תנ"ך - ועתה
התיצבו
ואשפטה
אתכם
לפני
ה'
את
כל־צדקות
ה'
אשר־עשה
אתכם
ואת־אבותיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֗ה
הִֽתְיַצְּב֛וּ
וְאִשָּׁפְטָ֥ה
אִתְּכֶ֖ם
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֑ה
אֵ֚ת
כָּל־צִדְק֣וֹת
יְהוָ֔ה
אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה
אִתְּכֶ֖ם
וְאֶת־אֲבוֹתֵיכֶֽם:
(שמואל א פרק יב פסוק ז)
וְעַתָּה
הִתְיַצְּבוּ
וְאִשָּׁפְטָה
אִתְּכֶם
לִפְנֵי
יְהוָה
אֵת
כָּל־צִדְקוֹת
יְהוָה
אֲשֶׁר־עָשָׂה
אִתְּכֶם
וְאֶת־אֲבוֹתֵיכֶם:
(שמואל א פרק יב פסוק ז)
ועתה
התיצבו
ואשפטה
אתכם
לפני
ה'
את
כל־צדקות
ה'
אשר־עשה
אתכם
ואת־אבותיכם:
(שמואל א פרק יב פסוק ז)
ועתה
התיצבו
ואשפטה
אתכם
לפני
יהוה
את
כל־צדקות
יהוה
אשר־עשה
אתכם
ואת־אבותיכם:
(שמואל א פרק יב פסוק ז)
וּכעַן
אִתעַתַּדוּ
וְאֶתּוֹכַח
עִמְכוֹן
קֳדָם
יְיָ
יָת
כָּל
זָכְוָתָא
דַייָ
דַּעֲבַד
עִמְכוֹן
וְעִם
אֲבָהָתְכוֹן
:
צדקות
-
ד'
(ג'
מלא
וחד
חסר):
שו'
ה
,
יא
(פעמיים);
ש"א
יב
,
ז;
מי'
ו
,
ה.
עשה
אתכם
-
ב':
דב'
א
,
ל;
ש"א
יב
,
ז.
אבותיכם
-
ב'
מלא
בסיפרא:
ש"א
יב
,
ז
,
ח.
אבותיכם
ב'
מל'
בסיפ'
ועתה
התיצבו
כאשר
בא
יעקב
קדמיה
דפסוק'
.
ואשפטה
-
ל';
צדקות
-
ד';
עשה
אתכם
-
ב';
ואת
-
אבותיכם
-
ל';
אבותיכם
-
ב'
מל'
בסיפ'.
ואשפטה
אתכם
-
אתווכח
עמכם.
ולאחר
שחלט
מהם
הדבר
,
שלא
עשקם
ולא
רצץ
משפטם
ולא
לקח
מהם
כופר
,
התחיל
להיות
תובע
מהם
מה
ראו
לשאול
מלך
ושופט
בימיו
,
מה
שלא
שאלו
מיום
עלותם
מארץ
מצרים
בכל
דור
עד
שמואל.
שהרי
כששלח
יי'
את
משה
ואהרון
,
לא
אמרו:
אין
אנו
חפיצים
בך
,
כי
מלך
נמליך
עלינו;
ולא
תאמר
משה
ואהרן
בלבד
,
אלא
אפילו
כששלח
את
ירובעל
ואת
בדן
,
זה
שמשון
שיצא
משבט
דן
,
והם
היו
פחותין
ממשה
ואהרן
,
אעפ"כ
לא
אמרו:
אין
אנו
חפיצים
בהן
,
כי
מלך
ימלוך
עלינו.
מה
ראיתם
למאוס
בי
מה
שלא
מאסתם
במנהיגי
כל
דור
ודור
מיום
שיצאו
אבותינו
ממצרים
עד
היום
הזה?
ויי'
אשר
עשה
את
משה
ואת
אהרן
שמונים
שנה
לפני
הגאולה
,
שיהו
מזומנים
לדבר
בעת
הגאולה
,
ואשר
העלה
את
בני
ישראל
מארץ
מצרים
על
ידם
,
כאשר
בא
יעקב
מצרים
ויצעקו
אבותיכם
אל
יי'
,
וישלח
יי'
את
משה
ואת
אהרן
ויוציאו
את
אבותיכם
ממצרים
-
ולא
מצינו
שאמרו
אבותינו:
אין
רצונינו
לצאת
על
ידיכם
,
אם
לא
יוסיף
שלוח
אלינו
נכבדים
מכם.
ואשפטה
אתכם
-
כלומר:
אהיה
נשפט
עמכם
לפני
יי'
ביניכם
ובין
יי'
,
כי
הוא
עשה
עם
אבותיכם
ועמכם
צדקות
,
ואתם
עשיתם
רעות.
ואחר
זה
הרחיב
הביאור
בחסדים
שעשה
השם
יתברך
לישראל
,
וקצר
מזה
לפרסומו;
כי
לא
זכר
יהושע
שהנחיל
להם
את
הארץ
,
ולא
זכר
גם
כן
מהשופטים
שהקים
השם
יתברך
להם
כי
אם
ארבעה
,
ולא
זכר
השופט
שהצילם
מיד
סיסרא
,
עם
שכבר
זכר
מה
שמכרם
השם
יתברך
לסיסרא.
וידמה
שלא
זכר
אלו
הארבעה
,
כי
אם
לבאר
להם
,
שמרוב
חסדי
השם
יתברך
היה
שהושיע
את
ישראל
מאויביהם;
פעם
על
יד
הבלתי
שלמים
מאד
,
אע"פ
שלא
היו
ראויים
לזה
מצד
עצמם
,
כמו
הענין
בירובעל
ויפתח
-
כי
ירובעל
היה
עובד
עבודה
זרה
,
כשקרא
השם
אליו
להושיע
את
ישראל
,
ויפתח
גם
כן
לא
ראינו
לו
מעלה
כי
אם
בגבורה
-
ופעם
הושיעם
על
יד
השלמים
מאד
,
כמו
הענין
בבדן
ושמואל;
וזה
כי
בדן
,
שהוא
שמשון
,
מצאנו
לו
מהשלמות
,
שכבר
עשה
השם
יתברך
מופת
על
ידו
,
וכאשר
קרא
אל
יי'
ענהו
,
וזה
הורה
על
שלמותו
והיותו
באופן
מה
במדרגת
הנביאים;
כי
המופתים
לא
יעשם
השם
יתברך
רק
על
יד
הראוי
,
כמו
שביארנו
בששי
מ'ספר
מלחמות
יי'';
ואולם
שלמות
שמואל
הוא
מבואר
מאד.
וזה
היה
מעוצם
ההשגחה
האלהית
בישראל
,
כי
כשהיה
איפשר
שיהיה
ביניהם
איש
שלם
ראוי
שיעשה
נס
על
ידו
,
הקימהו
עליהם
לשופט
והושיעם
על
ידו;
וכשלא
היה
ביניהם
איש
בזה
התאר
,
הושיעם
גם
כן
על
יד
בלתי
שלם
,
ואם
אינו
ראוי
לכך
,
מצד
יתרון
השגחתו
על
ישראל.