תנ"ך - ויזעקו אל־ה' ויאמר ויאמרו חטאנו כי עזבנו את־ה' ונעבד את־הבעלים ואת־העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּזְעֲק֤וּ אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמְרֻ֣ וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֔אנוּ כִּ֤י עָזַ֙בְנוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וַנַּעֲבֹ֥ד אֶת־הַבְּעָלִ֖ים וְאֶת־הָעַשְׁתָּר֑וֹת וְעַתָּ֗ה הַצִּילֵ֛נוּ מִיַּ֥ד אֹיְבֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ: (שמואל א פרק יב פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיִּזְעֲקוּ אֶל־יְהוָה וַיֹּאמְרֻ וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת־יְהוָה וַנַּעֲבֹד אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרוֹת וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ: (שמואל א פרק יב פסוק י)

טקסט בלבד:

ויזעקו אל־ה' ויאמר ויאמרו חטאנו כי עזבנו את־ה' ונעבד את־הבעלים ואת־העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך: (שמואל א פרק יב פסוק י)

תיקון קוראים:

ויזעקו אל־יהוה ויאמר ויאמרו חטאנו כי עזבנו את־יהוה ונעבד את־הבעלים ואת־העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך: (שמואל א פרק יב פסוק י)
וּזעִיקוּ קֳדָם יְיָ וַאֲמַרוּ חַבנָא אֲרֵי שְׁבַקנָא יָת פֻּלחָנָא דַייָ וּפלַחנָא יָת בְּעָלַיָא וְיָת עַשׁתְּרָתָא וּכעַן שֵׁיזֵיבנָא מִיַד בַּעֲלֵי דְבָבַנָא וְנִפלַח קֳדָמָך :

וכי עזבנו את יי' - ב' , בשני לשונות: שו' י , י (וכי עזבנו את אלהינו); ש"א יב , י.

ויאמר - ויאמרו קרי.

ויאמרו חטאנו - ויאמר כתוב , וקרי 'ויאמרו'; והכתוב על דרך כלל , והקרי על דרך פרט.

ואחר זה הרחיב הביאור בחסדים שעשה השם יתברך לישראל , וקצר מזה לפרסומו; כי לא זכר יהושע שהנחיל להם את הארץ , ולא זכר גם כן מהשופטים שהקים השם יתברך להם כי אם ארבעה , ולא זכר השופט שהצילם מיד סיסרא , עם שכבר זכר מה שמכרם השם יתברך לסיסרא. וידמה שלא זכר אלו הארבעה , כי אם לבאר להם , שמרוב חסדי השם יתברך היה שהושיע את ישראל מאויביהם; פעם על יד הבלתי שלמים מאד , אע"פ שלא היו ראויים לזה מצד עצמם , כמו הענין בירובעל ויפתח - כי ירובעל היה עובד עבודה זרה , כשקרא השם אליו להושיע את ישראל , ויפתח גם כן לא ראינו לו מעלה כי אם בגבורה - ופעם הושיעם על יד השלמים מאד , כמו הענין בבדן ושמואל; וזה כי בדן , שהוא שמשון , מצאנו לו מהשלמות , שכבר עשה השם יתברך מופת על ידו , וכאשר קרא אל יי' ענהו , וזה הורה על שלמותו והיותו באופן מה במדרגת הנביאים; כי המופתים לא יעשם השם יתברך רק על יד הראוי , כמו שביארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''; ואולם שלמות שמואל הוא מבואר מאד. וזה היה מעוצם ההשגחה האלהית בישראל , כי כשהיה איפשר שיהיה ביניהם איש שלם ראוי שיעשה נס על ידו , הקימהו עליהם לשופט והושיעם על ידו; וכשלא היה ביניהם איש בזה התאר , הושיעם גם כן על יד בלתי שלם , ואם אינו ראוי לכך , מצד יתרון השגחתו על ישראל.
ריכוז קישורים