תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־גדעון
בשלש
מאות
האיש
המלקקים
אושיע
אתכם
ונתתי
את־מדין
בידך
וכל־העם
ילכו
איש
למקמו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־גִּדְע֗וֹן
בִּשְׁלֹשׁ֩
מֵא֨וֹת
הָאִ֤ישׁ
הַֽמֲלַֽקֲקִים֙
אוֹשִׁ֣יעַ
אֶתְכֶ֔ם
וְנָתַתִּ֥י
אֶת־מִדְיָ֖ן
בְּיָדֶ֑ךָ
וְכָ֨ל־הָעָ֔ם
יֵלְכ֖וּ
אִ֥ישׁ
לִמְקֹמֽוֹ:
(שופטים פרק ז פסוק ז)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־גִּדְעוֹן
בִּשְׁלֹשׁ
מֵאוֹת
הָאִישׁ
הַמֲלַקֲקִים
אוֹשִׁיעַ
אֶתְכֶם
וְנָתַתִּי
אֶת־מִדְיָן
בְּיָדֶךָ
וְכָל־הָעָם
יֵלְכוּ
אִישׁ
לִמְקֹמוֹ:
(שופטים פרק ז פסוק ז)
ויאמר
ה'
אל־גדעון
בשלש
מאות
האיש
המלקקים
אושיע
אתכם
ונתתי
את־מדין
בידך
וכל־העם
ילכו
איש
למקמו:
(שופטים פרק ז פסוק ז)
ויאמר
יהוה
אל־גדעון
בשלש
מאות
האיש
המלקקים
אושיע
אתכם
ונתתי
את־מדין
בידך
וכל־העם
ילכו
איש
למקמו:
(שופטים פרק ז פסוק ז)
וַאֲמַר
יְיָ
לְגִדעוֹן
בִּתלָת
מְאָה
גֻברָא
דְשָׁדַן
אֶפרוֹק
יָתְכוֹן
וְאֶמסַר
יָת
מִדיַנָאֵי
בִּידָך
וְכָל
עַמָא
יֵיזְלוּן
גְּבַר
לְאַתרֵיהּ
:
המלקקים
-
ב':
ראה
לעיל.
וכל
-
העם
-
נ"א:
ראה
יהו'
א
,
ב.
וכל
-
העם
-
נ'
באמצעי
הפסוקים:
ראה
יהו'
א
,
ב.
למקמו
-
ג'
חסר:
כל
התורה
(בר'
יח
,
לג;
לב
,
א;
במ'
כד
,
כה);
כל
שופטים
(שו'
ז
,
ז;
ט
,
נה;
יט
,
כח);
ש"ב
יט
,
מ.
ויאמר
יי'
אל
גדעון
בשלוש
מאות
איש
המלקקים
,
ששתו
להם
מעומד
,
אושיע
אתכם
וגו'.
וצוה
אותו
השם
יתברך
על
יד
נביאו
,
או
הודיע
לו
זה
במראה
הנבואה
,
והשיב
לביתם
כל
איש
אשר
הוא
ירא
וחרד
,
כמו
שהושרש
זה
בתורה
(ראה
דב'
כ
,
ח);
עד
שבזה
תועלת
שני:
להכיר
לישראל
כי
לא
בכחם
נצחו
אויביהם
בזאת
המלחמה
,
אך
היה
זה
מהשם
יתברך
אשר
הוא
נלחם
להם.
והרצון
בזה
ויצפור:
שישכים
בבקר
לשוב
מהר
הגלעד.
והנה
לזאת
הסבה
גם
כן
לא
רצה
השם
יתברך
שישארו
עמו
זולתי
המלקקים
בידם
אל
פיהם
,
כי
זה
מורה
על
חריצות
וגבורה;
ואולם
אשר
כרעו
על
ברכיהם
לשתות
הם
עצלים
,
ורצה
שישובו
להם.
והנה
במאמר
הראשון
הבדיל
מהם
בעלי
העבירות
ורכי
הלבב;
כי
האיש
הירא
הוא
ירא
מעבירות
שבידו
,
כמו
שביארו
ז"ל
בפרק
'משוח
מלחמה'
(סוטה
מד
,
א)
,
והחרד
הוא
רך
הלבב;
ובזה
הענין
השני
הבדיל
העצלים.
ולא
השאיר
כי
אם
הצדיקים
והחרוצים
והגבורים;
והם
היו
שלש
מאות
איש
לבד
,
ובהם
לבד
החזיק
,
כמו
שצוה
לו
השם
יתברך
על
יד
נביאו
,
או
בעצמו
במראה
הנבואה.