תנ"ך - וישלח ה' את־ירבעל ואת־בדן ואת־יפתח ואת־שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוָה֙ אֶת־יְרֻבַּ֣עַל וְאֶת־בְּדָ֔ן וְאֶת־יִפְתָּ֖ח וְאֶת־שְׁמוּאֵ֑ל וַיַּצֵּ֨ל אֶתְכֶ֜ם מִיַּ֤ד אֹֽיְבֵיכֶם֙ מִסָּבִ֔יב וַתֵּשְׁב֖וּ בֶּֽטַח: (שמואל א פרק יב פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת־יְרֻבַּעַל וְאֶת־בְּדָן וְאֶת־יִפְתָּח וְאֶת־שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח: (שמואל א פרק יב פסוק יא)

טקסט בלבד:

וישלח ה' את־ירבעל ואת־בדן ואת־יפתח ואת־שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח: (שמואל א פרק יב פסוק יא)

תיקון קוראים:

וישלח יהוה את־ירבעל ואת־בדן ואת־יפתח ואת־שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח: (שמואל א פרק יב פסוק יא)
וּשׁלַח יְיָ יָת גִּדעוֹן וְיָת שִׁמשׁוֹן וְיָת יִפתָּח וְיָת שְׁמוּאֵל וְשֵׁיזֵיב יָתְכוֹן מִיַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר וִיתֵיבתּוּן לְרֻחצָן :

בדן - ד' (בלישנא): ש"א יב , יא; מ"א יב , כט; מ"ב י , כט; דה"א ז , יז. ואת - שמואל - ב': ש"א יב , יא , יח.

בדן - ד'; ואת - יפתח - ל'; ואת - שמואל - ב'.

ירבעל - זה גדעון. בדן - זה שמשון , שבא משבט דן. הרי שמנה הכתוב שלשה קלים עם שלשה חמורי עולם: משה ואהרן ושמואל , לומר לך: הקל בדורו כחמור בדורו; כל בית דין המתמנה על הדור , צריך לילך אחריו כאילו אביר שבאבירים (ראה ר"ה כה , א - ב).

ולא תאמר משה ואהרן שהיו חשובין בכהניו , אלא אף כששלח את ירובעל , שהיה מאלף הדל במנשה , והוא הצעיר בבית אביו , ואת בדן - זה שמשון , שהולך אחר מראה עיניו , ואת יפתח , שהיה בן אשה אחרת , לא אמרתם: לא , כי מלך נמליך עלינו; ועכשיו בדורי ראיתם כי נחש מלך בני עמון בא עליכם , ותאמרו לי: לא , מלך תמליך עלינו!

ירבעל - הוא גדעון; ואת בדן - הוא שמשון; וכן תירגם יונתן. ופירוש בדן: בן דן , כי ממשפחת הדני היה. ואע"פ שהיה אחר יפתח , הקדימו ליפתח , לפי שהיה גדול ממנו. ואת שמואל - 'ואותי' היה לו לומר , אלא כי כן מנהג הלשון במקומות , כמו "נשי למך" (בר' ד , כג); "ואל משה אמר עלה אל יי'" (שמ' כד , א; וכונתו לפסוק הבא). ובדרש אמרו (שו"ט צ , ד): רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר: שמואל רבן שלנביאים מתנבא ולא היה יודע מה מתנבא: וישלח יי' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל - 'אותי' לא אמר , אלא ואת שמואל , לפי שלא היה יודע מה היה מתנבא.

ואחר זה הרחיב הביאור בחסדים שעשה השם יתברך לישראל , וקצר מזה לפרסומו; כי לא זכר יהושע שהנחיל להם את הארץ , ולא זכר גם כן מהשופטים שהקים השם יתברך להם כי אם ארבעה , ולא זכר השופט שהצילם מיד סיסרא , עם שכבר זכר מה שמכרם השם יתברך לסיסרא. וידמה שלא זכר אלו הארבעה , כי אם לבאר להם , שמרוב חסדי השם יתברך היה שהושיע את ישראל מאויביהם; פעם על יד הבלתי שלמים מאד , אע"פ שלא היו ראויים לזה מצד עצמם , כמו הענין בירובעל ויפתח - כי ירובעל היה עובד עבודה זרה , כשקרא השם אליו להושיע את ישראל , ויפתח גם כן לא ראינו לו מעלה כי אם בגבורה - ופעם הושיעם על יד השלמים מאד , כמו הענין בבדן ושמואל; וזה כי בדן , שהוא שמשון , מצאנו לו מהשלמות , שכבר עשה השם יתברך מופת על ידו , וכאשר קרא אל יי' ענהו , וזה הורה על שלמותו והיותו באופן מה במדרגת הנביאים; כי המופתים לא יעשם השם יתברך רק על יד הראוי , כמו שביארנו בששי מ'ספר מלחמות יי''; ואולם שלמות שמואל הוא מבואר מאד. וזה היה מעוצם ההשגחה האלהית בישראל , כי כשהיה איפשר שיהיה ביניהם איש שלם ראוי שיעשה נס על ידו , הקימהו עליהם לשופט והושיעם על ידו; וכשלא היה ביניהם איש בזה התאר , הושיעם גם כן על יד בלתי שלם , ואם אינו ראוי לכך , מצד יתרון השגחתו על ישראל.
ריכוז קישורים