תנ"ך - ויהי
מספר
המלקקים
בידם
אל־פיהם
שלש
מאות
איש
וכל
יתר
העם
כרעו
על־ברכיהם
לשתות
מים:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֗י
מִסְפַּ֞ר
הַֽמְלַקֲקִ֤ים
בְּיָדָם֙
אֶל־פִּיהֶ֔ם
שְׁלֹ֥שׁ
מֵא֖וֹת
אִ֑ישׁ
וְכֹל֙
יֶ֣תֶר
הָעָ֔ם
כָּרְע֥וּ
עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם
לִשְׁתּ֥וֹת
מָֽיִם:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ו)
וַיְהִי
מִסְפַּר
הַמְלַקֲקִים
בְּיָדָם
אֶל־פִּיהֶם
שְׁלֹשׁ
מֵאוֹת
אִישׁ
וְכֹל
יֶתֶר
הָעָם
כָּרְעוּ
עַל־בִּרְכֵיהֶם
לִשְׁתּוֹת
מָיִם:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ו)
ויהי
מספר
המלקקים
בידם
אל־פיהם
שלש
מאות
איש
וכל
יתר
העם
כרעו
על־ברכיהם
לשתות
מים:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ו)
ויהי
מספר
המלקקים
בידם
אל־פיהם
שלש
מאות
איש
וכל
יתר
העם
כרעו
על־ברכיהם
לשתות
מים:
ס
(שופטים פרק ז פסוק ו)
וַהֲוָה
מִניַן
דְּשָׁדַן
בִּידֵיהוֹן
לְפוּמְהוֹן
תְּלָת
מְאָה
גֻּברָא
וְכָל
שְׁאָר
עַמָא
כְּרַעוּ
עַל
בִּרכֵּיהוֹן
לְמִשׁתֵּי
מַיָא
:
המלקקים
-
ב':
שו'
ז
,
ו
,
ז.
המלקקים
-
[ב'];
אל
-
פיהם
-
ל';
וכל
יתר
-
ל';
ברכיהם
-
ל'.
המלקקים
בידם
-
אין
זה
דרך
כריעה
כלוקק
בלשונו.
כל
אשר
ילוק
בלשונו
מן
המים
וכל
אשר
יכרע
על
ברכיו
לשתות
תציג
אותו
חוץ
מסיעתך
,
שאף
למלוקק
בלשונו
אל
המים
כאשר
ילוק
הכלב
אי
אפשר
לו
שלא
יכרע
גם
הוא
על
ברכיו
כששותה
מן
הנהר
,
כשם
שכורע
על
ברכיו
זה
ששותה
מפיו
מן
הנהר;
ושתי
כתות
הללו
,
המלקקים
בלשונם
אל
המים
כאשר
ילוק
הכלב
,
והכורעים
על
ברכיהם
לשתות
,
תציג
אותם
לבד
,
כי
הם
לא
ילכו
עמך
,
שכך
הם
למודים
לכרוע
לפני
עבודה
זרה.
אבל
המלוקקים
בידם
אל
פיהם
,
אפשר
להם
למלות
בחופניהם
מן
המעין
ולשתות
כשהן
זקופין
,
וכן
היה
,
דכתיב:
ויהי
מספר
המלקקים
בידם
אל
פיהם
-
הם
האנשים
ששאבו
בידם
מן
המים
ושתו
להם
מעומד.
על
ברכיהם
-
הכף
רפה
,
וכן
הוא
"בריך
על
ברכוהי"
(דנ'
ו
,
יא);
והשאר
דגושין.
וצוה
אותו
השם
יתברך
על
יד
נביאו
,
או
הודיע
לו
זה
במראה
הנבואה
,
והשיב
לביתם
כל
איש
אשר
הוא
ירא
וחרד
,
כמו
שהושרש
זה
בתורה
(ראה
דב'
כ
,
ח);
עד
שבזה
תועלת
שני:
להכיר
לישראל
כי
לא
בכחם
נצחו
אויביהם
בזאת
המלחמה
,
אך
היה
זה
מהשם
יתברך
אשר
הוא
נלחם
להם.
והרצון
בזה
ויצפור:
שישכים
בבקר
לשוב
מהר
הגלעד.
והנה
לזאת
הסבה
גם
כן
לא
רצה
השם
יתברך
שישארו
עמו
זולתי
המלקקים
בידם
אל
פיהם
,
כי
זה
מורה
על
חריצות
וגבורה;
ואולם
אשר
כרעו
על
ברכיהם
לשתות
הם
עצלים
,
ורצה
שישובו
להם.
והנה
במאמר
הראשון
הבדיל
מהם
בעלי
העבירות
ורכי
הלבב;
כי
האיש
הירא
הוא
ירא
מעבירות
שבידו
,
כמו
שביארו
ז"ל
בפרק
'משוח
מלחמה'
(סוטה
מד
,
א)
,
והחרד
הוא
רך
הלבב;
ובזה
הענין
השני
הבדיל
העצלים.
ולא
השאיר
כי
אם
הצדיקים
והחרוצים
והגבורים;
והם
היו
שלש
מאות
איש
לבד
,
ובהם
לבד
החזיק
,
כמו
שצוה
לו
השם
יתברך
על
יד
נביאו
,
או
בעצמו
במראה
הנבואה.