תנ"ך - ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם־ראה תראה׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה׀ בָּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהוָה֙ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֽׁוֹ: (שמואל א פרק א פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם־רָאֹה תִרְאֶה׀ בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא־תִשְׁכַּח אֶת־אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל־יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשׁוֹ: (שמואל א פרק א פסוק יא)

טקסט בלבד:

ותדר נדר ותאמר ה' צבאות אם־ראה תראה׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה' כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו: (שמואל א פרק א פסוק יא)

תיקון קוראים:

ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם־ראה תראה׀ בעני אמתך וזכרתני ולא־תשכח את־אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל־ימי חייו ומורה לא־יעלה על־ראשו: (שמואל א פרק א פסוק יא)
וְקַיֵימַת קְיָם וַאֲמַרַת יְיָ צְבָאוֹת מִגלָא גְלֵי קֳדָמָך סִגּוּף אַמתָּך וְיֵיעוֹל דּוּכרָנִי קֳדָמָך וְלָא תְרַחֵיק יָת אַמתָּך וְתִתֵּין לְאַמתָּך בַּר בְּגוֹ בְנֵי אֱנָשָׁא וְאֶמסְרִנֵיהּ דִּיהֵי מְשַׁמֵישׁ קֳדָם יְיָ כָּל יוֹמֵי חַיוֹהִי וּמַרוַת אֱנָשׁ לָא תְהֵי עֲלוֹהִי :

ותאמר - ה' בפתח: ש"א א , יא; ב , א; מש' ז , יג; אס' ה , ז; ז , ג. ראה - ד' (ב' כתיב ה"א וב' כתיב ו"ו): *בר' כו , כח; שמ' ג , ז; ש"א א , יא; יש' ו , ט. (ואחד: וראה - קה' ט , יא).

ותאמר ה' פת' ותדר ותתפלל אסתר אסתר והחזיקה. בתרייה מלעל .

ותאמר - ה'; ראה - ד'; וזכרתני - ל'; ולא - תשכח - ל'; זרע אנשים - ל'.

יי' צבאות - למה נתייחד שם זה כאן? עד הנה לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא 'צבאות'; אלא כך אמרה לפניו: רבונו של עולם , שני צבאות בראת בעולמך: העליונים לא פרים ולא רבים ולא מתים , התחתונים פרים ורבים ומתים; אם מן התחתונים אני , אהא פרה ורבה ומתה , ואם מן העליונים אני , לא אמות. זו מצאתי באגדת רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי (ל"ב מידות טז); ורבותינו דרשו בו במסכת ברכות (לא , ב): עד הנה לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא 'צבאות' , אלא כך אמרה לפניו: רבונו של עולם , מכל צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך ליתן לי בן אחד? אם ראה תראה - רבותינו דרשו בו במסכת ברכות (שם) מה שדרשו. אמתך - האמור שלש פעמים במקרא - כנגד שלשה דברים שהאשה מצווה עליהם. זרע אנשים - צדיקים; כמה דאת אמר "בשני אנשים צדיקים" (מ"א ב , לב). אנשים - חשובים; כמה דאת אמר "זקן בא באנשים" (ש"א יז , יב). אנשים - חכמים; כמה דאת אמר "אנשים חכמים וידועים" (דב' א , יג). ונתתיו ליי' - שיהא ראוי לתתו ליי'. ומורה - "ומרות אנש לא תהא עלוהי" (ת"י). ותדר נדר - זהו הנדר: ונתתיו ליי'.

ונתתה לאמתך זרע אנשים - פתרון: ונתת לאמתך בן; שכן דרך המקרא לומר , כמו "ונפש אדם" (במ' לא , מו); וכן "וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם" (יר' לא , כו). ומורה לא יעלה על ראשו - נחלקו רבותינו בדבר (מ"ש ב , ח); מהם פותרים: מורא של בשר ודם לא יעלה עליו , שלא יכיר פנים במשפט ולא יגור מפני איש; מהם פותרים: מורה - תער לא יעבור על ראשו , כי נזיר יהיה; ולמידין גזרה שוה משמשון (שו' יג , ה): מה 'מורה' האמורה בשמשון - תער , אף 'מורה' האמור בשמואל - תער. ויונתן שתירגם "ומרות אינש לא יעדי עלוהי" , עלה בדעתו לומר: מורא של בשר ודם לא יעבר עליו.

