תנ"ך - ועתה
קרא
נא
באזני
העם
לאמר
מי־ירא
וחרד
ישב
ויצפר
מהר
הגלעד
וישב
מן־העם
עשרים
ושנים
אלף
ועשרת
אלפים
נשארו:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֗ה
קְרָ֨א
נָ֜א
בְּאָזְנֵ֤י
הָעָם֙
לֵאמֹ֔ר
מִֽי־יָרֵ֣א
וְחָרֵ֔ד
יָשֹׁ֥ב
וְיִצְפֹּ֖ר
מֵהַ֣ר
הַגִּלְעָ֑ד
וַיָּ֣שָׁב
מִן־הָעָ֗ם
עֶשְׂרִ֤ים
וּשְׁנַ֙יִם֙
אֶ֔לֶף
וַעֲשֶׂ֥רֶת
אֲלָפִ֖ים
נִשְׁאָֽרוּ:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ג)
וְעַתָּה
קְרָא
נָא
בְּאָזְנֵי
הָעָם
לֵאמֹר
מִי־יָרֵא
וְחָרֵד
יָשֹׁב
וְיִצְפֹּר
מֵהַר
הַגִּלְעָד
וַיָּשָׁב
מִן־הָעָם
עֶשְׂרִים
וּשְׁנַיִם
אֶלֶף
וַעֲשֶׂרֶת
אֲלָפִים
נִשְׁאָרוּ:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ג)
ועתה
קרא
נא
באזני
העם
לאמר
מי־ירא
וחרד
ישב
ויצפר
מהר
הגלעד
וישב
מן־העם
עשרים
ושנים
אלף
ועשרת
אלפים
נשארו:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ג)
ועתה
קרא
נא
באזני
העם
לאמר
מי־ירא
וחרד
ישב
ויצפר
מהר
הגלעד
וישב
מן־העם
עשרים
ושנים
אלף
ועשרת
אלפים
נשארו:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ג)
וּכעַן
אַכלִי
כְעַן
קֳדָם
עַמָא
לְמֵימַר
מַן
דְּדָחֵיל
וְזָע
יְתוּב
וְיִתחֲזַר
מִטוּרָא
דְגִלעָד
וְתָב
מִן
עַמָא
עֶסרִין
וּתרֵין
אַלפִין
וְעַסרָא
אַלפִין
אִשׁתְּאַרוּ
:
ישב
-
ה':
שו'
ז
,
ג;
ש"א
כ
,
ה;
ש"ב
טו
,
ח
(קרי);
יש'
יב
,
א;
תה'
עד
,
כא.
ישב
ה'
וסימנהון
אכל
מסכינא
צפרתא
דירושלם
ואתנחם.
ישב
-
ה';
ויצפר
-
ל';
מהר
הגלעד
-
ל'.
ויצפר
-
בבקר
,
לשון
ארמי:
'צפרא'.
ויצפור
-
ישכים
בבקר;
מתרגמינן
'בקר'
-
'צפרא';
או
פירושו:
יסבוב
,
כלומר:
יסוב
מהר
הגלעד
וישוב
לו;
וכן
נקראת
המצנפת
'צפירה'
לפי
שסובבים
אותה
על
הראש:
"ולצפירת
תפארה"
(יש'
כח
,
ה);
וכן
במשנה
(סוטה
טז
,
ג):
הקופה
משיעשה
בה
שתי
צפירות
לרוחב
שלה.
וצוה
אותו
השם
יתברך
על
יד
נביאו
,
או
הודיע
לו
זה
במראה
הנבואה
,
והשיב
לביתם
כל
איש
אשר
הוא
ירא
וחרד
,
כמו
שהושרש
זה
בתורה
(ראה
דב'
כ
,
ח);
עד
שבזה
תועלת
שני:
להכיר
לישראל
כי
לא
בכחם
נצחו
אויביהם
בזאת
המלחמה
,
אך
היה
זה
מהשם
יתברך
אשר
הוא
נלחם
להם.
והרצון
בזה
ויצפור:
שישכים
בבקר
לשוב
מהר
הגלעד.
והנה
לזאת
הסבה
גם
כן
לא
רצה
השם
יתברך
שישארו
עמו
זולתי
המלקקים
בידם
אל
פיהם
,
כי
זה
מורה
על
חריצות
וגבורה;
ואולם
אשר
כרעו
על
ברכיהם
לשתות
הם
עצלים
,
ורצה
שישובו
להם.
והנה
במאמר
הראשון
הבדיל
מהם
בעלי
העבירות
ורכי
הלבב;
כי
האיש
הירא
הוא
ירא
מעבירות
שבידו
,
כמו
שביארו
ז"ל
בפרק
'משוח
מלחמה'
(סוטה
מד
,
א)
,
והחרד
הוא
רך
הלבב;
ובזה
הענין
השני
הבדיל
העצלים.
ולא
השאיר
כי
אם
הצדיקים
והחרוצים
והגבורים;
והם
היו
שלש
מאות
איש
לבד
,
ובהם
לבד
החזיק
,
כמו
שצוה
לו
השם
יתברך
על
יד
נביאו
,
או
בעצמו
במראה
הנבואה.
ישב
ויצפר
-
'ישב'
כמו
'ישוב'
,
ונשתנה
התנועה;
'ויצפר'
כמו
'ויצרף'
,
כמו
'כבש'
-
'כשב'.