תנ"ך - הלוא
קציר־חטים
היום
אקרא
אל־ה'
ויתן
קלות
ומטר
ודעו
וראו
כי־רעתכם
רבה
אשר
עשיתם
בעיני
ה'
לשאול
לכם
מלך:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֲל֤וֹא
קְצִיר־חִטִּים֙
הַיּ֔וֹם
אֶקְרָא֙
אֶל־יְהוָ֔ה
וְיִתֵּ֥ן
קֹל֖וֹת
וּמָטָ֑ר
וּדְע֣וּ
וּרְא֗וּ
כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם
רַבָּה֙
אֲשֶׁ֤ר
עֲשִׂיתֶם֙
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֔ה
לִשְׁא֥וֹל
לָכֶ֖ם
מֶֽלֶךְ:
ס
(שמואל א פרק יב פסוק יז)
הֲלוֹא
קְצִיר־חִטִּים
הַיּוֹם
אֶקְרָא
אֶל־יְהוָה
וְיִתֵּן
קֹלוֹת
וּמָטָר
וּדְעוּ
וּרְאוּ
כִּי־רָעַתְכֶם
רַבָּה
אֲשֶׁר
עֲשִׂיתֶם
בְּעֵינֵי
יְהוָה
לִשְׁאוֹל
לָכֶם
מֶלֶךְ:
ס
(שמואל א פרק יב פסוק יז)
הלוא
קציר־חטים
היום
אקרא
אל־ה'
ויתן
קלות
ומטר
ודעו
וראו
כי־רעתכם
רבה
אשר
עשיתם
בעיני
ה'
לשאול
לכם
מלך:
ס
(שמואל א פרק יב פסוק יז)
הלוא
קציר־חטים
היום
אקרא
אל־יהוה
ויתן
קלות
ומטר
ודעו
וראו
כי־רעתכם
רבה
אשר
עשיתם
בעיני
יהוה
לשאול
לכם
מלך:
ס
(שמואל א פרק יב פסוק יז)
הֲלָא
חֲצָד
חִטִין
יוֹמָא
דֵין
אֲצַלֵי
קֳדָם
יְיָ
וְיִתֵּין
קָלִין
וּמטַר
וְדַעוּ
וַחֲזוֹ
אֲרֵי
בִישָׁתְכוֹן
סַגִּיאָה
דַּעֲבַדתּוּן
קֳדָם
יְיָ
לְמִשׁאַל
לְכוֹן
מַלכָּא
:
ויתן
-
י"ג
(רפין):
ראה
ש"א
ב
,
י.
קלות
-
ו'
כתיב
כן
(בלישנא):
שמ'
ט
,
כט
,
לג;
ש"א
יב
,
יז;
תה'
צג
,
ד;
איוב
כח
,
כו;
לח
,
כה.
ויתן
-
י"ג;
קלות
-
ו'
כת'
כן.
הלא
קציר
חטים
היום
-
והגשמים
סימן
קללה
(ראה
תענית
יב
,
ב)
,
וקשה
בעיני
הקדוש
ברוך
הוא
להביא
פורענות
חנם;
ואף
על
פי
כן
יש
בי
כח
ואקרא
אל
יי'
ויתן
קולות
ומטר
,
ודעו
וראו
כי
לא
הייתם
צריכים
לזלזל
בי
,
לשאול
לכם
מלך.
הלא
קציר
חטים
היום
-
ששרב
ושמש
יפה
לחיטים
בעת
הקציר
,
ואני
אקרא
אל
יי'
ויתן
קולות
ומטר
-
שהוא
קשה
לחיטים
בעונת
הקציר
,
ובזאת
תדעו
כי
רעתכם
רבה;
שאילו
זכיתם
,
אפילו
אילו
הייתי
מתחבט
לפניו
כל
היום
,
לא
היה
שומע
לי
להביא
עליכם
מידת
פורענות.
והנה
הראה
שמואל
לעם
אות
כי
חטאו
מאד
ליי'
כששאלו
להם
מלך
,
ואמר:
הלא
קציר
חטים
היום
,
אקרא
אל
יי'
ויתן
קולות
ומטר
-
ואמנם
אמר
זה
,
כי
קציר
חטים
היה
שם
סביב
חג
השבועות
,
והנה
העת
הוא
אז
לפי
הטבע
חם
ולח
,
גם
התקופה
שעברה
היתה
בטבעה
קרה
ולחה
,
לא
יתכן
על
המנהג
הטבעי
שיהיו
שם
אז
אדים
עשניים
יתהוו
מהם
הרעמים
והברקים
,
וזהו
האות
שנתן
,
לפי
מה
שאחשוב;
שאם
לא
היה
שם
אות
זולת
נתינת
הקולות
והמטר
כשקרא
שמואל
אל
יי'
,
לא
היה
צריך
לומר
הלא
קציר
חטים
היום.
ואיפשר
שנאמר:
הלא
קציר
חטים
היום
היה
להורות
על
צחות
האויר
,
כי
האנשים
היו
קוצרים
חטים
,
וזה
יורה
על
היות
העת
ההוא
בלתי
מעונן
ובלתי
ראוי
למטר;
והנה
הביאור
הראשון
יותר
נכון
,
לפי
מה
שאחשוב.