ותדר נדר - אני תמיה: איך חל נדר חנה על בנה שיהיה נזיר? ועוד: שלא היה בעולם , ואיך חל הנדר עליו? ואפילו היה בעולם , הרי אמרו (נזיר כח , ב): האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר? ואפילו באיש לא מצאו בו טעם , אלא אמרו (שם כט , ב): הלכה היא בנזיר. ואם תאמר , כי אלקנה עשה הנדר גם כן אחר ששמע מאשתו , זה לא ראינו , והיאך הניח הפסוק לספר עיקר הנדר , וכתב נדר חנה שאינו נדר? זה רחוק. ויותר אני תמיה: איך לא דברו רבותינו ז"ל בזה הדבר , כי לא מצאתי בדבריהם בזה שום דבר לא בתלמוד ולא במדרש? יי' צבאות - דרשו רבותינו ז"ל (ברכות לא , ב): לפי שלא מצאנו עד הנה אדם שקראו 'יי' צבאות' , - כי מה שאמר למעלה "ליי' צבאות בשילה" (לעיל , ג) הוא סיפור דברים ממחבר הספר , לפיכך אמרו (פס"ר קעט , ב): למה נתייחד כאן בשם הזה? אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו שלעולם , שני צבאות בראת בעולמך: העליונים לא פרים ולא רבים ולא מתים , התחתונים פרים ורבים ומתים; אם מן התחתונים אני , אהיה פרה ורבה; אם מן העליונים אני , אהא בחיים ולא אמות. ועוד אמרו רבותינו ז"ל (מ"ש ב , ד): רב אמר: פעמי עולי רגלים היו; אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים , מכל אוכלוסין שיש לפניך אין אתה פקדני כאחד מהן? אם ראה תראה - דרשו בו (ברכות לא , ב) מפני הכפל , ואין צורך , כי כן מנהג הלשון לצרף המקור עם הפעלים , כמו "אם שמוע תשמעו" (דב' יא , יג); ואמת כי לחזק הדבר הוא הצירוף. ורבותינו ז"ל דרשו בו: אם ראה - מוטב , ואם לאו - אני מקנאה לאלקנה בעלי ואני יולדת , כמו שכתוב בתורתך "ואם לא נטמאה האשה" וג' (במ' ה , כח). בעני אמתך - שלשה בפסוק , כמו "אלה תולדות נח" (בר' ו , ט); ו'ישראל' - חמשה בפסוק אחד (ראה במ' ח , יט) , כי כן דרך המקראות לצחות. ודרשו בו (מ"ש ב , ה): אמרה חנה לפני הקדוש ברוך הוא שלש מצוות נצטוית האשה ולא עברתי על אחת מהם. וזכרתני ולא תשכח - הכפל לחזק התפילה והבקשה , וכן "זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח" (דב' כה , יז - יט) - לחזק המצוה. ודרשו רבותינו ז"ל (מ"ש ב , ז): וזכרתני - בזכרים , ולא תשכח את אמתך - בנקבות. זרע אנשים - פירוש: זכרים; ומה שאמר ומורה לא יעלה על ראשו , מוכיח כי על הזכרים אמרה , כי לא יאמר זה על הנקבות. ויונתן תרגם: "בר בגו בני אינשא". ובדרש (שם): זרע אנשים - שלא יהיו פניהם דומים לא לקוף ולא לסריס. דבר אחר: זרע אנשים - חכמים , כמה דאת אמר "אנשים חכמים ונבונים" (דב' א , יג); אנשים - נביאים , כמא דאת אמר "וישארו שני אנשים במחנה" (במ' יא , כו). ועוד אמרו (ברכות לא , ב): זרע - ששקול כשני אנשים; ומאן נינהו? משה ואהרן , שנאמר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו" (תה' צט , ו). ונתתיו ליי' - שיהיה נזיר קדוש ליי'. ויונתן תרגם: "ואמסריניה דיהא משמש קדם יי'"; ואם כן , לדבריו , מה נתנה בו חנה , והלא כל הלוים היו נתונים ליי'? נוכל לפרש , כי שאר הלוים היו באים לעבודת יי' עשרים וחמש שנה , והיא נתנה אותו ליי' כל ימי חייו. ובדרש (מ"ש ב , ז): אמרו לה לחנה: למה את מבקשת זרע אנשים חכמים , זרע אנשים נביאים? אמרה להם: שיהיה ראוי לתתו ליי' , ונתתיו ליי'. ומורה - תער , כמו "ומורה לא יעלה על ראשו" דשמשון (שו' יג , ה). ויונתן תרגם שלשמשון: "ומספר" , ותרגם זה: "ומרות אינש לא תהא עלוהי" , שעניינו , לפי דעתו , כמו באל"ף. ובדברי רבותינו ז"ל מחלוקת בזה (משנה נזיר ט , ה; וראה גם: מ"ש ב , ח): רבי נהוראי אומר: נזיר היה שמואל , שנאמר: ומורה לא יעלה על ראשו. מה 'מורה' האמורה בשמשון - נזיר , אף 'מורה' האמורה בשמואל - נזיר. אמר רבי יוסי: אין 'מורה' אלא שלבשר ודם. אמר לו רבי נהוראי: והכתיב "ושמע שאול והרגני" (ש"א טז , ב)? כבר היה עליו מורא שלבשר ודם. ואמר רב יוסף: כמאן מתרגמינן "ומרות אינש לא תהא עלוהי"? - כמאן? כרבי יוסי. ובדרש מפרש (מ"ש ב , ח): למה נקרא התער 'מורה'? אמר רבי אמי: "לא תבא שמה יראת שמיר ושית" (יש' ז , כה) - מה הדין סירא לא מדחל אלא מן פרזלא , אף הדין שערא לא מדחל אלא מן פרזלא.

והנה נדרה חנה נדר ליי' שאם יראה בעניה , ויתן לה זרע אנשים - רוצה לומר: הזרע המתהוה מן האנשים , והוא שיהיה לה ולד יתננו ליי' כל ימי חייו - רוצה לומר , שיהיה תמיד לעבודת השם יתברך עד יום מותו , ותער לא יעלה על ראשו לגלח שערו , כי יהיה נזיר נקדש ליי' אם יהיה ראוי לזה , רוצה לומר: אם היה זכר. ובכאן רמז , שהנודר מן התגלחת כל דיני נזירות חלין עליו; כי היא לא נדרה , רק מן התגלחת , ושתקה משאר דיני נזירות. או יהיה הרצון באמרה זרע אנשים: בן זכר; וזה כי זרע האנשים , כשלא ישתנה מזרע הנקבה , יהיה הולד זכר , וכשישנהו זרע הנקבה , תהיה נקבה; כמו שהתבאר בחכמה הטבעית.

זרע אנשים - זרע קיימא שיגדל באנשים , וכן תרגמו: "בר בגו בני אינשא". ומורה לא יעלה על ראשו - פירוש: נראה שנדרה להיות נזיר , כמו שמשון האמור בו "ומורה לא יעלה על ראשו" (שו' יג , ה).
ריכוז קישורים