תנ"ך - ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּ֧עַן עֵלִ֛י וַיֹּ֖אמֶר לְכִ֣י לְשָׁל֑וֹם וֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל יִתֵּן֙ אֶת־שֵׁ֣לָתֵ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר שָׁאַ֖לְתְּ מֵעִמּֽוֹ: (שמואל א פרק א פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת־שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ: (שמואל א פרק א פסוק יז)

טקסט בלבד:

ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו: (שמואל א פרק א פסוק יז)

תיקון קוראים:

ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את־שלתך אשר שאלת מעמו: (שמואל א פרק א פסוק יז)
וַאֲתֵיב עֵלִי וַאֲמַר אִיזִילִי לִשׁלָם וֶאֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל יִתֵּין יָת בָּעוּתִיך דִּבעֵית מִן קֳדָמוֹהִי :

ואלהי ישראל (שלא קדם לו שם אלהות. הספירה לא כוללת את הצירוף 'ארון אלהי ישראל') - כ"ח (בלישנא): בר' לג , כ; שמ' כד , י; במ' טז , ט; יהו' כב , טז; ש"א א , יז; ו , ה; ש"ב כג , ג; מ"א ח , כו; יש' כט , כג; מא , יז; מה , ג , טו; מח , א , ב; נב , יב; יח' ח , ד; ט , ג; י , יט , כ; יא , כב; מג , ב; תה' סט , ז; עז' ג , ב; ח , לה; ט , ד; דה"א ד , י; ה , כו; דה"ב כט , ז. שלתך - י"ו מיחדין ולא מפקין אל"ף: ש"א א , יז; יד , לג; ש"ב כב , מ; מ"ב ב , כב; טז , ז; יט , כה; יח' כח , טז; לט , כו; תה' צט , ו; קלט , כ; איוב מא , יז; קה' ד , יד; אס' ה , יב; נחמ' ג , יג; דה"א ה , כו; יב , לט.

ואלהי ישראל - ל'; שלתך - ל'.

את שלתך - חסר אל"ף , לדרוש בו לשון בנים; כמו "בשילייתה היוצאת" וגו' (דב' כח , נז; ראה מ"ש ב , יב). יתן את שלתך - בישרה שנתקבלה תפילתה.

ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך - כמו 'שאילתך'. כאן השמר לך פן תנקש אחרי הסומים הפותרים יתן - 'דוניר' בלעז , בלשון בקשה , ונמצאו עוקרין בפתרון תיבה זה כל הפרשה; שאם תפתר יתן זה לשון בקשה , נעו מעגלותיה של פרשה זו , ולא תדע מהו שאומר בסמוך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד - פנים זעומות; מה ראתה שלא היו לה פנים עוד , ומה ראתה שאכלה? אם מפני תפלתו , שביקש: אלהי ישראל יתן את שלתך , הרבה התפללו ולא נענו; וגם כשתגיע למקרא שבסמוך "אך יקם יי' את דברו" (להלן , כג) , אם לא תלחץ ותסמך על המדרש שאמרו רבותינו (מ"ש ג , ד) ― שנה שנולד בה שמואל היה קול יוצא בעזרה: שנה זו יולד בן ושמו שמואל , והוא יושיע את ישראל מכף פלשתים , ועליו תצלח רוח אלהים; וכל אשה שהיתה יולדת היתה מוציאה שמו שמואל , וכיון שגדל ורואין מעשיו אומרים: אין זה שמואל; אף חנה כשנפקדה הוציאה שמו שמואל , אמר לה אלקנה אישה: "שבי עד גמלך אותו אך יקם יי' את דברו" , שיצא קול בעזרה אל הילד בדבר זה ― תוכל לדחות המציקים לך. אך דע לך , כשנכתבה הנבואה , שלימה נכתבה עם פתרונה וכל הצורך , שלא יכשלו בה דורות הבאים , וממקומו אין חסר כלום; ואין צריך להביא ראיה ממקום אחר , ולא מדרש , כי תורה - תמימה נתנה , תמימה נכתבה , ולא תתחסר כל בה , ומדרש חכמינו - כדי להגדיל תורה ויאדיר; אבל כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא , ונוטה לו אחר מדרשו של דבר , דומה לזה ששטפתהו שבולת הנהר ומעמקי מים מציפין , ואוחז כל אשר יעלה בידו להינצל; ואלו שם לבו אל דבר יי' , היה חוקר אחר פשר דבר ופשוטו , ומוצא לקיים מה שנאמר "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת יי' ודעת אלהים תמצא" (מש' ב , ד - ה); כמו בכאן , שאם תפתור לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שאלתך - 'יתן' לעתיד , 'דונרד' בלעז , ולא לשון בקשה , שנתנבא עליה שעתיד הקדוש ברוך הוא למלאות שאילתה ששאלה ממנו; ולפי שבטחה על נבואתו הלכה לדרכה וזהו שחנה אומרת לעלי בסוף העניין "אל הנער הזה התפללתי ויתן יי' לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו" (להלן , כז).

יתן יי' את שלתך - חסר אל"ף , והוטלה תנועתה על השי"ן , כי משפטו 'שאלתך'. ופירושו: דרך תפילה. או אמר לה כן דרך נבואה , כי נביא היה , ואמר לה: לכי לשלום כי אלהי ישראל יתן את שאלתך. לפיכך הטיבה את לבה ואכלה , כי קותה לדברי הנביא , ואמרה לו "תמצא שפחתך חן בעיניך" (להלן , יח) , על דרך "אמצא חן בעיניך אדוני כי נחמתני" (רות ב , יג). ולפירוש הראשון יהיה פירוש תמצא שפחתך חן בעיניך: שתתפלל עלי עוד; ולפיכך הטיבה את לבה ואכלה , כי חשבה כי תפלת עלי תועיל. ובדרש (מ"ש ב , יב) , נראה כי דרך נבואה אמר לה: לכי לשלום - אמר לה: הדין שלמא מן דידי , ברם שלומיך מן ברייך. ואלהי ישראל יתן את שאלתך - שלתך כתוב; אמר לה: הבן הזה שאת עתידה להעמיד , הרבה שלל הוא עתיד לשלול מן התורה. לדרכה - הלכה לה לביתה ואכלה. נראה שלא אכלה עם בעלה , או אפשר כי אכלה מעט בהפצר בעלה , ועכשיו הטיבה את לבה ואכלה. ובדרש (שם): מהו לדרכה? שפירסה נידה , כמו "כי דרך נשים לי" (בר' לא , לה). ופניה - פניה הרעים לא היו לה עוד; וכן תרגם יונתן: "ואפין בישין".

והנה אמר לה עלי על דרך הנבואה שתפלתה תהא נשמעת , או אמר לה זה על דרך התפלה והבקשה.

את שלתך - נעלמה האל"ף כמשפט אותיות אהו"י.
ריכוז קישורים