ֛ד שְׂפַת־אָבֵ֥ל מְחוֹלָ֖ה עַל־טַבָּֽת: (שופטים פרק ז פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל־הַמַּחֲנֶה וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד־בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת־אָבֵל מְחוֹלָה עַל־טַבָּת: (שופטים פרק ז פסוק כב)

טקסט בלבד:

ויתקעו שלש־מאות השופרות וישם ה' את חרב איש ברעהו ובכל־המחנה וינס המחנה עד־בית השטה צררתה עד שפת־אבל מחולה על־טבת: (שופטים פרק ז פסוק כב)

תיקון קוראים:

ויתקעו שלש־מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל־המחנה וינס המחנה עד־בית השטה צררתה עד שפת־אבל מחולה על־טבת: (שופטים פרק ז פסוק כב)
וּתקַעוּ בִּתלָת מְאָה שׁוֹפָרַיָא וְשַׁוִי יְיָ יָת חֶרֶב גְּבַר בְּחַברֵיהּ וּבכָל מַשׁרִיתָא וַאֲפַך מַשׁרִיתָא עַד בֵּית שִׁטָה לִצרֵירָת עַד כֵּיף מֵישַׁר מְחוֹלָה לְטַבָּת :

ובכל - המחנה - ל'; צררתה - ל'; טבת - ל'.

צררתה - בשני רישי"ן.

ראש האשמורת התיכונה - הוא אחר עבור שליש הלילה. והנה בראש האשמורת ההיא הקימו השומרים מדין ועמלק לשמור המחנה , שיהיו הם ערים , לפי שכל אנשי המחנה היו ישנים. וידמה שכן היו שם שומרים ממונים לקום בראש כל אשמורת ואשמורת ממשמרות הלילה; כי אין לאומר שיאמר שלא ישנו אנשי המחנה עד סוף האשמורת הראשונה , ולזה הוצרכו אז להקים את השומרים , לא קודם זה , כי מה ששמע גדעון ברדתו במחנה קודם זה הורה שכבר היו ישנים. והנה התחיל תחלה לתקוע בשופר גדעון ומאה איש אשר אתו , ואחר תקעו בשופרות שני הראשים הנשארים והאנשים אשר אתם; ובעת שהתחילו לתקוע בשופרות שברו הכדים אשר בידם , ונשארו הלפידים. וראו שלש מאות הלפידים אשר ביערום תכף שהקיצו , והיו אלו האנשים קוראים בקול גדול: חרב ליי' ולגדעון; ועם רוב הבהלה חשבו חיל מדין שיהיה חיל גדעון ביניהם , וחשב כל אחד מהם שיהיה רעהו מאנשי גדעון , ולזאת הסבה היה חרב איש באחיו. והנה קצתם היו הורגים קצתם , וקצתם היו נסים מפחד מי שהיה אצלם , שחשבו שיהיה מחיל גדעון.
ריכוז קישורים