תנ"ך - ועתה
הנה
המלך׀
מתהלך
לפניכם
ואני
זקנתי
ושבתי
ובני
הנם
אתכם
ואני
התהלכתי
לפניכם
מנערי
עד־היום
הזה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֞ה
הִנֵּ֥ה
הַמֶּ֣לֶךְ׀
מִתְהַלֵּ֣ךְ
לִפְנֵיכֶ֗ם
וַֽאֲנִי֙
זָקַ֣נְתִּי
וָשַׂ֔בְתִּי
וּבָנַ֖י
הִנָּ֣ם
אִתְּכֶ֑ם
וַֽאֲנִי֙
הִתְהַלַּ֣כְתִּי
לִפְנֵיכֶ֔ם
מִנְּעֻרַ֖י
עַד־הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
(שמואל א פרק יב פסוק ב)
וְעַתָּה
הִנֵּה
הַמֶּלֶךְ׀
מִתְהַלֵּךְ
לִפְנֵיכֶם
וַאֲנִי
זָקַנְתִּי
וָשַׂבְתִּי
וּבָנַי
הִנָּם
אִתְּכֶם
וַאֲנִי
הִתְהַלַּכְתִּי
לִפְנֵיכֶם
מִנְּעֻרַי
עַד־הַיּוֹם
הַזֶּה:
(שמואל א פרק יב פסוק ב)
ועתה
הנה
המלך׀
מתהלך
לפניכם
ואני
זקנתי
ושבתי
ובני
הנם
אתכם
ואני
התהלכתי
לפניכם
מנערי
עד־היום
הזה:
(שמואל א פרק יב פסוק ב)
ועתה
הנה
המלך׀
מתהלך
לפניכם
ואני
זקנתי
ושבתי
ובני
הנם
אתכם
ואני
התהלכתי
לפניכם
מנערי
עד־היום
הזה:
(שמואל א פרק יב פסוק ב)
וּכעַן
הָא
מַלכָּא
מְדַבַּר
בְּרֵישְׁכוֹן
וַאֲנָא
קַשִׁית
וְסֵיבִית
וּבנַי
הָא
אִנוּן
עִמְכוֹן
וַאֲנָא
הַלֵיכִית
קֳדָמֵיכוֹן
מִזְעוּרַי
עַד
יוֹמָא
הָדֵין
:
מנערי
-
ג'
חסר
(בלישנא):
ש"א
יב
,
ב;
מ"א
יח
,
יב;
יר'
ג
,
ד.
ושבתי
-
ל';
מנערי
-
ג'
חס'.
[ואני
זקנתי
ושבתי
-
אמרו
רבותינו:
זקנה
קפצה
עליו;
כדאיתא
במסכת
תענית
(ה
,
ב).]
זקנתי
ושבתי
-
ה'שיבה'
יותר
מה'זקנה'.
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(תענית
ה
,
ב)
,
כי
קפצה
עליו
זקנה
,
כי
לא
היה
אלא
בן
חמשים
ושתים
שנה
כשמת;
ולפי
שלא
יאמרו
עליו
ולא
ירננו
העם
שמת
בקוצר
ימים
,
קפצה
עליו
זקנה
כדי
שיראה
זקן
,
כי
לא
היו
הכל
יודעין
מספר
ימיו;
והוא
בחר
מיתתו
,
כדי
שלא
ימות
שאול
בחייו.
וחמשים
ושתים
שנה
שלשמואל
-
אמרו
(מ"ש
א
,
ט):
כשהתפללה
חנה
,
אותו
היום
נתמנה
עלי
שופט;
אולי
קבלה
היתה
אצלם
זה
,
כי
מן
הפסוקים
לא
ראו
זה
,
כי
אפשר
שעדיין
לא
היה
שופט
עלי
,
אבל
היה
נביא
וכהן
גדול
בשילה
,
ולאחר
זמן
נתמנה
שופט;
ואם
כן
,
שאותו
היום
נתמנה
שופט
,
ימצא
חשבון
זה
שלא
היה
שמואל
אלא
בן
חמשים
ושתים
שנה;
שהרי
עלי
שפט
את
ישראל
ארבעים
שנה
ומת
,
וביום
שמת
גלה
הארון
,
והיה
שבעה
חדשים
בשדה
פלשתים
,
והיה
בקרית
יערים
עשרים
שנה
,
ודוד
העלה
אותו
מקרית
יערים
אחר
שבע
שנים
שמלך
בחברון;
הנה
חסרו
מעשרים
שנה
שבע
שנים
שלדוד
,
נשארו
שלש
עשרה
שנה
לשמואל
וארבעים
שלעלי
-
הרי
חמשים
ושלש;
צא
מהן
שנה
אחת
לעבורו
,
שנאמר
"ויהי
לתקופת
הימים"
וגו'
(ש"א
א
,
כ)
,
הרי
חמשים
ושתים
שנה.
ובני
הנם
אתכם
-
לאשר
תצטרכו
להם
בדברי
הדינין
והתורות
שקבלו
ממני.
ואחר
זה
השתדל
שמואל
להביא
ישראל
ומלכם
אל
שיתנהגו
בדרכי
התורה
,
ולא
יסורו
ממנה.
וזכר
להם
תחלה
שכל
ימיו
הנהיגם
בדרכי
התורה
מאין
נשא
פנים
לאדם
,
ולא
לקח
מהם
שום
דבר
,
לא
על
צד
העושק
ולא
באופן
אחר.