תנ"ך - שופטים פרק ח פסוק כז - ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל־ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּעַשׂ֩ אוֹת֨וֹ גִדְע֜וֹן לְאֵפ֗וֹד וַיַּצֵּ֨ג אוֹת֤וֹ בְעִירוֹ֙ בְּעָפְרָ֔ה וַיִּזְנ֧וּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אַחֲרָ֖יו שָׁ֑ם וַיְהִ֛י לְגִדְע֥וֹן וּלְבֵית֖וֹ לְמוֹקֵֽשׁ: (שופטים פרק ח פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד וַיַּצֵּג אוֹתוֹ בְעִירוֹ בְּעָפְרָה וַיִּזְנוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם וַיְהִי לְגִדְעוֹן וּלְבֵיתוֹ לְמוֹקֵשׁ: (שופטים פרק ח פסוק כז)

טקסט בלבד:

ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל־ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש: (שופטים פרק ח פסוק כז)

תיקון קוראים:

ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל־ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש: (שופטים פרק ח פסוק כז)
וַעֲבַד יָתֵיהּ גִּדעוֹן לְאֵיפוֹדָא וַאֲקֵים יָתֵיהּ בְּקַרתֵּיהּ בְּעָפרָה וּטעוֹ כָל יִשׂרָאֵל בָּתְרוֹהִי תַּמָן וַהֲוָה לְגִדעוֹן וּלבֵיתֵיהּ לְתַקלָא :

אותו - כ"ה מלא (בלישנא): ראה יהו' ו , יח. ויצג - ב': בר' ל , לח; שו' ח , כז.

לאפוד - ל'; ויצג - ב' את המקלות; לגדעון - ל'.

ויעש אותו לאפוד - להיות זכרון על תשועה גדולה , לראות כמה היה חילם כבד , שבנזמי חשוביהם היה כל הזהב הזה. ויזנו כל ישראל אחריו - לאחר מיתת גדעון.

ויעש אותו גדעון לאפוד - להיות לו לזכרון על תשועה גדולה; לראות כמה היה חילם , שבראש נזמי חשוביהם היה הזהב הזה. הוא עשאו , וישראל טעו אחריו שעשאוהו עבודה זרה.

לאפוד - עשה אותו כמין חגורה או מלבוש זהב , והציג אותו בעירו , שיהיה לזכרון התשועה הגדולה; והוא עשה אותו לטובה , ואחרי מותו זנו ישראל אחריו ועשו אותו אלוה. ובדברי רבותינו (ירוש' שבת ט , א): במשתחוה לאפוד עצמו , כמה דאמר "ויעש אותו גדעון לאפוד".

והנה עשה גדעון מהזהב הזה אפוד; והוא בדמיון החגורה. וידמה שעשה זה להזכיר הנס הזה. והנה טעו אחריו כל ישראל לעשות ממנו עבודה זרה; וידמה שלא היה זה הטעות בימיו. ודבר זה היה לגדעון ולביתו למוקש.

ויעש אותו גדעון לאפוד - פירוש: מין קסמים היה , ועונה על פי כשפים , דוגמת אפוד הקדש.