תנ"ך - ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מה' שאלתיו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַֽיְהִי֙ לִתְקֻפ֣וֹת הַיָּמִ֔ים וַתַּ֥הַר חַנָּ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ שְׁמוּאֵ֔ל כִּ֥י מֵיְהוָ֖ה שְׁאִלְתִּֽיו: (שמואל א פרק א פסוק כ)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו: (שמואל א פרק א פסוק כ)

טקסט בלבד:

ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מה' שאלתיו: (שמואל א פרק א פסוק כ)

תיקון קוראים:

ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את־שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו: (שמואל א פרק א פסוק כ)
וַהֲוָה לִזמַן מִשׁלַם יוֹמַיָא וְעַדִּיאַת חַנָה וִילֵידַת בַּר וּקרָת יָת שְׁמֵיהּ שְׁמוּאֵל אֲרֵי אֲמַרַת מִן קֳדָם יְיָ שְׁאֵלתֵּיהּ :

ותקרא את - שמו - י': *בר' ד , כה; ל , יא , יג , כ , כד; לח , ד , ה; שו' יג , כד; ש"א א , כ; ש"ב יב , כד. (וכל 'ויקרא' דכותהון בר מן ו' ('ויקרא שמו'): *בר' כה , כו; לה , ח; לח , כט , ל; *שמ' יז , טו; יש' ט , ה).

לתקפות - ל' וחס'; ותקרא את - שמו - י'; שאלתיו - ל'.

לתקופות הימים - מיעוט תקופות - שתים , מיעוט ימים - שנים: לששה חדשים ושני ימים. מכאן ליולדת לשבעה שיולדת למקוטעין (ראה ר"ה יא , א). שמואל - על שם אל הוא נקרא , כי ממנו שאילתיו.

ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן - פתרון: כששלמה שנה והתחילו הימים לחזור חלילה , שחזרו להקיפן , כמו "ויהי כי הקיפו ימי המשתה" (איוב א , ה); וכן "חג האסיף תקופת השנה" (שמ' לד , כב) , שימי השנה חוזרין להקיף; וכמו "ותקופתו על קצותיו" (תה' יט , ז) , שפתרונו: כשהשמש מגיע אל קצותיו הוא שב על סביבותיו; אף כאן: ויהי לתקופת הימים ותהר חנה ותלד בן - כששלמה שנה וחזרו ימים חלילה להקיפן , הרתה חנה וילדה בן. וכן תפתור אותו: ותהר חנה ותלד בן - 'אדאוט חנה אניירייד אדנווט פרטוריד פיל' בלעז; כלומר: כשהגיע לסוף שנה כבר נתעברה חנה וילדה בן; לתקופת השנה שהיה אלקנה בעלה וכל ביתו רגיל לעלות לשילה לזבוח ליי' את זבח הימים , כבר הרתה חנה וילדה בן , אך לעת חיה או לתשע חדשים או למקוטעין. ואל תשיבני , שהיה למקרא לומר 'ויהי בעת ההיא ותהר חנה ותלד בן'; שלפי שרוצה לומר כשהגיע יום מועד "ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח" וגו' "וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל" וגו' (להלן , כא - כב) , תפס 'לתקופת הימים' , כלומר: למועד שהיה אלקנה רגיל לעלות לשילה. ויודע אני שיליזו על פתרון זה כל בעלי אגדה ותלמוד , שלא יניחו מה שפתרו רבותינו בראש השנה (יא , א) ובכמה מסכתות (יבמות מב , א; נדה לה , ב) , וילכו אחרי פתרונם; אך המשכילים ישכילו לנתיבות הקרייה להעמיד דבר על האמת. פתרו רבותינו: ויהי לתקופת הימים - לשתי תקופות ושני ימים; ותהר חנה ותלד בן - שילדתו למקוטעין; נמצאו עושין מה"י של 'הימים' תוספת , וה"י בתחלת התיבה , שהוא שם דבר , אינה באה להוסיף לעולם , שאין כתוב 'ויהי לתקופה וימים ותהר חנה' , אלא ויהי לתקופות הימים , שעל כורחך פתרונו: לתקופות של ימים , כמו "באחרית הימים" (יש' ב , ב) , שאין פתרונו: באחרית וימים , אלא באחרית של ימים; כמו כן: לתקופת הימים - לתקופת של ימים , שהוא לתשובת השנה. שמואל כי מיי' שאלתיו - כלומר: שאול מן אל; שבמיעוט מקומות תמצא שמות הנקובין על שם המאורע אינם מפורשים על מלאתם , אלא במקצת , כמו "נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו" (בר' ה , כט) , והיה למקרא לומר: 'ויקרא את שמו נחמן לאמר זה ינחמנו'.

לתקופות הימים - ימי העבור , כתרגומו: "לזמן משלם יומיא". ופירוש ותהר חנה: שהרתה כבר; כי כאשר שבו משילה ידעה אלקנה בעלה והרתה , כמו שאמר "ויזכרה יי'" (לעיל , יט) , ולתקופות הימים , וזהו בהשלים ימי ההריון , ילדה בן. ויש ו"וין , כזאת הוי"ו , מורות לעבר , כמו "הן אתה קצפת ונחטא" (יש' סד , ד); "ויבקעו המים" (שמ' יד , כא); והדומים להם. ואמרו רבותינו ז"ל (יבמות מב , א) , כי ימי הריונה היו ששה חדשים ושני ימים: מיעוט 'תקופות' - שנים , מיעוט 'ימים' - שנים , וה'תקופה' היא שלשה חדשים. ולמדו מזה , כי היולדת לשבעה יולדת למקוטעין. שמואל - הורכבה המילה בזה הטעם: כי מיי' שאלתיו , כי יש באותיות שמואל 'שאול' , ויש גם באותיותיו 'מאל' , כאלו אמר: 'שאול מאל'. כי מיי' שאלתיו - חסר מלת 'אמרה' , כלומר: למה קראה שמו שמואל? כי אמרה: מיי' שאלתיו. וכן תרגם יונתן: "ארי אמרת מן קדם יי' שאלתיה".

והנה השכימו בבקר והשתחוו לפני יי' ושבו לביתם. וזכר השם יתברך חנה , וילדה בן ותקרא שמו שמואל - להורות כי מיי' שאלה אותו. ואם אמר אומר , שהיה ראוי אם כן שתקרא שמו 'שאול' , אמרנו לו , כי לא ידקדקו קוראי השמות כל כך. הלא תראה לאה , שקראה שם בנה 'ראובן' כי ראה יי' בעניה (ראה בר' כט , לב) , ונקרא שם "נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו" (בר' ה , כט) , והיה ראוי אם כן שיהיה שמו 'מנחם'.

שמואל כי מיי' שאלתיהו - אע"פ שהשמות נקראו על שם המאורע , אי איפשר שלא יחסר מהם או יוסיף בהם עוד.
ריכוז קישורים