תנ"ך - וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְחַנָּ֗ה הִ֚יא מְדַבֶּ֣רֶת עַל־לִבָּ֔הּ רַ֚ק שְׂפָתֶ֣יהָ נָּע֔וֹת וְקוֹלָ֖הּ לֹ֣א יִשָּׁמֵ֑עַ וַיַּחְשְׁבֶ֥הָ עֵלִ֖י לְשִׁכֹּרָֽה: (שמואל א פרק א פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל־לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה: (שמואל א פרק א פסוק יג)

טקסט בלבד:

וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה: (שמואל א פרק א פסוק יג)

תיקון קוראים:

וחנה היא מדברת על־לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה: (שמואל א פרק א פסוק יג)
וְחַנָה הִיא מְצַלְיָא בְלִבַּהּ לְחוֹד סִפוָתַהָא נָיְדָן וְקָלַהּ לָא מִשׁתְּמַע וְחַשׁבַּהּ עֵלִי כְּאִתָּא רָויָא :

ויחשבה - ג': בר' טו , ו; לח , טו; ש"א א , יג.

נעות - ל'; וקולה - ל'; ויחשבה - ג'; לשכרה - ל'.

ויחשבה עלי לשכורה - שלא היו רגילין להתפלל בלחש (ראה ברכות לא , א - ב).

ועלי שומר את פיה , ותמיה מה היא מדברת. ואם תאמר: והלא יכול לשמע מה שהיא אומרת? לכך נאמר: וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע; ודבר זה שלא נשמע קולה גרם לויחשבה עלי לשכורה , שאילו שמע מה היא מתפללת , לא היה גוער בה.

והיה כי הרבתה - בדרש (מ"ש ב , ט): רבי שמעון בן חלפתא בשם רבי מאיר: מכאן , כל המרבה בתפילה נענה. מחלפא שטתיה דרבי מאיר: תמן אמר רבי אבהו בריה דרב פפי ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי בשם רבי מאיר: "בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור" (מש' יד , כג) - חנה , על ידי שהרבתה בתפילה , קצרה ימיו שלשמואל , שאמרה "וישב שם עד עולם" (להלן , כב) , ואין 'עולם' שללויים אלא חמשים שנה , דכתיב "ומבן חמשים שנה ישוב" וגו' (במ' ח , כה). והא אינון חמשים ושתים? אמר רבי יוסי בר בון: תרתי שגמלתו. שומר את פיה - היה שומר ועוין את פיה , מה היתה זאת התפילה הארוכה , ולא ישמע קולה רק שפתיה נעות; לפיכך היה חושב אותה שהיא שכורה. ויונתן תרגם שומר כמו 'ממתין' , כמו "שמר את הדבר" (בר' לז , יא); "לא תשמר על חטאתי" (איוב יד , טז); ופירוש את פיה: כמו 'מאמרה ודבריה'. וכן תרגם יונתן: "ועלי מוריך לה עד דתפסוק". מדברת על לבה - כתרגומו: "מצלא בלבה"; כלומר: שהיתה מכוונת לבה בתפילה.

והיה כי הרבתה להתפלל לפני יי' - רוצה לומר: לפני קדשי הקדשים. הנה היה עלי מביט ורואה תנועת שפתיה , וקולה לא היה נשמע , ולזאת הסבה חשבה עלי לשכורה וגנה אותה על שכרותה.
ריכוז קישורים